היה כיף!
תודה על האתגר, [ועל ההגבלה של ה500, יש לי עודף של 3] מקווה ששני הצדדים הובנו כהלכה במסגרת המגבלה
לחנך את המחנכים.
כל מי שעבר במסדרון הצר יכול היה לשמוע את הצרחות שהגיעו מהחדר של ראש הישיבה שבקצה המסדרון, כל מי שהסב את תשומת ליבו נחרד לשמע הנעשה בתוככי החדר, אמנם הדלת הייתה סגורה, אך כולם שמעו, ידעו, והבינו, במי ועל מה מדובר.
'אם אין כבוד לתלמידי חכמים, אין כבוד לתורה, ואם אין כבוד לתורה, אין כבוד למלך מלכי המלכים, ואם אין כבוד להקב"ה, מה אתה עושה כאן'?
'אפשר לסלוח על הרבה דברים, על זה אין מחילה'!
'תיקח את הדברים שלך, ובדרך הביתה תחשוב טוב טוב על מה שעשית, שלפחות בישיבה אחרת שתמצא לא תתנהג ככה'
'עכשיו תצא מכאן'!
שהראש ישיבה יצעק? זה הרי כמעט ולא קורה!
כמה בחורים מהקיבוץ התאספו סביב הרב שוורץ, הם הבינו שקרה משהו, אבל הרב שוורץ מילא את פיו מים, הוא בקושי הצליח להעביר את השיעור היום, עם תחושות קשות ובחילות נוראיות, הוא יצא מהישיבה לביתו.
אין ספק, יעקובי היה שובב, כזה שמדד השובבות, מציב אותו במרומי הסולם, הרחק מהשובבים המטופלים ברגיעון ובריטלין, עליו לא משפיע אף תרופה ואלה שכן גורמים לתופעות לוואי שלא מאפשרות המשך טיפול יעיל.
לר"מ שלו בשיעור ב' הרב שוורץ הייתה הרבה סבלנות אליו, הוא קיבל מידע מוקדם לפיו מדובר בבחור בעייתי, הרב שוורץ היה נחוש לנהוג בו בשיקול דעת ובאחריות, ומוכן היה לספוג כמה שאפשר, להעלים עין כמה שיותר, ולהעיר בעדינות ובחיוך אם נצרך לכך, והוא נצרך לכך, והרבה.
את שיעור א' הוא עבר בנסי ניסים, אולי המעבר מהישיבה קטנה לישיבה גדולה פעל את פעולתו בבלימה של ההתנהגות המופרעת לכמה חודשים, בסוף השנה, הוא כבר לגמרי 'חזר לעצמו'.
12:00 לפנה"צ
על הסטנדר של הרב שוורץ חיכתה גמרא ו... תיקן דוחה שסיים את חייו תחת כפות רגליו של יעקובי, סך הכל רציתי שגם המק"ק ישתתף בשיעורים של הרב, התלוצץ יעקובי, מבחינתו זו הייתה עוד בדיחה, הוא מסוגל ליותר, רק אתמול הכניס דבור מפרפר לכיס של חברו לחדר, מעשה שהסתיים בעוד מיטה שהתפנתה בחדר המפוקפק של יעקובי.
למעשה קונדס מבהיל ומבחיל שכזה לא ציפה הרב שוורץ, במיוחד לא אחרי היחס המיוחד שיעקובי מקבל ממנו, הוא ידע שעלולות להיות השלכות קשות מהפעולה הזאת, הוא לא מרבה להתלונן לראש הישיבה על בעיות עם בחורים, הפעם הוא הרגיש שזה מעבר ליכולתו.
הרב צבי דוידוב סיים עוד שורה של הרצאות בוקר, במסגרת המסלול למחנכים בארגון המפורסם 'לחנך בנועם', הוא נשאר עוד 40 דקות לענות על שאלות ולבטים של מחנכים ואנשי חינוך שבאו להכשרה מקצועית והשתלמות בנושאי חינוך.
הרב צבי דוידוב היה מוכר כאיש חינוך מהשורה הראשונה, מה שהביא רבים להירשם למסלול שבו הוא מרצה, כדי לשמוע ממנו את הטיפים והתוכנית עבודה הידועה שלו שנקראת 'חיוך שווה חינוך'.
הוא היטיב לתאר את היכולת של איש החינוך לרכך כל ילד ובחור, להוציא את המיטב שטמון בכל נשמה, בלי צעקות בלי איומים ועונשים.
הוא הדגיש להם בתחילת ההרצאה שמקצוע החינוך הוא התעסקות בנשמות טהורות, ואחריות עצומה מוטלת על כל מחנך לדעת שעתיד הילד מונח בידיו.
מכשיר הפלאפון שלו לא הפסיק לרטוט, רבים הם המתקשרים ומתייעצים עמו, בדרך כלל בשעות הערב והלילה, הוא חיכה בסבלנות עד שאחרון המשתתפים יקבל תשובה לשאלותיו.
הוא הביט אל צג הטלפון, 2 שיחות מראש הישיבה, 4 מהרב שוורץ, 7 מרעייתו, ועוד אחת מהבן יקיר...