אתגר אתגר דו שבועי - קונספירטורה

שועל ספרות.

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הנס של העולם כולו הוא, שהקונספירטורים הם בדרך כלל אנשים הנושקים לתחתית תהום האיי קיו, לא אנשי מדע, לא אנשי רפואה, לא אנשי צבא, אבל מה שבעיקר הם לא, סופרים! אם הם היו סופרים, הם היו יודעים לרקום את הסיפור מתחילתו ועד סופו, לבדוק את הגיונו של כל פרט בפני עצמו, ואז הקונספירציה הייתה מושלמת! וכך, העולם חי בשלום עם קונספירציות מופרכות, שאף אחד לא מאמין להם.

לא עוד!

תפקידכם לקחת סיטואציה מוכרת, אירוע ידוע, וכדומה, לתת להם את הקונספירציה המופרכת ביותר! אך מצד שני, סיפור רקום היטב, שכל פרט בו הגיוני!

הסיפור הכי מופרך שאני אאמין לו, יהיה הזוכה.

בהצלחה! האתגר יסתיים ביום ראשון פרשת פנחס.

לנספח
 

כותב השורות

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
זה אמיתי חברים, תאמינו או לא, אתם חייבים לקרוא! ולא להאמין...

תרמית המאה

אט אט נחשפת התרמית הפוליטית הגדולה ביותר שידעה מדינת ישראל, לידה, התרגיל המסריח מעלה ניחוח של מי ורדים מתקתק.

חלקי המידע שזורמים כל העת למערכת קונספירה T.V. נאספים ע"י כתבינו המוכשרים, וככל שנוכל, נפרסם כל מידע רלוונטי שיחשוף בפני העם בישראל את מה שנעשה מתחת לפני השטח הציבורי והתקשורתי, ואולי אף בעזרתה של התקשורת מהנדסת התודעה.

לעת עתה די במידע שבידינו כדי לטלטל מחדש את המפה הפוליטית ולשנות כיוון בכל השיח שהתקיים בשנה האחרונה סביב הממשלה ההזויה שקמה לה למרות כל ההבטחות שהכחישו כל היתכנות לקיומה.

משהו בכל העסק הזה לא הריח טוב כבר מההתחלה, מי שניחן בחוש ריח פוליטי מחודד הבחין בחוסר ההיגיון שבמהלכים, שמצביעים על דבר אחד ברור - משהו קורה כאן, ולא מספרים לנו!

נפתלי בנט היה שנים רבות קרוב לבנימין נתניהו, החל מעבודתו בלשכה יחד עם איילת שקד, אמנם עם הגברת הייתה תקרית מביכה, אך עם האיש נתניהו, ניהלו השניים מערכת יחסים איתנה וארוכת שנים.
נפתלי בנט היה מהמפרגנים הבולטים, ומהמאמינים הגדולים ביכולתו של בנימין נתניהו לנהל את מדינת ישראל באופן הטוב ביותר, מה שמעלה תמיהה בהקשר להגיון הטמון במעשה הבגידה כביכול בבוחריו ובימין כולו.

המחשבה שהכיסא חשוב לו יותר מכל ערך אחר לא סבירה ואיננה מתיישרת עם שנים רבות של פעילות ציבורית ענפה ורבת מעש, שהעידה על אדם בעל ערכים ציוניים דתיים, הדואג לביטחון המדינה ולשגשוגה, ורואה בזה את שליחות חייו.

מדהים לחשוב שהתקשורת הצליחה להאכיל את הציור הישראלי בכך שנפתלי בנט שבר את ההגה מרכזה ומחפש לעצמו פלטפורמה חדשה שתדבר אל לב המרכז הישראלי.
מדהים, שהציבור קונה את זה שנפתלי בנט הפר את כל ההבטחות שלו רק כדי לשבת על כסא ראה"מ למשך תקופת זמן עלובה, שהרי ברור היה גם לאחרון מעריצי ממשלת בנט-עבאס, שאין לה סיכויים רבים לחצות שנה בשלטון.
ההנחה הרווחת בציבור ובתקשורת שאדם ערכי מסוגל להפוך את עורו ויעשה הכל בניגוד לערכיו רק כדי לנצל את ממשלת ישראל לצרכים אישיים ולאקזיט כלכלי בעתיד, היא הנחה הזוייה ומופרעת.

מה שמביא כל אדם שמחפש את האמת שלא תמיד מיוצגת בתקשורת המיינסטרים, למצוא את הסדקים והחורים בתזה המקובלת ולהבין מתוכה את מה שלא מספרים לנו, אולי גם באופן מכוון.

בנוסף, סיפרו לנו תמיד על הקוסם הפוליטי המשופשף והמתוחכם ביותר שידעה המדינה, האיש שיודע לצאת מכל פלונטר פוליטי אפשרי כשידו העליונה, האיש שמכל משבר יודע למקסם את הרווחים שלו ולמקסם במקביל את ההפסדים של היריב, איך כל אלה יסבירו את מה שנראה ככאוס תפקודי החל מחוסר ההגינות המשווע שהפגין כלפי בני גנץ באי קיום הסכם הרוטציה ביניהם, וכלה במשא ומתן המופרך שניהל בבלפור מספר פעמים עם מנסור עבאס.

למי שצורך חדשות ממהנדסי התודעה, אולי לא עולים סימני השאלה, הללו מצליחים להסית את השיח לנקודות בהם קל לשכנע, אך מי שמוכן לפקוח עיניים ולהביט במציאות כפי שהיא, יגלה את האמת כפי שהיא לפניכם בשורות הבאות.

את התכנית הנועזת יכול היה להגות רק אדם אחד ושמו בנימין נתניהו, כאשר אחר 3 מערכות בחירות שלא הביאו את התוצאה הרצויה מצד גוש הימין שדשדש סביב 59 מנדטים, נדרש היה זעזוע שיגרום לו לשבור את תקרת הזכוכית של 61 מנדטים, הוא החליט לעשות את הצעד המסוכן אבל היחיד שאתו הוא יוכל לחצות את המחסום הפוליטי שיאפשר לו לייצר ממשלה יציבה.

על הפגישות בין בנט שקד ונתניהו לא שמעתם בחדשות, גם לא על פגישה של השניים עם רעיית ראה"מ לשעבר, הם התקיימו בסמוך לפגישות עם עבאס שכן תועדו והודלפו לתקשורת בכוונה כדי ליצור את ההד התקשורתי שיכסה על הכוונות האמתיות.

ההסכם היה שנפתלי ואיילת נכנסים למהלך ההזוי של הקמת הממשלה המוזרה בתולדות ישראל מה שיגרום לכל איש ימין אחראי להבין שזה לא יכול להימשך כך יותר, וכעבור תקופת זמן קצרה של כהונת הממשלה, היא תפורק ויעבור חוק לפיזור הכנסת שיוציא את התחושות שנוצרו בעם מן הכוח אל הפועל, כאשר צפויה עלייה דרמטית באחוזי ההצבעה במעוזי הימין, שתבטיח את כינונה מחדש של ממשלת נתניהו יחד עם בנט ושקד ששכבו מתחת לאלונקה כדי להחזיר את הימין לשלטון בבחירות הבאות.

רק ככה אפשר להסביר את הרמז העבה ששחרר נפתלי בנט בראיונות בסוף השבוע "קפצתי על הרימון" בהקשר לכניסתו לתפקיד ראש הממשלה.

אפשר רק ללמוד מהתחכום הרב שבמהלך הפוליטי הנועז שתכנן לפרוטרוט ראה"מ לשעבר ולעתיד, אם הכלי ילך כפי המתוכנן, היכולת לנהל את השיח בתקשורת ליצור סדר יום ולהרתיח מיליוני ימניים שירגישו שלוקחים להם את המדינה, ולנצל אותם בציניות שלא יודעת גבולות כשבסופו של יום הם יצביעו למי שתכנן את כל המזימה הזאת, היא יכולת שקיימת רק אצל אשפים פוליטיים בסדר גודל עולמי, שבנימין נתניהו בהחלט נמנה ביניהם.

לאורך כל השנה האחרונה מנהל בנימין נתניהו סיכון מחושב בין הרצון שלו לגרום לממשלה לפעול נגד הציבור הימני והדתי, ובה במידה לנהל את שליחיו בממשלה שעושים בשבילו את העבודה השחורה, רק הזמן יעשה את החשבון עם היה שווה לקחת את הסיכון ולצאת להרפתקה הזו.

היחידים שלא קנו את התרמית הם החכי"ם החרדים שבכל השנה האחרונה ניהלו מגעים עם חלקים בקואליציה, מה שעורר תמיהה רבתית למי שחשב שהממשלה קמה נגד החרדים, אך הם כנראה ידעו את מה שנחשף רק עכשיו, וניסו בכל הזמן הזה לעשות הכל כדי לעצור את השימוש הציני בחרדים ובציבור הימני לצרכיו הפוליטיים אישיים של איש אחד.
 

קנקן חדש

משתמש פעיל
עריכה תורנית
מבצע קנאות
ב"ה
החדרים משני עברי השפופרת היו מלאי העשן, שני האישים הנכבדים ישובים היו על כסאות עור צבי מרופדות היטב.
"הלו גלעד, שמע, אני בבעיה".
"כן קובי אני שומע, מה הבעיה?"
"אז ככה, אתה זוכר מה היה שנה שעברה בל"ג בעומר, ארבעים וחמש הרוגים וכל זה".
"כן בטח מי לא שמע, עד היום אתם שם בצמרת מסובכים כהוגן. תגיד לך לא קראו לחקירה?"
קובי לא הספיק לנשוף החוצה את עשן הסיגריה, "שמע, ככככ" השיעול נשמע היטב בעבר השני.
גלעד המתין בסבלנות "כככככ, הסיגרויות האלו אני לא יכול איתם. אבל לא זה הסיפור, לי אישית לא קראו לחקירה אני התמניתי רק לאחרונה כמפכ"ל, אבל גם החקירות האלו לא הם הסיפור הגדול, הסיפור הוא, שמעת על השר שלא היה כאן שבעים ושלש שנים?"
"כן, מה איתו?"
"זה טמבל רציני, הוא העמיד פרויקטור לאירוע השנתי וחושב שכולם ירקדו לפי החליל שלו, אני לא יכול ככה, בטוח לי שזה לא יהיה ככה, ואז במהלך השנה הבאה כבר כן יקראו לי לחקירות".
השקט שנשמע מהעבר השני תסכל אותו.
"נו תענה כבר מה אני יכול לעשות לצאת מהפלונטר הזה?"
"אה סליחה, פשוט יש לי פה איזו הפגנה קטנה למטה, צחי לך תראה מה זה שם".
*
"גיוואלד!!! יהודי לא ציוני! גיוואלד"
קבוצת המפגינים שעמדה מול בנין שגרירות ישראל בוושינגטון לא היתה שונה מכל קודמותיה.
צחי המזכיר ניגש אל הצלם שעמד בצד ותיעד כל הכרזה וכל שאגת גיוואלדג.
"תגיד, מי משלם לכם על זה".
ההוא הרים את העיניים מהמסך שלפניו "אה, זה, לא שמעת על יואלי הולצשטוק?"
"יואלי הולצמשהו, מה אמרת?"
"יואלי הולצ-שטוק", חזר הצלם על השם במבטא אידישאי מתגלגל.
"טוב לא משנה מה השם בדיוק, מה התפקיד שלו?"
*
"היום, אתה שומע, לא מחר, היום אתה קובע לי פגישה עם היואלי הזה".
הפניה הבאה היתה חזרה למפכ"ל.
"קובי זה מסודר, עד היום בערב אמסור לך את הפרטים".
*
וכך יצאה לה התכנית לדרך:
1. יואלי הולצשטוק יממן מכיסו אוטובוסים למבצע מירון תשפ"ב.
2. כל הנוסע באוטובוס שבמימונו יחויב להחזיק קאטער.
3. האוטובוסים יוצאים בשעה 9:00 לא יאוחר.
4. המשטרה קיבלה הוראה שאין לעצור את האוטובוסים של הולצשטוק.
5. הסימן לשוטרים יהיו נרתיקי התפילין אותם ישאו הבחורים בידיהם.
המרויחים:
1. בני היישוב הישן יוכלו להשתתף בחגיגות ל"ג בעומר כמו כל שנה.
2. המשטרה מסירה מעצמה את האחריות למפירי סדר.
3. המפכ"ל לא יוזמן לחקירה.
 

לאלה

משתמש על
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
מי יבקר את המבקרים?

מעונבים הם מהלכים ברחובה של עיר התורה. כובע מצחייה טקסי לראשם, חולצה תכלכלה לגופם והמכשיר האיום מונח מעדנות בידם השזופה משמש ישראלית.

הם יושבים מובטלים בתחנות האוטובוסים הפזורות בעיר, בוחרים בקפדנות מרושלת למראה את קו האוטובוס עליו הם עולים. מסמנים בהנהון ראש לנהג ומתחילים לעבור בין הנוסעים. 'כרטיסים בבקשה!' הם מרעימים בקול בס או גוברים על קולות הנוסעים בקול דק. והנוסעים מוציאים את ארנק כרטיסיהם. אחד אחת. כמו בובות מתכת במטווח. לחלקם בודק המבקר את הרב קו, לחלקם לא. הנוסעים הנבחרים מניחים על אותו מכשיר 'קולט רב קו' כרטיס או ארנק, לפעמים תיק שלם.

#$@

יאיר ממולל את ארנק הכרטיסים בידו. מביט בעיניים קרועות מחרדה בעיניו הממיינות של המבקר נצמדות אליו. ארנק הכרטיסים נצמד למכשיר קולט הנתונים. נתוני הנסיעות האחרונות שלו מהרב קו, נתוני הרכש מכרטיס האשראי, השבב של תעודת הזהות, הצ'יפ שהחדירו בו בחיסון האחרון, המידע הרפואי שלו מכרטיס קופת החולים. לא היה ליאיר איך להתגונן. מצלמת הגוף של המבקר סורקת אותו במהירות על-אורית לגילוי כרטיסים מגנטיים נוספים ואימות נתונים.

זהו. המידע עובר בסיבים אופטיים למטה המרכזי של הבונים החופשיים בבריסל. המבקר יורד מהאוטובוס. איש לא שם לב לפשע שהתחולל באוטובוס הרגוע שלפניהם.
 

ifatrosh

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הסחת דעת

שעתיים לפני ישיבת הממשלה השבועית, עיתונאי המחמד של ראש הממשלה, נכנס לחדר הישיבות המאורגן בקפידה. עשרים ושמונה כסאות משובחים לכל השרים וה"נורבגים". מול כל כיסא מונח על השולחן קלסר עב כרס ובקבוק מים. זמזום מערכת המיזוג ממלא את האוויר ומשרה שלווה. הוא יודע שעוד שעתיים החדר הזה יתמלא חיים.

הוא ניגש לאחד הקלסרים ופותח אותו. כל דף מכיל חוק או תקנה שרוצים להעלות במושב הכנסת הקרוב. הוא מדלג לסוף הקלסר, עיניו נפקחות לרווחה ופיו נפער. ממהר לסגור את הקלסר וניגש לאחד החלונות, מניח את מכשיר ההקלטה המשוכלל שלו.

מאבטח נכנס, "מר עיתונאי", הוא מתיז בסלידה, "אסור להיכנס לחדר הזה, החוצה".

מיודענו מהנהן וממהר לצאת.

לאחר שעתיים, החדר מתחיל להתאכלס כל חבר בממשלה מתיישב במקומו ומדפדף בקלסרו או בסמרטפונו. מתחילים להישמע דיבורים מהוסים, דיונים על הא ועל דא, ואף וויכוחים. הממשלה המאתגרת הזאת מכהנת כבר כמעט שנה, ועל כל חוק ודיבור יש להם על מה להתווכח ולריב.

חצי שעה חולפת, אותות של קוצר רוח מתחילים להיראות, ראש הממשלה מופיע בפתח והחליפי לידו. הם נכנסים, מהנהנים לשלום, המאבטחים מוציאים אנשים שנכנסו ללא אישור. הדלתות נסגרות וראש הממשלה מתיישב ומכחכח בגרונו.

"אדוני ראש הממשלה", שרת התחבורה מרימה את קולה, "בכל הקלסר הזה", היא מצביעה על קלסרה, "אין, ולא איזכור לחוק המטרו שביקשתי שנדון בו".

שר הביטחון עונה לה, "לפני המטרו יש דברים חשובים יותר".

אחד השרים ללא תיק פורץ בקול זעקה, "מה יותר חשוב? ההפרשה של שיקלי?"

שר החוץ משתיק את כל הדיבורים בקולו הצרוד, "אולי שקט".

ראש הממשלה מהנהן לידידו, "תודה, חבר", הוא מכחכח שוב בגרונו, "לפני שנפתח את הדף הראשון בקלסר, אני מבקש מכולכם לפתוח דווקא את הדף האחרון".

קולות דפדוף נשמעים בחלל, "אה, זה", אומרת שרת החינוך בזלזול.

"זה לא סתם זה. זה העתיד של הממשלה שלנו. הסקרים מראים לנו את התחושה של הציבור ואת הכבוד שהציבור רוחש לעבודה שלנו, ומצבנו..." הוא מעביר את מבטו על כל הנוכחים, "רע", אומר בלחישה רמה.

"כבר ביקשתי מכם בעבר שאת המריבות והוויכוחים שלכם לסגור בלשכות ולא ברשתות, לסגור פנים מול פנים ולא באולפנים. הציבור לא אוהב ממשלה שרבה עם עצמה, הוא רוצה ממשלה שמנהלת את המדינה. המצב הכלכלי, גרוע. אמנם לא רק באשמתנו אבל גם. המצב הבטחוני, גרוע..."

שר הביטחון קופץ מכסאו, "לא נכון, אתם יודעים שכבר שנה לא היה ירי טילים על יישובי הדרום למעט שישה טילים לעומת עשרות בממשלה הקודמת?"

ראש הממשלה לא מתבלבל, "ידידי, להזכירך, קודמי בתפקיד ניהל מבצע צבאי רחב כדי להגיע לשקט הזה".

החליפי לוחש לראש הממשלה באוזן, "אתה לא צריך להגיד את זה. תשתמש במידע הזה לעיתונאים כשנצא מפה".

ראש הממשלה מהנהן, "הציבור לא טיפש, חברים, אנשים מפחדים לצאת לרחובות העיר, בערי המרכז, אין ביטחון אישי. נקודה. אני קורא את המפה של הציבור, ולכן הזמנתי את הסקר שלפניכם כדי שנדון מה אפשר לעשות. זה לא סוד שהאופוזיציה הולכת לפרק לנו את הממשלה".

"ומה עם החוקים בדפים הראשונים?" שואל מאן דהו.

"אם אין לנו ממשלה, כמו שזה נראה, אז אין מה לדבר על חוקים".

שקט משתרר בחדר הגדול.

"יש לי רעיון", שר הבריאות משמיע את קולו מפינת השולחן, "הקורונה".

"הקורונה?" מספר אנשים שואלים ביחד.

"כן. הקורונה יכולה להציל אותנו לפחות לעוד כמה חודשים של שקט מהצבעות אי אמון".

ראש הממשלה מניד ראשו מצד לצד, "חברים, אני מבקש להיות רציניים".

שר הבריאות נעלב, "הממשלה הקודמת הכריזה על עצמה כממשלת חירום, זוכרים?"

"אבל עכשיו הקורונה בשליטה", קולה של אחת השרות נשמע, "איך יהיה מצב חירום? שטויות", מניפה את כף ידה בתנועת ביטול.

שר הבריאות נעמד ודופק על השולחן, "תחשבו ברצינות, אחרי כל חג, מקדם ההדבקה עולה, ואחר כך יורד, בזכות החיסונים, המסכות וכל השאר. ולכן החלטנו לא להכניס את הציבור לפניקה אלא להמתין בסבלנות כדי לראות ולהראות שאנחנו בשליטה.

החגים לפנינו, בואו נדבר על זה ברשתות ובאולפנים, על צפי של הדבקה מזן חדש ועלייה במקדם ההדבקה. לא נרחיב את מתן החיסון הרביעי לעוד אוכלוסיות וננחה שאפשר להוריד את המסכות בעוד מקומות. נפתח את השמיים לכולם, ההדבקה תעלה, מספר החולים יגדל, אנחנו ננחה איש איש את העיתונאים שלו לדבר על זה. הציבור ייכנס לפניקה. וכשמספר החולים קשה יעלה נכריז על ממשלת חירום וננקוט בצעדים..."

"השתגעת? זה לא יעבוד", שר המשפטים נכנס בדבריו.

"זה עבד", שר החוץ מחייך וזוקר אגודל אל שר הבריאות שמתנשף לאחר נאומו הארוך, "זוכרים את ממשלת אהוד ברק, כל התקשורת דיברה על קדחת הנילוס המערבי שמתפשטת על ידי יתושים. וברק, בינתיים, היה בקמפ דיוויד וחתם על הסכם עם עראפאת?"

"כן", מתרפק שר הביטחון, "זה היה מהלך גאוני".

שקט משתרר, כולם חושבים, ואז החליפי מכריז לתדהמתו של ראש הממשלה, "ננסה את הרעיון של שר הבריאות. ממשלת חירום – זה מה שאנחנו צריכים כדי להמשיך בעבודה בלי הפרעות של דיונים על חוקים והצעות אי אמון. ועכשיו ראש הממשלה, ברשותך, נפתח בעמוד הראשון".

ראש הממשלה מסכים, והישיבה הרשמית נפתחת באיחור של שעה, לאחר שעה של דיבורים וויכוחים שר האוצר קם, "נמשיך ביום אחר", הוא סוגר את הקלסר ויוצא מהחדר.

"אין טעם להמשיך אם שר האוצר לא נמצא", ראש הממשלה מציין, "הכסף אצלו", מחייך, "אני מכריז שהישיבה נסגרת. כל מי שרוצה לשאול או לברר על החומר יכול לבוא ללשכתי ונלבן את מה שצריך".

החדר מתרוקן.

בשבועות הבאים, דיבורים על קורונה חוזרים לתקשורת, יחד עם זאת הוראה על הורדת המסכות נשארת בעינה, פתיחת השמים בלי הגבלה. הממשלה מנחה את ראשי הרשויות להחזיר את הציבור להיבדק כדי להעלות את המדדים.
ומי יודע, אולי עוד תקום ממשלת חירום?
 

יוסף יצחק פ.

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
גדי ח. סך הכל בדק במרשתת היכן יוכל לקנות חבילת צלחות חד"פ (עדיפות ליד שנייה - אם זה יותר זול) במחיר 'נורמלי' ומתחשב. מנוע החיפוש כתב לו על הצג בגאווה בלתי מוסתרת שאת מאה אלף התוצאות שלפניו, הוא מצא תוך 0.42 שניות בלבד!
בינתיים, מידע כללי שאולי תהיו מעוניינים לדעת על גדי, והוא שגדי נמנה על האנשים הבזים לתיאוריית הקשרים המופרכות הנקראות בלשון העם והאנציקלופדיה - קונספירציה.
כן. גדי לא סבור שכל הסאגה היא מזימה סודית של ליברמן, שהבחירות הן אמת לאמיתה, ושממשלת ארה"ב נשלטת בידי חוצנים..
כך או כך, גדי הספיק בזמן ההסבר לקנות אונליין חבילת צלחות חד-פעמיות במחיר מציאה, כשלפתע מודעה היסטרית צדה את עיניו..
"ארגז צלחות חד-פעמיות במחיר מציאה".
גדי כבר התפתה ללחוץ על צמד המילים המוכר 'לחץ כאן', אך נעצר למראה מודעה נוספת, ועוד פרסומת, ועד אחת, ועוד אחת, ועוד..


גדי ח. הוא לא האדם היחיד שנפל ברשת הדיג הזדונית הזו.. מדובר במזימה זדונית שהספיקה לדוג אלפי אנשים תמימים. 'מהיכן למחשב לדעת כי בדיוק רציתי לקנות 'מכונית בעל קילומטרז' נמוך יד שנייה מרמאי'?', זוהי דוגמא אחת לשאלות שצפות במוחות האנשים. מהבודדים שיכולים להרשות לעצמם לקנות מרצדס חדשה מפס היצור, לא נשמעה אף תגובה. ובצדק.
מי שמרגל אחר המשתמשים התמימים אינו 'בינה מלאכותית' או 'אלגוריתמים מתקדמים' - אלא גוגל בעצמה! הם מצוטטים לכם ביום ובלילה, כל מילה שאתם כותבים נשמרת במאגרים הסודיים של החברה, לפי ההעדפות, המלמולים (ויש טוענים שגם - המחשבות) שלכם - הם יודעים להתאים לכם את הפרסומת הרצויה.
יודעי דבר אנונימיים טוענים שאת המידע החברה מוכרת לממשלות החפצות במידע, לציבור הרשויות יודיעו במסיבת עיתונים חגיגית שמדובר ב'תוצאה ועבודה קשה של סוכנויות הביון ואגף המודיעין'. הם ברגעים אלו עוקבים אחריכם!
'אין סיכוי', חשב לעצמו גדי..
'אין סיכוי'? תבקשו מגוגל לחשוף את מערכות המידע שלה. מה אמרת? כן, אתה מימין, אתה אומר שהם לא מסכימים?!
בבקשה.

'סתם קונספירציה, לא צריך להאמין לכל דבר', מלמל לעצמו גדי, ולחץ על הלינק שקפץ לו.

ובמאונטיין וויו שבקליפורניה, ארה"ב, בחדר אפלולי השוכן במשרדי חברת 'google' , ישב לו אדם אלמוני, משחק בחוט האוזניות ומביט על המחשת גלי הקול במחשב שלפניו.. לאותו אלמוני לא נותר רק להפטיר בחיוך 'עוד אחד תמים..'
 
נערך לאחרונה ב:

אנונימי 770

משתמש מקצוען
ירדתי במדרגות המובילות אל הציון הקדוש של רשב"י. ליבי עליז, יום בשורה היום. באתי להודות, להלל ולשבח. עיני תרו אחר סידור, אזני אחר מנין.

"בוא אח קדוש, שא ברכה למלך העולם" קרא מאחורי קול בס.

הסתובבתי באחת, לא מעט הם האנשים הללו המכתתים רגליהם מאיש לרעהו באתר הקדוש ומזכים אותם בברכה או בעניית 'אמן'. חייכתי לעברו חיוך מבין "מה לכוון? זיווג הגון? זרע בר קיימא?" הרגשתי בבא בעת מילוי תפקידו, חסרה לי הג'אלאבי'ה.

האדם מולי היסס קלושות ואחר ענה "שלום בית. תכוון, שמעון בן יוכבד מלכה, שיהיה לי שלום בית, אהבת רעים ושמחה פנימית מלווה באושר" נאנח.

"אמן" ריחמתי. לקחתי מידו את הכוס, ברכתי 'שהכל' בכוונה כזו של תפילת נעילה, לגמתי מספר לגימות והשלכתי את כוס הקרטון לפח המתכתי שהיה על ידי. שוב חייכתי לעברו תמהתי על כך שעדיין ניצב מולי מחויך אך הבנתי כי שמח הוא על שהערפתי ברכתו עליו. נו שוין, שימחתי עוד יהודי.

***

"שומע?" הוא הידק את משקפי השמש שלו לחוטמו וסידר את האזנייה שלו.

"דבר" האיש מעבר לקו נשמע לחוץ.

"סיימון ביצע את המשימה בהצלחה." הוא ישב בב.מ.וו. המפוארת שלו, מביט לצדדיו ודרך המראות. "תוך שעות ספורות הניסוי יניב תוצאות."

"שמח לשמוע. המים שחילקתם לזיווג הגון או לא משנה למה החלטתם בסוף, היו נראים טבעיים?"

"אל תדאג בוס, המינון של החומר קטן כל כך עד כי בלתי ניתן להבחנה. בין במראה ובין בטעם" הוא שהה לרגע קט והמשיך "סליחה על החוצפה בוס אך רציתי לשאול אותך שאלה שקצת חורגת מהחוזה ביננו"

"מה עכשיו ילד?" לגלג. "שאל!"

"מה הניסוי הלזה בא לבדוק?" ליבו הלם בו. הוא חשש מהבאות.

"אה, הניסוי? הוא בא לבדוק לכמה אחוז מהאוכלוסייה בישראל גדל זנב לאחר שתיית התמהיל.

'לא משהו רציני' חשב. "ואתה לא חושב שהישראלים יעלו על זה?" קיבל עזות לשאול.

"שמעתי אותם מדברים על משהו כזה, אבל עזוב, אחרי הקורונה, אצלם הכל קונספירציות"
 

R.E.Y

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
סליחה כתבתי פה סיפור שלא מתאים לכללי האתגר, סורי
@מ. י. פרצמן אפשר למחוק את ההודעה?
תודה!
 
נערך לאחרונה ב:

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
היד של פוטין היתה קרירה למגע.
כמו הקור הרוסי שנדף ממנו.
נזהרתי לא להירתע אחורה.
בכל זאת אני לא רגיל לסיקור התקשורתי הרחב.
תמיד הייתי סתם לא יוצלח של החיים. ועכשיו אני באור הזרקורים.
מעניין מה החבר'ה בצבא שבטח צופים במסכים היו אומרים לו היו יודעים שזה אני.
הפעם הראשונה שצחקו עלי שאני דומה ליאיר היתה עוד לפני ששמעתי על הבן אדם. מאז, ככל שהוא החליף עבודות ותכניות לעתיד עקבתי אחריו כמו עוד אנשים סביבי.
מעולם לא חלמתי שלי, יוני המפוצלח יהיה שיח איתו.
קל וחומר לא חשבתי שאי פעם הוא יעסיק אותי בתפקיד כל כך מוזר.
עשרות אלפי עיניים צופות בי עכשיו.
זוג אחד מהם שייך ליאיר לפיד האמיתי מאיזה מלון איפשהו בעולם.
אני חייב להצליח!
המצלמות מתקתקות. אני מתקתק הופעה כמו שאימנו אותי יומם ולילה.
הכל זורם מעולה עד שהדיקטטור מפתיע ורוצה פגישה בארבע עיניים.
נכנסים לחדר פרטי.
העוזרים למינהם הבכירים פי כמה ממני נשארים בחוץ בהוראה ברורה.
אני לחוץ, לא יודע מה רוצה ממני הדיקטטור הזה.
יושב מולו על כורסה טובה. מנסה לחקות את ההבעה השחצנית במדוייק.
מביט בפנים החתומות, בעיניים הקרות. נראה שהוא ממתין שאני יפתח בדברים. באמת שלא הכינו אותי לסיטואציה הזו. אבל באילתורים אני דווקא סבבה.
"שלום, אני יוני, כלומר יאיר" נושך את הלשון בכח.
למה שלחו בדיוק אותי החסרי השכלה האלה בישראל.
הרסתי את יחסי החוץ פנים של ישראל אני פשוט הזוי.
"אל תהיה נבוך אח" אני שומע קול בעברית רהוטה.
אני בוהה בפוטין, והוא רק לוחש בחיוך

"אלון מקיבוץ דן"
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגמטי

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
D I G I T A L
מגדלי ב.ס.ר. 4 - קומה 19.

באולם הפיקוד הענק ישבו כ50 נציגים על כסאות מהודרים, כשכל אחד מהם מופקד על מספר רב של מסכים בו זמנית.

כמות הנתונים שזרמה אל המסכים בכל רגע נתון, הייתה דימיונית. לא מעט כישורים נדרשו מהעובדים בחברה, אבל העיקרית שבהם הייתה, יכולת ניהול של מספר רב של פרטים ביחד.

האולם היה מחולק למספר מדורים. ביניהם היו מדור ישיבות וסמינרים, חיידרים, ועדות קבלה למגורים והכי חשוב מדור שידוכים.

ניתן לומר בוודאות, שמעטים האנשים שלא היו עליהם נתונים המקיפים את כל חייהם ממש.

כמובן שכל מדור היה מקבל אליו את הפרטים הנוגעים לעיסוק שלו, לצורך בניית פרופיל אישי על כל אחד.

10 שנים קודם, כך הכל התחיל...

בשלוחה החרדית של חברת NSO, הבינו שבידם דרך פשוטה וגאונית כאחת. להעתיק את מה שעשתה החברה במגזר הכללי - אפשרות של התקנת 'רוגלה' בטלפונים חכמים ובכך לדעת הכל על כל מי שירצו – למגזר החרדי.

הבעיה שעמדה בפניהם בכל הנוגע למגזר החרדי, הייתה רמת הטכנולוגיה הירודה בה הוא משתמש. אין אפשרות להכניס רוגלה חכמה כל כך למכשירים טיפשים כל כך.

מספר שנים לא מבוטל חלפו, בהן ניסו טובי המוחות למצוא פירצה כלשהיא בחומה בצורה זו. כשכמעט התייאשו, קם אחד - שהיה דווקא מהפחות מוכשרים בחברה והצליח להכנס דרך קשרים שהיו לו עם אחד המנהלים – והעלה רעיון גאוני, שגרם לכולם לפרוץ בריקוד.

הרעיון היה להגיע לציבור דרך בית הכנסת, מקום בו כל יהודי חרדי מבקר לפחות שלשה פעמים ביום.

מאז הכל התגלגל במהירות ובכל בית כנסת המכבד את עצמו, הותקנו מסגרות מתכת מעוצבות היטב, עליהן נכתבו ציטוטים על גודל מצוות הצדקה, בתוכן היו טאבלטים, שעל המסך שלהם היה בגדול את לוגו בית הכנסת, כפתור קטן לתרומה ועוד כפתור לקופות נוספות...

הפרוייקט קיבל את השם ''נדרים +'', נדרים בהשראת המסכת שנלמדה אז ב'דף היומי' ו+ כי לא היה רעיון נוסף.

בעזרת פיתוח אלגוריתם שפיענח את מספר הכניסות למערכת וכמות הנגיעות במסך, הפלטפורמה הנדירה אפשרה לדעת על כל אחד כמעט - הכל. משעות התפילה בהן הוא מתפלל והאם יש תפילות אותן הוא מתפלל ביחידות. באיזה בית הכנסת הוא רגיל להתפלל ואילו ספרים הוא קונה.

גם את רמת הידיעות שלו בתורה היה אפשר לדעת בצורה עקיפה, על ידי ניתוח תוצאות מבחנים שנערכו בכל מקצועות התורה, אותם היה ממלא. מה הם יעדי הנסיעות שלו באוטובוס בעזרת הסורק היעודי של הרב קו, במסווה של הנגשת הטענת הערך צבור. ואפילו אילו מוצרים הוא מזמין ב'משנת יוסף'.

למרות שדי היה במידע שיש על כל אדם במערכות החברה, בכדי לספק לכל ישיבה או סמינר את המידע המלא ביותר, בכדי לדעת האם סגנון המשפחות תואם, ובמה כל אחד מהמשפחה המורחבת עוסק. אך עדיין, כלפי חוץ נשמר הסוד והכל המשיך להתנהל בצורה שהיו רגילים בה עד לפני שהוקמה החברה.

שדכנים המשיכו להפגיש זוגות, כאילו שום דבר לא השתנה, אך בסתר היה על כל שדכן שרצה להכנס לעולם השדכנות לעבור הכשרה מקיפה, בשימוש בתוכנה והפרטים שהיה מוסר היו על פי זה.

וכך גם הרשמים היו מסתובבים, כדי 'ללקט' בחורים ומשחקים את המשחק כאילו הם באים ללא ידיעה מוקדמת, אך למעשה הם ידעו בדיוק למי לפנות ואת מי לנסות לשכנע לבוא ללמוד במוסד שלהם.

כמובן שעל כל מנהל שרצה להשיג את התלמידים הטובים ושדכן שרצה לסגור שידוכים מוצלחים בעזרת שימוש בתוכנה, היה צריך לחתום על טופס 'החלפת מידע', בו היה מתחייב להעביר כל מידע שהגיע אליו בדרך ה'רגילה', לשימוש החברה.

מידע זה נחשף מעל במה זו לראשונה, לאחר אין ספור ניסיונות השתקה ולחצים שהופעלו על ידי כוחות חזקים מאוד שמחזיקים בעמדות השליטה הבכירות ביותר. אנו מודעים לכך שדברים אלו עתידים להיות מוכחשים מכל וכל ושטובי מובילי הדעה בציבור יגוייסו כדי לטשטש את חומר הדברים וכל בעלי השליטה ימחקו את תוכן הדברים מכל פלטפורמה אפשרית.

אנו מלאי תקווה שיבואו ימים טובים יותר ושנוכל לשוב ולהאמין איש ברעהו.

ואליכם ציבור יקר אנחנו פונים שתפו. שתפו. שתפו. בכל דרך שברשותכם!

רק ככה נוכל להם!
 
נערך לאחרונה ב:

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
את השם שבתאי צבי, אין מי שלא מכיר.
"האדון" קראו לו. חיכו שיבוא פתאום אל היכלו, ויציל את העולם מקטסטרופה.
גם סופו ידוע לכולם, אין צורך לחזור על פרקי היסטוריה מוכרים. שבתאי צבי המיר את דתו, ניסה לשכנע רבים ללכת אחריו, וסיים את חייו כעזיז מוחמד אפנדי.
ומי באמת היה שבתאי צבי? איך הגיע למצבו זה, וכיצד הפך ממשיח היהודים למוחמד אנונימי?
מכתב נדיר בכתב התורכי שנתגלה לאחרונה, מגלה פרק היסטוריה שלא היה ידוע לנו עד כה, הנוגע להוריו של שבתאי.
לשון המכתב בתרגום חופשי:
אל ראש הקהילה היהודית באיזמיר, העיר העות'מנית בת הממלכה הגדולה.
טוב הדבר כי מיהרת למלא את חובתך ולהעביר אלינו את שמותיהם של היהודים המכובדים ביותר בקהילתך.
באם תרצה לקבל את האישור לבנות את בית הכנסת אותו ביקשת, עליך להגיע לפגישה ביום חמישי הקרוב עם ראש הנפה (פחה, בתורכית) ללא כל מלווה.
יהא הבורא מצליח דרכנו, דרך הממלכה העות'מנית, ויאיר עלינו את השמש הגדולה.
מחמוד אל פאדי אבו נאסר אפנדי.


כפי שניתן להבין ממכתב יקר ערך זה, הייתה זו מזימה של התורכים, שביקשו לפגוע בקודשי ישראל ח"ו ל"ע. הצלחנו לשים את ידינו על פרקים מיומנו של הרב (שלא ניתנו לפרסום כמות שהם עקב הצנזורה השקרית וניסיונות ההשתקה של האמת באשר היא) בהם הוא מספר על הילד יפה העיניים ורע הלב אותו הוכרח להחליף בבנו של מרדכי צבי, הסוחר. על הדלתות שנפתחו בפני הסוחר שלא ברצונו, והעסקים הגדולים שהוצעו לו בכדי להפוך אותו מסוחר קטן, לעשיר.
פרק מרתק עוסק בלימוד התורה של הילד, שנתגלה כילד פלא. הרב מספר כי התחנן כל יום בתפילתו, שהילד שבתאי בן מחמוד יזכה ללמוד את התורה ולאהוב אותה, ושלא יצא שום נזק ותקלה על ידו.
בסוף הפרק מופיעות מספר שורות בכתב שונה מעט:
אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. מי מילל ומי פילל ליום נמהר כזה, עת יקום בן באביו, ויחשך מאורות שמיים. מה נבקש עוד ומה נחלה פני הבורא, עת אשר אבדה תקוותנו ותפול תורת משה ביד האיש הרע הזה, שבתאי. יום נקם ושילם יבוא, ובוא יבוא אדון האמת אל היכלו, ויסר מסווה שקר מעל בן נעוות המרדות.

ביומנו מקונן הרב על כך שבעקיפין גרמה התעניינותו במשפחת צבי ובילדם שבתאי לתוצאה הפוכה, כאשר בני הקהילה הוקירו את הילד והעניקו לו כבוד רב יותר. כיוון שיכולותיו השכליות היו מפותחות משאר בני גילו, רווחה המחשבה כי אכן הרב רואה בו את אחד מגדולי הדור הבא.
עם זאת, הוא טוען כי שורשיו ניכרים בו, ודמיונו המפותח עד כדי הזיות בהקיץ של שבתאי, מעידות על מוצאו כאלף עדים:
כיום אשר בא אותו המשוגע ממכה אל אחינו אשר דרו בח'יבר, ויבקש לשום בפניהם תורה אשר לא מאת הקל ניתנה, ונביאים אשר לא בני דת משה המה - כן היה היום הזה, אשר קם שבתאי צבי על רבותיו, ויפתח פיו לאמור כי בחלום הלילה נגלו לו רזים, ואין הלכה כמותנו, ויש לנו להתיר את האיסור ולאסור את המותר. ולא עלתה בידינו לחנכו כי אין בחלומות ממש, הוא בשלו הולך, ואינו שומע בקול איש. רק את ההלכה הסכים לפסוק כמותנו, יען כי אוים בקול גדול לאמור: אשר יפסוק כמותך - ינודה ולא יבוא בקהל.

מדוע התאסלם שבתאי צבי בערוב ימיו? זאת לא ניתן לדעת בפירוש מן היומן, כיוון שפרקים אלו לא נמצאים תחת ידינו או שלא נכתבו כלל. אך לאחר גילויים אלו, ניתן להבין זאת בקלות: אותם שונאי ישראל גידלו אותו להוליך אחריו את העם שולל, וכאשר גילו לו את מוצאו, הצליחו לשכנעו לחזור לידי האיסלאם עם עוד יהודים רבים, יקרים וטובים.
עד היום, ישנם צאצאי שבתאים הגרים ברחבי תורכיה, מתבוללים ומעורבים בגויים. נשמות יקרות שאבדו לעם ישראל, בשל אותם שקרים עתיקים, שאיש אינו מעז לחשוף.
בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם. אך חובת ההשתדלות עלינו, לדעת ולזכור את העבר, לא להתכחש לאמת ולא לחטוא לה.
 

מירער

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מחלקת ההסברה, משרד הבריאות, ירושלים.
מסביב לשולחן, יושבים מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי, פרויקטור הקורונה נחמן אש, ויחד איתם שלשת האסטרטגים המובילים בישראל. גד אליהו, שגיא לוי ואופיר דקל.
"ובכן" פתח חזי לוי "בשבועות האחרונים, אנו רואים עלייה חדה בתחלואה. אך יחד עם זו אני רוצה לבשר, שמדינת ישראל בראשות בנימין נתניהו חתמה על יבוא של מיליוני מנות חיסון של חברת פייזר. החיסון עבר בהצלחה בדיקה של האף די איי האמריקאי, וכעת גם עובר בדיקה של משרד הבריאות הישראלי. הנטייה כעת של הגורמים המקצועיים שלאור התפשטות המחלה, מומלץ לכל אזרח מגיל 18 להתחסן, ולא לחשוש לסיכון כלשהו בחיסון, ולא לאי יעילותו."
"בשביל שהמבצע יצליח, הבאנו אתכם לכאן. מה נוכל לגרום לכל אזרחי ישראל לקחת את החיסון, ולא לחשוש לכל החששות הנלוים. טבעם של בני אדם, כאשר הם מסופקים, לנקוט בשב ואל תעשה. בפרט הצעירים שלא חוששים לחלות בקורונה. אנו כמדינה, חייבים להוריד את מקדם ההדבקה לאפס. מה יגרום להיות בטוחים בעמדת משרד הבריאות, ולא באף דעה אחרת."
גד אליהו ביקש לדעת חוו"ד משפטית, איזה הטבות יוכלו לתת למחוסנים.
לאחר בירור העלה כי הטבות שיש להם עילה רפואית, יעברו את בג"ץ. שאר ההטבות לא יוכלו לעבור, ולכן, רעיון שלוש נקודות מס למתחסן, ירד מהפרק.
לאור זה עלה הרעיון של הנפקת תו ירוק, בו יוכל המחוסן להינות מדברים, שלא יוכל מי שלא מחוסן. הכל בתואנה של שמירה על בריאות העם.
האסטרטגים ישבו וחשבו. כל הסברה שלא תהיה, לא תצליח במאת האחוזים. גם עידודים לרשויות המקומיות, וגם למערכות החינוך לא יביאו למיצוי המקסימלי של מתחסנים.
לפתע, ביקש אופיר דקל לדבר.
"הרעיון הוא כזה. אנו נשקיע בהסברה רצינית על טיב החיסונים, ועל הסיכון באי לקיחת החיסונים. לצד זה, נשקיע רבות בהסברה הפוכה. בה נסביר עד כמה החיסונים הם מסוכנים."
"אולם, את ההסברה נגד החיסונים נפתח בצורה קונספירטיבית. ונסביר שהכל מזימה של אותה קבוצת אנשים בראשות ביל גייטס, או מישהו דומה. כמובן, הקונספירציה אמורה להיות עם עלילה מפותחת ומשנה סדורה"
"כיוון שרובה של האוכלוסייה הוא נורמטיבי, לא יקבלו את העלילה. אבל יותר מזה, כאשר אנשים יחשפו לשתי ההסברות הנגדיות, כאשר אחת היא נורמטיבית ואחת קונספירטיבית. יפתחו דה לגיטימציה להתנגדות לחיסון. כל דעה, אפי' אם תהיה עניינית ורפואית, או אפילו מי שיביע על חוסר כדאיות של צעירים להתחסן, מיד יתוייג בציבור כקונספירטיבי מטורלל. כך שום דעה שונה מעמדתנו, לא תתקבל בציבור. וכולם ירוצו להתחסן, רק בשביל לא להיחשב ולהזדהות עם קבוצה מטורללת."
המשתתפים בישיבה חייכו כולם, "יצאנו לדרך"
 

שועל ספרות.

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
היי רגע, אתה יוצר האתגר, אז איך אתה מעלה? תשובה
ישבתי באוטובוס כולי מדוכא. זה עתה סיימתי שיחה נוספת, עשירית במספר, עם החרטטן התורן, שסיפר לי על המתמיד מספר אחד בעולם הישיבעס', שמאז הגאון מוילנא לא נשמע כמוהו, וכולי.
"נמאס לי!" לחשתי לעצמי. איזה דור, אפילו בירורים אי אפשר לעשות.
"מנסה לברר שידוכים?" הוא צנח לידי, קעקוע של לב עם איקס על כתיפו, ושיער אפרורי פרוע על ראשו.
'אני צריך לדבר יותר בשקט' אמרתי לעצמי, הפעם בלב. "משהו כזה" אמרתי לו, בפרצוף של 'עוף מכאן, טעות שלי ששמעת'.
"אני יכול לעזור לך!" אמר אפור השיער, בפנים רציניות.
הפנים שלי התעקמו לכדי צחוק כמעט. כל כך לא רציתי לפגוע, אבל הוא היה פשוט רציני, וזה הצחיק אותי. "אתה" אמרתי, "איך בדיוק?"
"מה אתה צוחק?" הוא אמר, "אני נותן לך מספר טלפון, זה מסדר לך הכל".
"אתה מודע לכך שאנחנו לא מאותו מגזר!"
"אחי, אין שם מגזרים, יש להם על כולם! תרשום... בהצלחה".
"תודה" אמרתי, אין מה להגיד הסתקרנתי, "אני אבדוק בבית" למדתי מוסר השכל ממה שקרה עכשיו.
"בכיף!" אמר וחזר למשחקו, פיצוץ נראה על המסך, הוא היה מאושר, "עברתי שלב, סוף סוף" הוא אמר לי. ואני הרהרתי 'מי ייתן, וגם ביתי תעבור כבר שלב, לא כזה כמובן, ובלי צורך בפיצוצים, שלב אמיתי בחיים'.
חזרתי הביתה, מהסקרנות ישר התיישבתי בספה, הוצאתי את הפלאפון, והתקשרתי.
"קו השירות, שלום" ענתה לי פקידה מיד, "השירות הינו בעלות עשרה שקלים, מה מספר האשראי?"
אמרתי לה אותו, שרי שווה את זה,
"כן, על מי תרצו לברר?"
החלטתי להתחכם ואמרתי לה את שמי, שניית המתנה והיא אמרה "כן, קיימות לנו חמש עשרה שיחות של האדם הזה, ביניהם שניים, עם ווליום שכנראה מהווה צעקות, תרצו לשמוע?"
"לא הבנתי? מה זה השיחות האלה?"
"מה? מי שהפנה אותך, לא אמר לך?" היא אמרה "שיחות עם פקידי בנק, קופת חולים, חברות תקשורת חברות אוטובוסים ועוד ועוד"
"ואיך זה הגיע אליכם?" כאן כבר ממש צעקתי.
"לאן התקשרת אתה זוכר?"
"כן! 'קו השירות' אמרת בפתיח"
"ומה נאמר בתחילת כל שיחה עם מי שמניתי ושאר החברות הגדולות, 'שימו לב, חלק מהשיחות מוקלטות, לצורך שיפור' תשלים אתה"
"השירות" אמרתי כששפתיי מתייבשות, ולשוני דבקה לחיכי.
 
נערך לאחרונה ב:

מסוגל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
"שיער פרוע, מבט סהרורי, בגדים מקומטים ומבטא זר", אמר שון, הוא נשען על השלחן הגבוה והתמתח בסיפוק עצמי. "סיפרו שהוא דוגר כל היום בספרייה. לא גאון גדול, אבל הוא מכיר בעל פה את כל התיאוריות בפיזיקה. הוא בוודאות גמורה הבחור הכי מוזר באוניברסיטה, כי כל מי שרק שאלתי הפנה אותי אליו. בקיצור, מצאתי לנו את החנון של פרינסטון".

"נשמע ממש כליל החסרונות", חייך ארון. "אז איפה נפגשת אתו?"

"אל תשאל שאלות כדי שלא תצטרך לשמוע תשובות שלא ימצאו חן בעיניך", שון סירק את שערו באצבעותיו. "העיקר הוא שכבר דברנו וסיכמנו הכול. היית צריך לראות איך הפריק התרגש. כבר שקלתי לדרוש ממנו כסף תמורת התענוג".

"ונראה לך שהוא יישר קו עם המטרות שלנו?" תהה ארון.

שון גירד בגב אגודלו את סנטרו: "תראה, הבחור בטח ישמח לפגוש את כל המדענים הגדולים שהוא כל כך מעריץ. ננסה להוציא ממנו הבטחה שהוא יפעל למען השלום, ונקווה לטוב. אתה יודע שאין לנו שום סיכוי נוסף, עד היום לא הצלחנו למצוא אף מפגר אחר שיסכים לתרום את עצמו לניסוי הזה. ואפרופו, נראה לי שהמפגר בדלת".

הוא התאים לתיאור באופן מגוחך. השיער, הבגדים, המבט.. ארון התאפק לא לפרוץ בצחוק, ושון הבזיק אליו חיוך קצר ויבשושי: "רוצה לשתות משהו?"

עיניו ריצדו בפראות בין הבעותיהם השונות: "הייתי מעדיף לראות מיד את המכונה", ביקש במבטאו המוזר.

שון וארון החליפו מבטים כשהובילו אותו אל המחסן. זה היה השלב שמעולם לא עבר בהצלחה. האנשים שראו את גיבוב הצינורות והכפתורים, את המערכת הישנה והמקרטעת ומגוון החיבורים, נמלטו במקום. המכונה שקבלו עשתה רושם רשלני, ועד היום איש לא האמין שהיא אכן תעבוד.

אבל כפי שקיוו, הפעם הזו הייתה שונה בתכלית. הבחור כיווץ את גבותיו, וסרק במבטו את חוטי החשמל השונים : "אכפת לכם שאני אעיף מבט?"

הם משכו בכתפיהם בתיאום מושלם, ועקבו אחריו במתח כאשר סרק את הבוכנה החיצונית. אחר כך הוא פתח את הארגזים המאובקים שהכילו את רוב המערכת. למשך דקות קצרות הוא רק שתק, ואז הגיעו הלחישות: "וואו, וואו".

הנשימות שוחררו בהקלה, אחר כך הוחלפו החיוכים. הנסיין הפוטנציאלי שלהם המשיך למלמל: "זה מעיף את השערת שמירת הכרונולוגיה... התארכות זמן יחסותית... אולי זה בעצם חור תולעת... יש כאן מאיץ חלקיקים?" המשפט האחרון הופנה אליהם.

שון כחכח בגרונו. "אני לא ממש יודע, אנחנו רק קבלנו את זה. כמו שהסברתי לך, אנחנו לא יודעים אם זה ישרוד את הניסוי, ולא לוקחים שום אחריות".

הבחור הכה באצבע צרידה. "המקור היחיד לידע הוא הניסיון", הכריז, "אני מוכן לנסות בזה הרגע".

הוא ניגש אל דלת המחסן.

ארון תפס בידו: "רק רגע", אמר בקול קר. "אני רוצה להבהיר לך שהמטרה שלנו בכל העסק הזה היא להפוך את העולם למקום טוב יותר".

שון צץ מאחוריו: "ארון ואני לא יכולים לראות את ההתדרדרות שעברה על העולם מאז שהתחילו להשתמש בנשק אטומי".

ארון הנהן בכובד ראש: "ההפצצות, מילוני ההרוגים והפצועים. כל המלחמות שהיו, והמלחמה הנוכחית שאף אחד לא יודע איך תסתיים. אנחנו רוצים לעשות לזה סוף. לעשות לזה סוף מההתחלה".

שון פתח את דלת המחסן, וסימן לנסיין שלהם להתקדם: "אנחנו נחזיר אותך לתקופה הרלוונטית, לפני מאתיים שנה. הישר אל שנות התשעים העליזות של המאה ה-19". הוא הפעיל את לוח ההגדרות והחל להזין נתונים. "נשגר אותך למרכז אירופה, אנחנו רוצים שתשתמש בידע שלך כדי להיצמד במשך השנים למדענים הגדולים. תספר להם על ההשפעות של האטום, ותשכנע אותם לעשות הכול כדי למנוע את הפיתוח של נשק גרעיני".

הסטודנט העביר ביניהם את עיניו ושתק.

"תחשוב על חיי האדם שתחסוך", הזכיר ארון. "הידיעה שתלווה אותך לנצח, שאתה הוא מי שמנע את חורבן העולם".

"זה התנאי שלנו", סיים שון. "אתה מוכן להתחייב?"

"כן", השיב הבחור קצרות, והדרך נפתחה בפניו.

הם שלחו בו מבט אחרון כשעמד במרכז המחסן, חיוור ובולט במוזרותו. שון סגר את הדלת לאטו, מוטרד. הוא שב ופתח אותה, שולח מבט מפציר אל האיש שישלחו אל העבר:

"תעשה עם הידע שלך את הדבר המועיל"

"אני אעשה", הבחור חייך ביבטחון, "אני מבטיח".

הם סגרו את דלת הפלדה, וחברו את הצינורות. הרעש שהשמיע הגנרטור היה בלתי נסבל. הם חבשו מסכות וסובבו את ידית ההתנעה במהירות. הרעש גבר, דלת הפלדה רעדה.

הבוכנות החלו להיסדק בזו אחר זו, החוטים נקרעו, ולסיום התפוצץ הגנרטור ברעש אדיר.

ואז היה שקט מוחלט.

הם התנפלו על הידית. החדר היה מלא עשן, הצינורות מנותצים והרצפה מלאה שברים, אבל הבחור נעלם.

"אתה חושב?"

"אני מקווה".

הם בהו זה בזה, ואז פרצו בצחוק של הקלה. "עשינו את זה! עשינו את זה!"

הם נפלו חבוקים, האבק שקע בצדי המחסן.

"תשיג מהר את ההוא מהטיימס", ביקש שון. "אם יהיו פתאום שינויים אדירים בעולם, אנחנו עוד נקבל כתבת שער".

פקק השמפניה נחלץ ביד עליזה:

"לחיי גיבורי השלום העולמי!" שון הניף את הבקבוק בעליצות. "לחיי משני ההיסטוריה לנצח!"

"לחיי התמימות!" נופף ארון בכוסית. "לחיי חנון הפיזיקה הכי מגניב בהיסטוריה!'

"ומה הכי מדהים", ארון סיים את המשקה בכוסו בלגימה אחת והטיח אותה על הרצפה. "אתה יודע למי החנון שלך מאוד דומה, במיוחד בטיק המוזר שלו, כשהוא מוציא לשון?"

"נו, ברור", שון גיחך. "האמת היא שזה הדבר הראשון שחשבתי כשראיתי אותו. אמרתי לעצמי, הם כל כך דומים, שהייתי מניח פשוט שהם אותו אדם, אם לא שהוא חי לפני כל כך הרבה.. לפני כל כך הרבה.."

שתיקה מחרידה.

"אופס"..





"יש שני דברים אינסופיים, היקום והטיפשות האנושית. ואני לא בטוח לגבי הדבר הראשון" (אלברט איינשטיין)
 

שועל ספרות.

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
אז כך. לאחר לבטים קשים, שהתבררו כמיותרים, מפני שהכל עובד כאן בהחלטת ההנהלה בכלל, ברוח האתגר כן?

את המקום השלישי- לוקח בכבוד @פרוגמטי אשר מחמתו "ישיבה על קברו" פספסו נבחן (לא מסוגל לגעת בזה יותר!)

את המקום השני- מקבלת @לאלה . על קונספירציה הזויה! שבגללה איני נוסע באוטובוסים בימים האחרונים (וזה נס כי קשה להטעין את הרב קו בלי הנדרים - פלוס שאיני משתמש בו בגלל @פרוגמטי )

את המקום הראשון קוטף בעננק!! @מסוגל שנתן פה קונסיפירציה אמינה במאת האחוזים! אך מצד שני מופרכת, כמו שלא דמיינתי שנגיע באתגר!! אין מה להגיד, איינשטיין של הדור! אופס, רגע, זה לא שבח בכלל. לא משנה, כבוד!! ובהצלחה בניהול האתגר הבא.
 
נערך לאחרונה ב:

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
את המקום השלישי- לוקח בכבוד @פרוגמטי אשר מחמתו "ישיבה על קברו" פספסו נבחן (לא מסוגל לגעת בזה יותר!)
אפשר לעשות ישיבה על קיברו גם בטלפון.
אבל אז אתה מסתבך עם קו השירות. קונספירציה של @רודיום

שפיטה מעולה!
ברכות לזוכים.
 

לאלה

משתמש על
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
וואו איזה כבוד!
לא תכננתי בכלל, היו כאן רבים וטובים ממני.
@מסוגל לא היה ספק על המקום הראשון. זה היה קטע משובח על רעיון מטורף.
@רודיום אחד האתגרים הכיפים, תודה!

ואגב, רודיום יקר, אתה בכלל לא אמור לצאת מהבית עם העננים המלאכותיים שמפוררים עליך נשורת בכל שניה ועיני המחוסנים מושתלי השבב שמצלמים אותך בכל רגע ורגע.
 

מסוגל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
תודה רבה על הזכייה המרגשת.

חשוב להדגיש שהקטע אינו רעיון עצמאי שלי, אלא פשוט סיפור אמתי, אחריו עקבתי מסיומו לראשיתו. (באמת חשבתם שהמכונה נשברה?! אז מאיפה בדיוק הגיע רוברט אופנהיימר.. הה?)

האתגר הבא יעלה בקרוב ממש בעז"ה
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  9  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה