אשמח לקבל תגובות הערות הארות וכו'

[בארות הוצאה לאור]

העיירה ליאזנא, בית המדרש הגדול,
ערב יום כיפור, הרגע הקדוש מכל.

עוד רגע קט בתפילת כל נדרי החזן יתחיל,
ובכולם יאחזו רעדה וחיל.
הצדיק על מקומו מוכן הוא עומד,
עטוף בטליתו וכולו הדרת קודש אומר.

לפתע הצדיק ממממחשבותיו ננער,
פושט את טליתו ויוצא נסער.
רץ אל היער, חוטב הוא עצים,
עבור אישה יולדת וילדיה הרכים.

לבית היולדת רץ הוא במהירות,
פותח את הדלת, לא מבקש רשות.
אל תנור האבן ניגש הוא חיש,
מבעיר עצים את עצמו כלל אינו מרגיש.

איזו אהבת ישראל גדולה ונפלאה,
אשר את משיח בודאי תביא במהרה.