אשמח לעזרה בתרגום המדרש מארמית (ירושלמי...)

[מילים טובות]

עובדא הוה בחד בר נש דהוה קא רדי, געת חדא תורתיה, עבר עלוי חד ערבי, אמר ליה מה את, אמר ליה יהודאי אנא, אמר ליה שרי תורך ושרי פדנך, אמר ליה למה, אמר ליה דבית מקדשון דיהודאי חרב. אמר ליה מנא ידעת, אמר ליה ידעית מן געייתא דתורך. עד דהוה עסיק עמיה געת זימנא אחריתי, אמר לו אסר תורך אסר פדנך דאתייליד פריקהון דיהודאי. אמר ליה ומה שמיה, אמר לו מנחם שמיה. ואבוי מה שמיה, אמר ליה חזקיה. אמר ליה והיכן שריין, אמר ליה בבירת ערבא בדבית לחם יהודה. זבין ההוא גברא תורוי זבין פדניה והוה מזבין לבידין דינוקין. עלל לקרתא ונפק לקרתא, עלל למדינה ונפק למדינה, עד דמטא לתמן, אתיין כל כפריא למזבן מיניה וההיא איתתא אמיה דההוא ינוקא לא זבנת מיניה. אמר לה למה לית את זבנת לבידין דינוקין,



בעיקר מכאן והלאה:
אמרה ליה דחשייה קשיי לינוקי. אמר לה למה, אמרה ליה דעל רגלוי חרב בית מקדשא. אמר לה רחיצין אנן במריה עלמא דעל רגלוי חרב ועל רגלוי מיתבני. אמר לה את הוי נסיבא ליך מן אילין לבידין דינוקיך ולבתר יומין אנא אתי לביתך ונסב פריעיך, נסבה ואזלה. לבתר יומין אמר האי גברא איזיל ואיחמי ההוא ינוקא מאי קא עביד, אתא לגבה אמר לה ההוא ינוקא מאי קא עביד, אמרה ליה לא אמרית לך דחשייה קשיי אפלו על רגליה נחשיה, דמן ההיא שעתא אתיין רוחין ועלעולין טענוניה ואזלין להון. אמר לה ולא כך אמרית לך דעל רגלוי חרב ועל רגלוי מתבני.


תודה רבה לעונים!

 

[אבק]

תרגום מילולי
או תוכן?

 

[מילים טובות]

עדיף מילולי אבל אפשר גם תוכן, או בערך. תודה!

 

[avim10]

נצמדתי כמה שאפשר לתרגום מילולי, תוך השתדלות להיות נאמן לתוכן. לא הקפדתי על כללי הפיסוק מחמת החיפזון.

מעשה היה באדם אחד שהיה חורש, געתה אחת מפרותיו, עבר על ידו ישמעאלי אחד, אמר לו מה אתה, אמר לו יהודי אני, אמר לו התר שורך והתר מחרשתך. אמר לו למה? אמר לו שבית מקדשם של היהודים חרב. אמר לו מנין אתה יודע? אמר לו יודע אני מגעייתו של שורך. עד שהיה מתעסק עמו געה השור פעם נוספת. אמר לו קשור שורך וקשור מחרשתך שנולד משיחם של היהודים. אמר לו ומה שמו? אמר לו מנחם שמו. ואביו מה שמו? אמר לו חזקיה. אמר לו והיכן הם מצויים? אמר לו בבירת ערבא שבבית לחם יהודה. מכר אותו אדם שווריו, מכר מחרשתו, והיה קונה בגדים לתינוקות. נכנס לעיר ויצא לעיר, נכנס למדינה ויצא למדינה, עד שהגיע לשם. באו כל הכפרים לקנות ממנו, ואותה אשה, אמו של אותו תינוק, לא קנתה ממנו. אמר לה למה אין את קונה בגדי תינוקות?

אמרה לו (אינני יודע לתרגם – בירושלמי שלפני הגירסא "בעיא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל" – תרגום: רוצה אני לחנוק את שונאיהם של ישראל [כיוונה לקלל את בנה וכינתה כלפי שונאי ישראל]). אמר לה למה? אמרה לו: שעל רגליו חרב בית המקדש. אמר לה בוטחים אנו באדון עולם שעל רגליו חרב ועל רגליו יבנה. אמר לה את קחי לך מאלו בגדי התינוקות, ולאחר זמן אבא לביתך ואקח תשלום. לקחה והלכה. לאחר זמן אמר אותו אדם, אלך ואראה אותו תינוק מה מעשיו. אמרה לו לא אמרתי לך ש (כנ"ל בסוגריים)?, שמאותה שעה באו רוחות וסערות, נשאוהו והלכו להם. אמר לה: ולא כך אמרתי לך, שעל רגליו חרב ועל רגליו יבנה?.

 

[אבק]

אכן בירושלמי הגירסא כך
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ב

עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא געת זמן תניינות א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא א"ל מה שמיה מנחם א"ל ומה שמיה דאבוי א"ל חזקיה א"ל מן הן הוא א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל לית לי פריטין א"ל והוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי

ובאיכה רבה
הגירסא כך
איכה רבה (וילנא) פרשה א

עובדא הוה בחד בר נש דהוה קא רדי, געת חדא תורתיה עבר עלוי חד ערבי א"ל מה את א"ל יהודאי אנא א"ל שרי תורך ושרי פדנך, א"ל למה א"ל דבית מקדשון דיהודאי חרב, א"ל מנא ידעת א"ל ידעית מן געייתא דתורך, עד דהוה עסיק עמיה געת זימנא אחריתי, אמר לו אסר תורך אסר פדנך דאתייליד פריקהון דיהודאי, אמר ליה ומה שמיה, אמר לו מנחם שמיה, ואבוי מה שמיה, אמר ליה חזקיה, אמר ליה והיכן שריין אמר ליה בבירת ערבא בדבית לחם יהודה, זבין ההוא גברא תורוי זבין פדניה והוה מזבין לבידין דינוקין, עלל לקרתא ונפק לקרתא עלל למדינה ונפק למדינה, עד דמטא לתמן אתיין כל כפריא למיזבן מיניה וההיא איתתא אימיה דההוא ינוקא לא זבנת מיניה, אמר לה למה לית את זבנת לבידין דינוקין אמרה ליה דחשייה קשיי לינוקי, אמר לה למה, אמרה ליה דעל ריגלוי חרב בית מקדשא, אמר לה רחיצין אנן במריה עלמא דעל ריגלוי חרב ועל ריגלוי מיתבני, אמר לה את הוי נסיבא ליך מן אילין לבידין דינוקיך ולבתר יומין אנא אתי לביתך ונסב פריעיך, נסבה אזלה, לבתר יומין אמר האי גברא איזיל ואיחמי ההוא ינוקא מאי קא עביד אתא לגבה א"ל ההוא ינוקא מאי קא עביד, אמרה ליה לא אמרית לך דחשיה קשיי אפי' על רגליה נחשיה, דמן ההיא שעתא אתיין רוחין ועלעולין טענוניה ואזלין להון, אמר לה ולא כך אמרית לך דעל ריגלוי חרב ועל רגלוי מתבני,

כך שהגירסא שהבאתם היא גירסת המדרש ולא גירסת הירושלמי
ובענף יוסף שם מבאר 'דחשייה קשה' - א- שהשגחתו קשה כלומר סימניו ומזלו הם רעים ומביא גרסא אחרת נחשייה=מזל, ב- חשייה כמו ארחשיה -שסיפוריו ועניניו של אותו תינוק קשים הם

 

[מילים טובות]

תודה רבה!!
אכן המדרש שהבאתי הוא מאיכה רבה, כוונתי הייתה שהארמית כאן היא לא ארמית "רגילה"