עזרה אשמח למקורות על משמעות הייסורים בעוה"ז.

אביגיל י · 25/5/22

תודה רבה!

אפכא מסתברא · 25/5/22

יש לרב אהרן לוי הרצאות בנושא זה - שווה לצפות בהן. (אפשר לחפש בגוגל)

שמעון גוטליב · 25/5/22

באוצר החכמה בדקת ?

במקום שאין אנשים ;) · 25/5/22

חובות הלבבות
ספר איוב

CN · 25/5/22

ב"ה

תניא, אגרת הקודש י"א
מתחיל במילים "להשכילך בינה"

korot · 25/5/22

אפכא מסתברא · 25/5/22

יש ספר 'לקח טוב' על ייסורים - מעולה!

אביגיל י · 25/5/22

נכתב ע"י שמעון גוטליב:
באוצר החכמה בדקת ?

אין לי בבית.

יוחנן ק · 25/5/22

בספר דעת תבונות יש הרבה

איתמר ל · 26/5/22

ציטוט נפלא ויסודי מספר הישר לרבינו תם [השער השישי - ד"ה המידה השישית] :

המידה השישית הקורות והתלאות הבאות על בני אדם. כגון חידושים רעים או טובים או שיהיה במצור או יעלה למעלה גדולה או ירויח הון או שיקחוהו בשבי או יאבד לו ממון או יחלה הוא או אחד מבני ביתו או יהיה גולה מארצו או חבוש בבית הסוהר או ימות אחד מאוהביו. כל אלה החידושים ורבים כהם יטרידו לב בני אדם מעבודת האל וישכיחוהו אותה ויסירוה מלבו. אך בעת הזאת ידע וייבחן שכל כל משכיל החזק הוא הרפה כי אם יהיה חזק ואמונתו קיימת לא יוכלו כל החידושים לחסר מעבודתו. כאשר לא יוכלו הרוחות החזקות לעקור ההר הגדול ולהמישו ממקומו כן השכל החזק והאמונה העיקרית לא ימישום כל אלה המאורעות. וצריך האדם ליזהר בעת הזאת וידע כי על זה התנאי בא בברית עם אלהיו ואחרי אשר התנה על נפשו לעבוד אותו צריך להשלים נדרו ולקיים אסרו, וצריך לו להכין לב חזק ואמיץ לקבל המאורעות ויחשוב בהם בטרם בואם וימתינם בכל יום ובכל שעה ובכל חודש, ויאמר בלבו אם לא יבואו היום המאורעות יבואו למחר ואם לא יבואו למחר יבואו לאחר מחר. וכשיעשה זה ויהיו עיניו ולבו בהם כשיבואו המאורעות לא יטרידוהו ולא ישכיחוהו העבודה כי ימצאוהו מזומן לקבל אותם. וזה מעשה הצדיק כי יחשוב וידע כי העולם נוה התלאות, ועל כן עיניו ולבו בהם בכל רגע, ועל כן לא יטרידוהו כשיבואו ולא יחרידוהו. אך יחרידו למי שהוא בטוח בעולם ויאמר כי לא תבוא עליו צרה וכי שלותו תעמוד עליו ועל כן כשיבוא עליו הפך מאשר חשב יחריד ותאבד דעתו ואמונתו ועבודתו. וצריך למשכיל לשמור נפשו תמיד ואל יבטח בטובת העולם רגע רק ידע כי התלאות מזומנות לבוא ובזה יצליח ותתקיים עבודתו.

י. גולד · 26/5/22

"אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, וְאֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָוֹן"

שבת נה.

פנסאית · 26/5/22

שיעורים בספר התניא: פרק כו

אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה וגו'". -

נזכרות בפסוק זה רק שתי האותיות הראשונות י"ה שמשם הוי', שכן, היסורים באים מי"ה שמשם הוי'; ומפני שהם באים מעולם נסתר ועליון יותר - אין האדם מסוגל לראות בעיני הבשר שלו את ה"טוב" שבהם. אך לאמיתו של דבר, יסורים אלה הם גם כן לטובה. אדרבה: ה"טוב" האמור, עמוק יותר, שאינו יכול לבוא עתה לידי ביטוי גלוי של טוב מורגש. ולכן אמרו רז"ל כי "השמחים ביסורים - עליהם הכתוב אומר: -

ששכרם יהיה: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", -

שכן, השכר הוא הרי תמיד בצורה של "מדה כנגד מדה", - איזו שייכות, איפוא, יש ל"כצאת השמש בגבורתו", כשכר לאלה ששמחים ביסוריהם? ומדוע הם נקראים "אוהביו" של הקב"ה? - אלא בהתאם למה שלמדנו, שהיסורים באים מעולם נסתר ועליון יותר, מ" עלמא דאתכסיא ", משם, אין ה"טוב" יכול לבוא בצורה גלויה בעולם-הזה, כי אם דוקא בלבוש של יסורים, שבעיני בשר של האדם נראים כרעה - הדברים מוסברים כך: מדוע שמחים אנשים אלה ביסורים? - מפני שאהבתם להקב"ה היא גדולה כל כך, שהיותם קרובים אל הקב"ה, יקר להם יותר מחיי העולם-הזה - וקירבה להקב"ה קיימת במדה גדולה יותר ב"עלמא דאתכסיא", ובענין היסורים הבאים מ שם. הרי, שאין הם מתחשבים בלבוש החיצוני, הנראה כלא-טוב, והעיקר בעיניהם הוא הפנימיות - ההשפעה של "עלמא דאתכסיא". לכן, גם שכרם יהיה: "כצאת השמש בגבורתו". שכן, שם הוי' נקרא "שמש", כמו שכתוב: "כי שמש ומגן הוי' אלקים", כשם שהשמש צריכה ל,,מגן" שיסתיר עליה, ובלעדיו אי אפשר לקבל את אורה - כך גם שם הוי', הנקרא "שמש", צריך ל"מגן", ל"לבוש", שיסתיר את ההשפעה שמשם הוי', וזאת כדי שיהיה אפשר לנבראים לקבל את ההשפעה שמשם הוי'. אך סדר זה הוא רק עתה, בעולם-הזה, ואילו לעתיד לבוא יתגלה שם הוי' עצמו בלי לבוש. ומחמת העובדה, שאנשים אלה השמחים ביסורים, אינם מתחשבים ב"לבוש" החיצוני, אלא יקר בעיניהם, ה"עיקר" וה"פנימיות", היינו, ההשפעה משם הוי' - יהיה גם שכרם, "מדה כנגד מדה", שתתגלה להם ה" פנימיות ", ההשפעה משם הוי' בלי לבוש. זו המשמעות של "כצאת השמש בגבורתו", כמו "שמש הוי'" המאיר בכל תוקפו, בלי לבוש.