הנושאים החמים
הנושאים החמים
עצוב לי או לא? אני לא יודע, אני מרגיש כאב בצד השמאלי של החזה, כאב עמוק אפילו, אבל בד בבד אני חושב על ה'סידורים' שיש לי היום ו'רק' שהם לא יפגעו מה'בשורות האחרונות'
דמעות עומדות לי בעיניים! בא לי לפרוץ בבכי ולקרוע את השמים, אבל ההרהורים על כך ש..בעצם כל אחד הולך מתישהו, ו'זה היה ברור שזה הולך לקרות' פשוט חוסמות לי את שדה הראייה. פנימה.
למה ה'? למה אני אוהב אותו כל כך? יהודי בן 104 שראיתי אולי 4 פעמים בחיים, וגם אז 'רק לכמה שניות', למה אני מרגיש כאילו נפער בתוכי חור ענק, שעוד לא נמצא החומר שיוכל למלא אותו, למה?
יש כאן עניין רוחני, אני עונה לעצמי, משהו שלא תבין לעולם, קשר בין נשמות, משהו ששייך לעולמות העליונים, עניין שהוא מעבר להשגות שלך כיצור חומרי.
הצער העמוק שפועם מהר יותר מפעימות הלב ממלא את כולי. מוזר לי לרגע להשליך את תחפושת הציניות הכבדה שאני עוטה בימים כתיקונם, ולהישאר עצמי, חשוף, פגיע, כואב.
זהו, עצוב לי, אני מחפש את המילים לנחם את עצמי בתוך כלל ישראל, אבל הנחמה היחידה שעולה לי היא, די, אני רוצה כבר שהמשיח יבוא. לא כל יום אני כ"כ רוצה, ואולי במחשבה שנייה, הרצון התמים הזה, הפשוט, זוהי הנחמה בעצמה.
לא ציפיתי שעם כזה מאמר אכנס לפורום, חשבתי על מילים גבוהות, מרוממות, דו משמעיות, מתחכמות, לא חשבתי שאגיע לכאן בעצמי באמת, אביא את מי שאני ומה שאני מרגיש, בלי לתקן מילים ובלי לחשוב פעמיים, אלא פשוט... לשתף!
ברוך דיין האמת!
דמעות עומדות לי בעיניים! בא לי לפרוץ בבכי ולקרוע את השמים, אבל ההרהורים על כך ש..בעצם כל אחד הולך מתישהו, ו'זה היה ברור שזה הולך לקרות' פשוט חוסמות לי את שדה הראייה. פנימה.
למה ה'? למה אני אוהב אותו כל כך? יהודי בן 104 שראיתי אולי 4 פעמים בחיים, וגם אז 'רק לכמה שניות', למה אני מרגיש כאילו נפער בתוכי חור ענק, שעוד לא נמצא החומר שיוכל למלא אותו, למה?
יש כאן עניין רוחני, אני עונה לעצמי, משהו שלא תבין לעולם, קשר בין נשמות, משהו ששייך לעולמות העליונים, עניין שהוא מעבר להשגות שלך כיצור חומרי.
הצער העמוק שפועם מהר יותר מפעימות הלב ממלא את כולי. מוזר לי לרגע להשליך את תחפושת הציניות הכבדה שאני עוטה בימים כתיקונם, ולהישאר עצמי, חשוף, פגיע, כואב.
זהו, עצוב לי, אני מחפש את המילים לנחם את עצמי בתוך כלל ישראל, אבל הנחמה היחידה שעולה לי היא, די, אני רוצה כבר שהמשיח יבוא. לא כל יום אני כ"כ רוצה, ואולי במחשבה שנייה, הרצון התמים הזה, הפשוט, זוהי הנחמה בעצמה.
לא ציפיתי שעם כזה מאמר אכנס לפורום, חשבתי על מילים גבוהות, מרוממות, דו משמעיות, מתחכמות, לא חשבתי שאגיע לכאן בעצמי באמת, אביא את מי שאני ומה שאני מרגיש, בלי לתקן מילים ובלי לחשוב פעמיים, אלא פשוט... לשתף!
ברוך דיין האמת!
