א. כשמתחילים לעבוד במכון מסויים, הנה הגם שחלק מהמכונים שולחים לעורך החדש קובץ הנחיות עריכה, בד"כ זה קשה לתפיסה, אלא עדיף לחפש ספר בהוצאת אותו מכון וללמוד בו בקביעות כל יום. מניסיון, זה הרבה יותר עוזר להפנים את הכללים מאשר לקרוא אותם ולחזור אליהם כל פעם שמסתבכים (וגם בד"כ הם לא מספקים הרבה דוגמאות).
ב. בפרוייקט השו"ת - להגדיר מקשי קיצור לאופציה של "כתיבת מקורות", ולהתרגל להשתמש באופציה הזאת, היא חוסכת תועפות של זמן (לי למשל היא הרגה את ה"יצר" לקנות את "רבותינו")
ג. להכין תוכנית עבודה שבועית, חודשית, ואם אפשר - שנתית.
ד. לקבוע שעות לעבודה, שמחוץ להם לא עובדים! (זה עוזר לא להתפזר)
ה. להיות "חסכניים" בסגנונות בוורד, אל תנסו "לעזור" למעמדים!!!!!!! ריבוי סגנונות מקשה מאוד על עבודת העימוד, הן בתג, והן באינדיזיין. כדאי להיצמד לארבעה-חמישה סגנונות בסיסיים לכל היותר (רגיל, בולד, קו תחתון, נטוי, וכמובן בידול בגדלי האותיות בכותרות) לא יותר מזה. ואם אפשר להכניס קודים בתחילת כל פסקה - עדיף בהרבה.
ו. ביאור רהוט - יש אנשים שהם יותר וורבליים מאשר טקסטואלים, לכן עדיף לכאלה קודם כל ללמוד את החומר הדרוש לצורך הביאור (לדוגמא - גמרא, רשי, תוספות, מהרש"א) ו"לתת שיעור" ולהקליט אותו - וממנו יותר קל, לאנשים מסויימים, לערוך ביאור השוזר את הטקסט בתוך הפרשנות (אין הכוונה לתמלל את עצמך!). מספיק לעשות את זה פעם-פעמיים עד שקולטים את הרעיון.
ז. לצורך עריכת ספרי קבלה וחסידות - DBS עדיף בהרבה על פרוייקט השו"ת.
ח. מסקנתי משיחות עם אקדמאים עצובים - נא ונא לא להיות כפויי טובה במסווה של צדיקות ו"קנאות". אם לקחתם ממקור אקדמי כלשהו - נא לציין! אם המקור אינטרנטי (והרי לכתוב URL בהערות שוליים של ספר בהוצאה חרדית זה ס'פאסט נישט, וגם לא אסתטי, וגם טיפשי) - לבדוק האם יש מקור מודפס מקביל אליו. ממה נפשך, אם המחבר הוא בן-בליעל, ואיננו רוצים להכשיל יראי ה' בתזות שלו - אז למה אתם למדתם ממנו? ואם הוא כשר, למה לא לציין?
ט. אם אפשר, והאינטרנט לא נצרך לעבודה השוטפת - לייחד מחשב לעבודה, ו"לעקר" אותו מאינטרנט לחלוטין (מיילים ופרוג והמכלול לעשות בזמן אחר ממחשב אחר), ולהתקין עליו VIDEOFF או משהו דומה - לנטרל כמה שיותר הפרעות מהעבודה.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
