הנושאים החמים
הנושאים החמים
לא יודע מי אוהב חורף ומי אוהבת את הקיץ
אני אוהב לישון ובעיקר אוהב פוך.
להתכרבל.
כן, להתקפל יחד עם השמיכה והיא תהיה בין היד לרגל בכל מקום שהיא יכולה להיכנס.
לימד אותנו האלטערר של הישיבה, לא זה הנוכחי, הקודם. זה שהתחתן כבר מזמן, ולא, לא שמעתי ממנו ישירות, הוא כבר לא היה כשנכנסתי אבל כך אומרים בשמו. שלהתכרבל בחורף בפוך ולשמוע את הגשם בחוץ זה כמו לקחת טשולנט מהמטבח בליל שבת של חורף. אולי אומרים טשונט, לא יודע.
והאלטערר שבא אחריו שידרג את החוויה, לא את האמרה שאין בה הרבה ברק.
היה הוא מניח בסורג החלון שבחלון פח עשוי מפח, לא צבוע. והיה יודע לכוון את מיקומה בזווית מיוחדת כך שגשמי הבוקר היו מקישים עליה בקול רעש גדול.
והיו בני אדם פותחים את החלון בלילה קצת, רק שהרוח תשרוק דרכו, ויעבור ריח הרטיבות המעורב בטעם של עלים טריים שנתלשו בזעף מעצי האקליפטוס הגדולים שבחצר העזובה שמתחת לחלון עם הסורג.
בבוקר בערך בשש כשהאור בחוץ היה עובר משחור הלילה לתכול היום דרך כחול מעונן וצינת הבוקר היתה ממלא את החדר
הגשם היה נוקש על הפח שעשוי מפח בסורג של החלון, והשעון היה מצלצל והוא היה מתעורר, פוקח עין עצלה ועוד אחת. מכניס את ראשו מתחת לפוך ומותח את השמיכה מעל לראשו, את קצות אצבעות רגליו היה משאיר טיפונת מתחת השמיכה ומתמתח.
ותופס תנומה עד שהנודניק יזכיר לו שוב את הסעיף הראשון שכתב הרב קארו והיה שומע את הגשם מלטף בחלון הפתוח ואת הרוח שועטת פנימה, והיה האריה קם כארי ומתגבר, ניגש אל החלון טורק את השארית הפתוחה
ושואג
ת י י ר ה!
וחוזרת למיטה החמה להתכרבל.
ביננו מה האריה עושה כשהוא מתעורר?
אני אוהב לישון ובעיקר אוהב פוך.
להתכרבל.
כן, להתקפל יחד עם השמיכה והיא תהיה בין היד לרגל בכל מקום שהיא יכולה להיכנס.
לימד אותנו האלטערר של הישיבה, לא זה הנוכחי, הקודם. זה שהתחתן כבר מזמן, ולא, לא שמעתי ממנו ישירות, הוא כבר לא היה כשנכנסתי אבל כך אומרים בשמו. שלהתכרבל בחורף בפוך ולשמוע את הגשם בחוץ זה כמו לקחת טשולנט מהמטבח בליל שבת של חורף. אולי אומרים טשונט, לא יודע.
והאלטערר שבא אחריו שידרג את החוויה, לא את האמרה שאין בה הרבה ברק.
היה הוא מניח בסורג החלון שבחלון פח עשוי מפח, לא צבוע. והיה יודע לכוון את מיקומה בזווית מיוחדת כך שגשמי הבוקר היו מקישים עליה בקול רעש גדול.
והיו בני אדם פותחים את החלון בלילה קצת, רק שהרוח תשרוק דרכו, ויעבור ריח הרטיבות המעורב בטעם של עלים טריים שנתלשו בזעף מעצי האקליפטוס הגדולים שבחצר העזובה שמתחת לחלון עם הסורג.
בבוקר בערך בשש כשהאור בחוץ היה עובר משחור הלילה לתכול היום דרך כחול מעונן וצינת הבוקר היתה ממלא את החדר
הגשם היה נוקש על הפח שעשוי מפח בסורג של החלון, והשעון היה מצלצל והוא היה מתעורר, פוקח עין עצלה ועוד אחת. מכניס את ראשו מתחת לפוך ומותח את השמיכה מעל לראשו, את קצות אצבעות רגליו היה משאיר טיפונת מתחת השמיכה ומתמתח.
ותופס תנומה עד שהנודניק יזכיר לו שוב את הסעיף הראשון שכתב הרב קארו והיה שומע את הגשם מלטף בחלון הפתוח ואת הרוח שועטת פנימה, והיה האריה קם כארי ומתגבר, ניגש אל החלון טורק את השארית הפתוחה
ושואג
ת י י ר ה!
וחוזרת למיטה החמה להתכרבל.
ביננו מה האריה עושה כשהוא מתעורר?
נערך לאחרונה ב:
