הנושאים החמים
הנושאים החמים
ארבעה פאנצ'ים הם...
האחד הוא הפאנץ' המובן מאליו. לכל אורך הסיפור ברור לקורא כיצד הוא הולך להסתיים, ומלאכת הסופר היא לדחוף עוד ועוד מילים שכביכול ימתחו את הקורא לפני שהלה "יגלה" את הפאנץ' הנכסף. האחרון מצידו, רואה את הסיפור כסוג של מירוץ מכשולים שיש להחזיק בו מעמד עד שסוף סוף יואיל הסופר בטובו לחשוף את הפיל הלבן שאסור לדבר עליו.
השני הוא הפאנץ' הדחוק. הסיפור התהלך למישרים, עד שגילה הכותב שמכסת המילים שלו הסתיימה, לא נותרה לו ברירה והוצרך לקטוע את הסיפור על ידי פאנץ' בלי טעם ובלי ריח.
השלישי הוא הפאנץ' התמוה. הוא בהחלט מגיע במקום, והוא מפתיע מאד, אבל לאחריו צצות אינספור תמיהות, ועשרות משפטים שנאמרו לפניו לא מסתדרים הגיונית. יש סופרים שמתעלמים מזה, ויש סופרים (גברים חרדיים בעיקר) שפותחים במערכה שלמה של תירוצים מפולפלים ליישב את כל הקושיות.
והרביעי הוא הפאנץ' המושלם. הוא מגיע בדיוק בזמן, ובמקום, והוא מסתדר היטב עם כל האפיזודות, והוא נדיר בהחלט.
האחד הוא הפאנץ' המובן מאליו. לכל אורך הסיפור ברור לקורא כיצד הוא הולך להסתיים, ומלאכת הסופר היא לדחוף עוד ועוד מילים שכביכול ימתחו את הקורא לפני שהלה "יגלה" את הפאנץ' הנכסף. האחרון מצידו, רואה את הסיפור כסוג של מירוץ מכשולים שיש להחזיק בו מעמד עד שסוף סוף יואיל הסופר בטובו לחשוף את הפיל הלבן שאסור לדבר עליו.
השני הוא הפאנץ' הדחוק. הסיפור התהלך למישרים, עד שגילה הכותב שמכסת המילים שלו הסתיימה, לא נותרה לו ברירה והוצרך לקטוע את הסיפור על ידי פאנץ' בלי טעם ובלי ריח.
השלישי הוא הפאנץ' התמוה. הוא בהחלט מגיע במקום, והוא מפתיע מאד, אבל לאחריו צצות אינספור תמיהות, ועשרות משפטים שנאמרו לפניו לא מסתדרים הגיונית. יש סופרים שמתעלמים מזה, ויש סופרים (גברים חרדיים בעיקר) שפותחים במערכה שלמה של תירוצים מפולפלים ליישב את כל הקושיות.
והרביעי הוא הפאנץ' המושלם. הוא מגיע בדיוק בזמן, ובמקום, והוא מסתדר היטב עם כל האפיזודות, והוא נדיר בהחלט.
