עוד יתומה כל כך קטנה... הלב כבר לא מכיל
אֲנִי קָרָאתִי לְךָ
אַבּוּשׁ
וְאַתָּה קָרָאתָ לִי
אַרְבֵּל
וְאִם לֹא מַכִּירִים
מִקָּרוֹב
אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת
לְהִתְבַּלְבֵּל
כִּי אַבּוּשׁ זֶה אַבָּא
שֶׁצּוֹחֵק וּמְדַגְדֵּג
וְקוֹנֶה לִי גְּלִידָה
בַּקַּנְיוֹן
וְעַכְשָׁו אַתָּה אַבָּא
בַּתְּמוּנָה
וְהַדֶּגֶל עוֹטֵף
אֶת הָאָרוֹן
אֲנִי עֲדַיִן קוֹרֵאת לְךָ
אַבּוּשׁ
אֲבָל אַתָּה כְּבָר לֹא
קוֹרֵא לִי
אַרְבֵּל
אֲפִלּוּ הַצּוּק הֶחָזָק בְּיוֹתֵר
נָמֵס בִּדְמָעוֹת
וּמִתְאַבֵּל