משום מה, יש לי במהלך היום כמה פרקי זמן קצרים בהם מצוי אני במקום מסוים.
ובאותו המקום, מולי, על אדן השיש אני מבחין בבקבוק מלא בנוזל ולתומי אני מתחיל לקרוא את הוראות ההפעלה שעל הטיקט האחורי.
והמוח הלמדני המשתייף לקראת הסתערות על סוגיות הגמרא, להבדיל אלף אלפי הבדלות (מעניין כמה מוצשי"ם היו צריכים לעבור בכדי למלאות את כל מכסת ה'הבדלות' הללו), מתחיל לנסות ולהבין את עומקם של דברים.
הביטו בעצמכן/ם והיווכחו בעומק העניין:
במילים פשוטות: מדובר בחומר שנקרא "טייגר". מה תפקידו? אינני יודע. משום מה תפקיד החומר כתוב אך ורק בשפה הערבית.
הלאה. לאחר שהיצרן פירט לנו את מרכיבי החומר, הוא עובר לבאר את הוראות השימוש. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה. הוראות השימוש כתובות באופן הפונה אך ורק למגזר הנשי.
או במילים אחרות, הנשים תפקידן לנקות את האסלות. גברים כנראה עסוקים בעבודות קצת יותר מכובדות.
ראו בעצמכן/ם:
שמתן לב? "שיפכי"! "נקי"!
ווייטער. מה קורה כאשר נעבאך נוצר מגע בעיניים ואת זקוקה לעזרה ראשונה, תכף ומיד המשיכי לקרוא את ההוראות:
אופס. כאן חלה תמורה. לפתע ההוראות פונות אל הזכר: "שטוף" מיד במים, "פנה" לייעוץ רפואי.
ומה עם עיניה של הרבנית ממעלה הבקבוק? הרי היא זו שמנקה - לפי טענתם כמובן, וא"כ עיניה הן אלו שחלילה עלולות להיפגע מן החומר?!
ואז אתה ממשיך לחשוב מה הפשט עד שנופל לך האסימון.
הרי כאשר נוצר מגע של החומר עם העיניים, אוטומטית הן נעצמות באינסטינקטיביות,
ואם כן איך את יכולה לקרוא את הכתוב מה לעשות בשעת מצוקה?
אלא על כרחך שבעוד עינייך עצומות לפתי את הבקבוק ורוצי אל בעלך המשרדה בכדי שיוכל להורות לך מה לעשות.
קיצע'ר הדרת נשים מן השורה הראשונה.
וד"ל ודו"ק ואשכ"ח ואכמ"ל
ובאותו המקום, מולי, על אדן השיש אני מבחין בבקבוק מלא בנוזל ולתומי אני מתחיל לקרוא את הוראות ההפעלה שעל הטיקט האחורי.
והמוח הלמדני המשתייף לקראת הסתערות על סוגיות הגמרא, להבדיל אלף אלפי הבדלות (מעניין כמה מוצשי"ם היו צריכים לעבור בכדי למלאות את כל מכסת ה'הבדלות' הללו), מתחיל לנסות ולהבין את עומקם של דברים.
הביטו בעצמכן/ם והיווכחו בעומק העניין:
במילים פשוטות: מדובר בחומר שנקרא "טייגר". מה תפקידו? אינני יודע. משום מה תפקיד החומר כתוב אך ורק בשפה הערבית.
הלאה. לאחר שהיצרן פירט לנו את מרכיבי החומר, הוא עובר לבאר את הוראות השימוש. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה. הוראות השימוש כתובות באופן הפונה אך ורק למגזר הנשי.
או במילים אחרות, הנשים תפקידן לנקות את האסלות. גברים כנראה עסוקים בעבודות קצת יותר מכובדות.
ראו בעצמכן/ם:
שמתן לב? "שיפכי"! "נקי"!
ווייטער. מה קורה כאשר נעבאך נוצר מגע בעיניים ואת זקוקה לעזרה ראשונה, תכף ומיד המשיכי לקרוא את ההוראות:
אופס. כאן חלה תמורה. לפתע ההוראות פונות אל הזכר: "שטוף" מיד במים, "פנה" לייעוץ רפואי.
ומה עם עיניה של הרבנית ממעלה הבקבוק? הרי היא זו שמנקה - לפי טענתם כמובן, וא"כ עיניה הן אלו שחלילה עלולות להיפגע מן החומר?!
ואז אתה ממשיך לחשוב מה הפשט עד שנופל לך האסימון.
הרי כאשר נוצר מגע של החומר עם העיניים, אוטומטית הן נעצמות באינסטינקטיביות,
ואם כן איך את יכולה לקרוא את הכתוב מה לעשות בשעת מצוקה?
אלא על כרחך שבעוד עינייך עצומות לפתי את הבקבוק ורוצי אל בעלך המשרדה בכדי שיוכל להורות לך מה לעשות.
קיצע'ר הדרת נשים מן השורה הראשונה.
וד"ל ודו"ק ואשכ"ח ואכמ"ל