בחודש אלול הקב"ה הוא בבחינת מלך היוצא אל השדה ומאפשר לכל מי שרק רוצה בכך לגשת אליו, להתקרב אליו, לדבוק בו. והוא מקבל את כל הבאים בסבר פנים יפות ובפנים שוחקות.
אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד, ממשיל את ההתגלות האלוקית בחודש אלול למלך היוצא אל השדה. משל למלך שכשהוא נמצא בהיכל מלכותו אין המוני העם יכולים להיכנס אליו ולדבר עמו; רק יחידי-סגולה ומובחרים זוכים להיכנס אל המלך. אבל כשהמלך יוצא מעיר הבירה אל השדה, אל העם, יכול ורשאי כל אדם לגשת אליו ולשוחח עמו; והמלך, מצידו, מקבל את כל הבאים בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם.
בחודש אלול הקב"ה הוא בבחינת מלך היוצא אל השדה. כל השנה כולה אין זה פשוט כל-כך להגיע אל הקב"ה. אדם הרוצה לעלות בהר ה' נדרש לזכך את עצמו, לקדש את גופו ונפשו, לעסוק הרבה בתורה ובתפילה, ורק אם הוא מגיע למדרגה גבוהה, הוא זוכה להתקרב מעט אל הקב"ה. הקב"ה דומה אז למלך הנמצא בארמונו, אשר לא כל אדם יכול להגיע אליו. אבל בחודש אלול הקב"ה יוצא אל ה'שדה', הוא יוצא אל העם. הוא מסיר את כל המחיצות וההגבלות ומאפשר לכל מי שרק רוצה בכך לגשת אליו, להתקרב אליו, לדבוק בו. והוא מקבל את כל הבאים בסבר פנים יפות ובפנים שוחקות.
חודש אלול שונה אפוא במהותו מכל ימות השנה. בחודש זה הקב"ה מתקרב אלינו בצורה שאין דומה לה. הוא פותח לפנינו את כל השערים ואת כל המחיצות. רק דבר אחד הוא מבקש מאיתנו: בואו, שובו אליי ואשובה אליכם. הדבר היחיד שנדרש מאיתנו הוא לצאת אל המלך. לנצל את הזמן היקר הזה להתעוררות אמיתית של תשובה ומעשים טובים. ליתר דבקות בה'. ודאי אפוא שהיציאה אל המלך צריכה להיות בשמחה גדולה.
בכך מיישב אדמו"ר הזקן את השאלה - למה ימי חודש אלול הם ימי חול רגילים ואין הם ימי חג ומועד, והלוא בימים אלה מאירות י"ג מידות הרחמים, שמאירות ביום-הכיפורים? ומשיב: ביום-הכיפורים מתגלה אלינו הקב"ה לאחר שאנו מכינים את עצמנו בצום ובתפילה, בתשובה ובמעשים טובים ('מלך בהיכלו'); ואילו בחודש אלול מתגלה אלינו הקב"ה במצבנו הנוכחי ('מלך בשדה'), כפי שאנו עומדים בסתם יום של חולין, ומתוך המצב הזה הוא מאפשר לנו להתקרב אליו (ולכן ימי חודש אלול הם ימי חול ולא חג).
(לקוטי תורה פרשת ראה לב,א)
הנושאים החמים
הנושאים החמים
