שיר אני גאה בך, אחי.

[אשר שרבר]

מִי אֲנִי שֶׁאֶהֱיֶה גֵּאֶה

בְּךָ

זֶה אַתָּה

זֶה שֶׁלְּךָ

וְאֵיךְ אֶהְיֶה גֵּאֶה

בְּךָ

בְּמַה שֶׁשֶּׁלְּךָ



גֵּאֶה אֲנִי

בְּךָ

בְּמַה שֶׁשֶּׁלְּךָ

מִשֶּׁלִּי

גֵּאֶה אֲנִי בְּךָ

שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ.

 

[RACHELIZ]

וואו!

 

[אשר שרבר]

וואו!

שכוייח, כבר חשבתי שאין כאן כלום.
אני גאה בכם שהגבתם

 

[לאלה]

יפה ועמוק.

 

[RACHELIZ]

שכוייח, כבר חשבתי שאין כאן כלום.
אני גאה בכם שהגבתם

קודם כל מאמינה שכווולם עסוקים עכשיו.
דבר שני אל תתן לעצמך אף פעם להסתמך רק על תגובות. אם אתה מאמין שיש כאן משהו אז יש כאן משהו. ואני אומרת את זה בעיקר לעצמי...

 

[טלח]

אני תמיד שמה לב,
שלא משנה,
כמה מילים יהיו בשיר,
אם הוא נכתב כדי להיות שיר,
הוא נשאר שיר,
ותו לא.
ואם הוא נכתב על סמך-
ואז הוא מעובד לשיר,
הוא שיר,
ותו-כן.

 

[אשר שרבר]

ואם הוא נכתב על סמך-

כן, כנראה שמי שמבינים בשירה יודעים לזהות
תווים.

 

[RACHELIZ]

ותו-כן.

התכוונת גם למילה תוכן?

 

[אשר שרבר]

התכוונת גם למילה תוכן?

תו-כן
או גם תו-כנה.
מלשון כנות.

 

[דיונון]

אני תמיד שמה לב,
שלא משנה,
כמה מילים יהיו בשיר,
אם הוא נכתב כדי להיות שיר,
הוא נשאר שיר,
ותו לא.
ואם הוא נכתב על סמך-
ואז הוא מעובד לשיר,
הוא שיר,
ותו-כן.

דיבור חזק!
אני לא מסכים אתו(.) במאה אחוז.
אבל הוא כל כך חזק, שאשטח את משנתי - רק אם היא מעניינת מאן דהו. ולא סתם אפר את הטעם הטוב שהשאירה טלח.

 

[אשר שרבר]

שאשטח

שטח, שטח.
אולי כך נשוב ונטעם ממילותיה של טלח.

 

[דיונון]

שיר/חרוזים אמורים להיתפר סביב הרעיון ולא להיפך - משפט נכון!
כששיר נכתב מתוך רצון ליצור שיר באשר הוא, התוצאה היא... אחרת. - לא נכון!
הסבר:
מאחורי כל שיר ראוי ישנו רעיון/רגש/תחושה/וורט/זכרון/תובנה/אבחנה/תיאוריה/ועוד היד נטויה.
פעמים ונחה על היוצר הרוח, רוח היצירה.
וכמו כל יוצר, בכל תחום אחר - הוא מתאוה לבנות, לארוג, לטוות ולחרוז מילה למילה. להוסיף שורה על שורה, אריח על גבי לבינה. עד שתצא תחת ידיו יצירה שהוא יאהב, יהנה להתבונן בה - כי דם מדמו היא, עצם מעצמיו, כי ממנו לוקחה.
וכשם שברצות הטבח לבשל מעדן כלשהו - רק לשם עסק הבישול, העיסוק האהוב עליו - אזי יציץ למזווה ולמקפיא כדי לדעת מה יבשל - דגים, בשר, עוף, או אולי גבינות יהיו המרכז? פסטה? מאפה מעניין?
כך גם הכותב.
משוטט בספריית מוחו, מנסה לשמור על שקט, מתרכז, עד שמוצא את הנושא הנבחר.
אם רגש מטלטל, משמח או מצער, מחשבה לתיקון העולם, רעיון מוסרי, מדרש נאה, קוריוז משעשע - הכל בא בחשבון!
ואז הוא לוקח אותו, מתבונן בו באהבה, יד מחשבתו מלטפת ברוך, ובלי מילים הוא לוחש - אפגוש בך עוד מעט בלבושך החדש!
עד אז - להתראות.

 

[אשר שרבר]

שיר/חרוזים אמורים להיתפר סביב הרעיון ולא להיפך - משפט נכון!
כששיר נכתב מתוך רצון ליצור שיר באשר הוא, התוצאה היא... אחרת. - לא נכון!
הסבר:
מאחורי כל שיר ראוי ישנו רעיון/רגש/תחושה/וורט/זכרון/תובנה/אבחנה/תיאוריה/ועוד היד נטויה.
פעמים ונחה על היוצר הרוח, רוח היצירה.
וכמו כל יוצר, בכל תחום אחר - הוא מתאוה לבנות, לארוג, לטוות ולחרוז מילה למילה. להוסיף שורה על שורה, אריח על גבי לבינה. עד שתצא תחת ידיו יצירה שהוא יאהב, יהנה להתבונן בה - כי דם מדמו היא, עצם מעצמיו, כי ממנו לוקחה.
וכשם שברצות הטבח לבשל מעדן כלשהו - רק לשם עסק הבישול, העיסוק האהוב עליו - אזי יציץ למזווה ולמקפיא כדי לדעת מה יבשל - דגים, בשר, עוף, או אולי גבינות יהיו המרכז? פסטה? מאפה מעניין?
כך גם הכותב.
משוטט בספריית מוחו, מנסה לשמור על שקט, מתרכז, עד שמוצא את הנושא הנבחר.
אם רגש מטלטל, משמח או מצער, מחשבה לתיקון העולם, רעיון מוסרי, מדרש נאה, קוריוז משעשע - הכל בא בחשבון!
ואז הוא לוקח אותו, מתבונן בו באהבה, יד מחשבתו מלטפת ברוך, ובלי מילים הוא לוחש - אפגוש בך עוד מעט בלבושך החדש!
עד אז - להתראות.

אני חושב שפירשת והרחבת את דבריה של הרבנית

 

[דיונון]

אני חושב שפירשת והרחבת את דבריה של הרבנית

א"כ, מנעתי שגגה מן הטועים בדבריה...

 

[וי שלוק]

טוב מדי.

טוב, למי שהבין. ולמי שזה חתך בו חזקק ועמוק.