הנושאים החמים
הנושאים החמים
ממשיכים והשבוע עם ציורי הדיוקן של הודיה היקרה! @הודיה בושארי-ציירת
ספרי קצת על עצמך
ראשית תודה על הבמה, שמי הודיה בושארי (ניסן), בת 26 אמא ל-2 אוצרות וגרה בנתיבות.
כמו כולם אכתוב שאני זוכרת את עצמי ציירת הכיתה מכיתה ג', בכיתה ז' כבר ציירתי בת"ת על 5 קרוואנים תמורת 1000 שח והרגשתי מליונרית,
לאורך כל ילדותי ושנות הסמינר למדתי בחוגים ובקורסים קצרים, ובעיקר הייתי יושבת שעות לצייר להנאתי בשמן פחם צבעי מים וכו.
מה שבלט בעיקר בציורים שלי היה רמת העתקה אחד על אחד בעיקר איור דיוקנאות, איירתי עשרות ציורים בעפרונות ואפילו חילקתי כמתנות בני משפחה שציירתי אותם לאירועים שונים, זו הייתה הנישה שהכי אהבתי.
לא יודעת למה לא ראיתי את עצמי מתפרנסת כציירת.
ולכן הלכתי ללמוד הוראה + תואר ראשון בחינוך מיוחד וחשבתי ששם ייעודי.
לאחר לידת ביתי הבכורה לפני כ-4 שנים בורא עולם כיוון אותי ופתחתי עסק עצמאי של חוגי ציור, שילוב של ההוראה שלמדתי עם אהבתי הגדולה לציור ולילדים, ב"ה עד היום העסק פורח ואני איתו...
לפני כשנתיים הלכתי ללמוד איור דיגיטלי באימג' לא כדי לצייר לספרים אלא בעיקר כדי להתמקצע יותר ולתת יותר ידע מקצועי לחוג איור דמויות שלי.
שהגענו לשלב הדיוקנים נשבתי, זה היה בול מה שהתאים לי. ומאז ועד היום למעט הזמנות שונות מהצד, אני מאיירת בקליפ סטודיו דיוקנאות עם סיפורים מרגשים ותוצאות מרהיבות
תודה לה'..
אמן שהשפיע עליך רבות
אז גם אני גדלתי על הסדרה של דינה די ושולי ומולי וילדי ש"י, הציירות אלישבע געש ותרצה פלג היו ההשראה, ההעתקה, החלום....
עד היום כשאלך לקנות לילדיי ספרים אבחר את הספר בגלל הצייר, יהיה קשה לי לסבול ספר עם ציורים "מעצבנים" (מכירים את זה?!)
אז קניתי להם ספר שהנדי שטרנברג איירה, והשבוע הספיק לי שבעלי בטלפון אמר לי שאת הספר אייר גדי פולק....
כי גם היום תוך כדי הסיפור אני אבחן ואקרב, ואסתכל ואהנה, עד שאני מקבלת מרפוק קל לצלע הימנית
"נו... אמא ומה קרה עכשיו?"
תחום באיור שאתם אוהבים במיוחד
אז התמכרתי לדיגיטל,
לא יודעת אם בשלב הזה של חיי הוציא קנבס מטר על מטר ואתחיל לצייר,
האפשרות לעשות "שמור" "דלייט" ושידיים קטנות ושובבות לא יכולות להשתתף בציור- זה חלומי
והכי הכי אוהבת בדיגיטל לאייר דיוקנאות, וכמה שיותר...
ובבקשה ה' למטרות שמחות! תענו בשבילי "אמן"
כמה מילים לקהילת פרוג והמקום שלה אצלך
טוב, אז גרתי על הירח עד לפני כמה חודשים.....
כאחת שמנותקת מאינטרנט, ורשתות חברתיות, לא ידעתי שיש דבר כזה מיוחד בעולם,
גיליתי באיחור רב...... אבל עדיף עכשיו מאשר לעולם לא.
בכל הזדמנות שיש לי חיבור אני נכנסת מיד לקהילת המאיירים, כייף לי לראות עבודות מעוררות השראה, כייף לי לגלות שיש לי מתחרים המון חומר זהב טהור שהעתקתי לי לקבצים במחשב שישאר לעד.
בקיצור.
קהילה שהיא בית!
ליצירת קשר
אפשר ליצור איתי קשר במייל:
HODAYA7475אין לכתוב כתובת מייל (לשים שטרודל במקום סולמית)
קישור ישיר לאתר שלי:
WWW.HODAYABUSHARI.CO.IL
עבודה שלך שיש לך חיבור מיוחד אליה
מאד מאד קשה לי לבחור אחת כזו, כי בשונה מהציור הראשון שלי : נוף, דומם או ילדוד'ס,
לי מאחורי כל איור יש סיפור, זה נשמע קלישאתי אבל זו האמת. ולכל ציור יש חיבור רגשי אחר... ממש קשה לי לדרג..
אז כדי לא לעשות "איפה ואיפה" אבחר את הציור הראשון שלי שיצא לעולם על מנת להימכר, ומפאר את סלוני וסלונים רבים, הלוא הוא הציור של אבינו רועינו מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל- אבא של כולם.
שמתי לעצמי מטרה לצייר את גדולי ישראל וכמה שיותר, זה היה הציור הראשון, וראיתי ס"ד מיוחדת לאורך כל הדרך.
שיתוף עבודות נבחרות
אבי היקר מנחם ניסן הי"ו ציירתי אותו ליום הולדתו שנה שעברה, הדיוקן השני אחרי שציירתי את אימי היקרה ביחד איתי. (ציורי נשים לא מפורסמים ברבים) והאמת שממש השקעתי וטרחתי, כי אבא שלי אוהב מאד להיות מבקר עבודותיי, לכווץ את גבותיו ולהרגיש מינימום בוגר "פרוג", וכן תאמינו או לא אבל הביקורת הייתה שעשיתי אותו מידי וורוד
"ובהזדמנות שתיהיה לך אז תתקני ונדפיס חדש..." אוייש אבא, אין הזדמנות שניה לטרחה ראשונית...
אגב, התמונה תלויה בסלון ככה בהגדלה ומידי פעם הוא עובר לידה נעצר ושואל: אבל למה אני כזה ורוד? אבוש, זה רק בגלל המשקפיים הוורודות שלך... כמובן הכל בהומור
זה הבן שלי המתוקי שכבר ממש גדל מאז, ציירתי לתחרות בנושא "חול" אני הלכתי על "המבדיל בין קודש לחול" הציור פורסם ב"בתוך המשפחה"
אז ככה לאט לאט אכיר לכם את כל משפחתי אז זה אח שלי המתוק נחמן ניסן הי"ו לכבוד יום הולדתו, ידעתי שמאד ישמח אותו שאצייר אותו עם כלביו - ואת כל האמת אם היו אומרים לי מה היה הכי קשה לך לצייר בחיים זה את הכלבה הזאת וילדיה החמודים.... ועוד ריאלסטי....בעעעעע....
נעבור לעוד ציור משמח שקיבל ממש במה מרגשת. רב העיר חדרה שכיהן עשרות שנים מכתיר את בנו להמשיך דרכו, וזו מתנה שהמוסדות של הרב נתנו לרב הנכנס.
הרוגי אסון מירון הקדושים,
זה כבר החלק היותר כואב והיותר קשה.
את הרב מטלון זצ"ל מביתר עילית ציירתי מיוזמתי והענקתי לבני המשפחה ביום האחרון לשבעה, בימים הקשים שלכולם התהפך הלב ברחתי לעט ולאיור, והציור כ"כ ריגש וכ"כ ניחם שב30 כל בני המשפחה הזמינו את הציור להנציח אותו בביתם.
זה ציור ממש טרי נכון לכתיבת שורות אלו,
לאחר שקיר ההנצחה הושחת במירון, כדי להכינו מחדש כבר תיאמו ציפיות עם ההורים השכולים ונוצר ביקוש לחלק מהציורים שיציירו אותם מחדש,
ושוב הגיעו אליי עם בקשה לציור, ובחרתי את אלי כהן ז"ל שגר בביתר עילית (עיר מגוריי עד לפני פחות משנה)
שוב אין לתאר את הכאב, את הדמעות, את הקושי הנפשי , את שיעורי האמונה שאני שומעת תוך כדי,
לקח לי מעל חודשיים לצייר אותו מכמה תמונות ואפילו סירטונים, ובמוצ"ש האחרון נסעתי במיוחד לאימו לתת לה את הציור מודפס, לתת לה חיבוק בשם כל ישראל, אמנם עבר זמן רב, אבל הלב של עם ישראל לא חזר למקום מאז האסון, אנחנו זוכרים וכואבים ודומעים....ועושים ומשתדלים להיות טובים יותר מאוחדים יותר...
האחים אלחדד ז"ל
במסגרת פרוייקט הנצחה שהחל לאחר השבעה הגיעו גם אלי לבקש שאצייר בהתנדבות אחד מהקדושים. ובחרתי לצייר אותם, הרגשתי אליהם חיבור מהיותנו קשורים לחסידות ברסלב,
תהליך הציור היה כ"כ קשה לי נפשית, בכיתי וציירתי ובכיתי ובכיתי, זה היה כ"כ קשה רק לחשוב על אמא שלהם, רק לחשוב על התפילין המיותמות שחיכו לילד הקטן הזה שיחגוג בר מצוה...
חיברתי אותם מ-2 תמונות יחד ואת היד הוספתי כמו להעביר מסר לאמא היקרה:
אמא, אל תדאגי אני שומר על אחי הקטן, הוא פה איתי..."
הנצחת הילד המתוק והאהוב שנפטר ממש לפני שנה בדיוק יוסף מרדכי קדוש ז"ל לאחר 10 שנות מחלה..
זה היה הציור הראשון שיצא על מנת לנחם, אני חושבת שזה הציור שצוייר אחרי אבא שלי הי"ו,
והאמת שהוא הציור הראשון שנתן לי להבין שציור זה לא רק כישרון זו גם שליחות, ולא רק פרנסה אלא גם הרבה התנדבות, וכל אחד נותן את חלקו בעולם חסד יבנה, וזה חלקי, וזה קשה וכואב, אבל נותן סיפוק שאני רואה איך להורים נדלק אור בעיניים הכבויות, ואיך הציור הולך איתם לכל מקום ממלא ולו במעט את החלל.
אסיים בעוד שני ציורים חדשים של גדולי ישראל האהובים זכותם תגן עלינו, הרב שטיינמן זצוק"ל
והרב עובדיה יוסף זצוק"ל עם הלבוש המסורתי-זו הייתה עבודת נמלים, כי לקחתי את פניו מהציור הקודם והוספתי לו את הגלימה והמצנפת מהמון תמונות שלו שיראה אמיתי ואותנטי.
ספרי קצת על עצמך
ראשית תודה על הבמה, שמי הודיה בושארי (ניסן), בת 26 אמא ל-2 אוצרות וגרה בנתיבות.
כמו כולם אכתוב שאני זוכרת את עצמי ציירת הכיתה מכיתה ג', בכיתה ז' כבר ציירתי בת"ת על 5 קרוואנים תמורת 1000 שח והרגשתי מליונרית,
לאורך כל ילדותי ושנות הסמינר למדתי בחוגים ובקורסים קצרים, ובעיקר הייתי יושבת שעות לצייר להנאתי בשמן פחם צבעי מים וכו.
מה שבלט בעיקר בציורים שלי היה רמת העתקה אחד על אחד בעיקר איור דיוקנאות, איירתי עשרות ציורים בעפרונות ואפילו חילקתי כמתנות בני משפחה שציירתי אותם לאירועים שונים, זו הייתה הנישה שהכי אהבתי.
לא יודעת למה לא ראיתי את עצמי מתפרנסת כציירת.
ולכן הלכתי ללמוד הוראה + תואר ראשון בחינוך מיוחד וחשבתי ששם ייעודי.
לאחר לידת ביתי הבכורה לפני כ-4 שנים בורא עולם כיוון אותי ופתחתי עסק עצמאי של חוגי ציור, שילוב של ההוראה שלמדתי עם אהבתי הגדולה לציור ולילדים, ב"ה עד היום העסק פורח ואני איתו...
לפני כשנתיים הלכתי ללמוד איור דיגיטלי באימג' לא כדי לצייר לספרים אלא בעיקר כדי להתמקצע יותר ולתת יותר ידע מקצועי לחוג איור דמויות שלי.
שהגענו לשלב הדיוקנים נשבתי, זה היה בול מה שהתאים לי. ומאז ועד היום למעט הזמנות שונות מהצד, אני מאיירת בקליפ סטודיו דיוקנאות עם סיפורים מרגשים ותוצאות מרהיבות
תודה לה'..
אמן שהשפיע עליך רבות
אז גם אני גדלתי על הסדרה של דינה די ושולי ומולי וילדי ש"י, הציירות אלישבע געש ותרצה פלג היו ההשראה, ההעתקה, החלום....
עד היום כשאלך לקנות לילדיי ספרים אבחר את הספר בגלל הצייר, יהיה קשה לי לסבול ספר עם ציורים "מעצבנים" (מכירים את זה?!)
אז קניתי להם ספר שהנדי שטרנברג איירה, והשבוע הספיק לי שבעלי בטלפון אמר לי שאת הספר אייר גדי פולק....
כי גם היום תוך כדי הסיפור אני אבחן ואקרב, ואסתכל ואהנה, עד שאני מקבלת מרפוק קל לצלע הימנית
"נו... אמא ומה קרה עכשיו?"
תחום באיור שאתם אוהבים במיוחד
אז התמכרתי לדיגיטל,
לא יודעת אם בשלב הזה של חיי הוציא קנבס מטר על מטר ואתחיל לצייר,
האפשרות לעשות "שמור" "דלייט" ושידיים קטנות ושובבות לא יכולות להשתתף בציור- זה חלומי
והכי הכי אוהבת בדיגיטל לאייר דיוקנאות, וכמה שיותר...
ובבקשה ה' למטרות שמחות! תענו בשבילי "אמן"
כמה מילים לקהילת פרוג והמקום שלה אצלך
טוב, אז גרתי על הירח עד לפני כמה חודשים.....
כאחת שמנותקת מאינטרנט, ורשתות חברתיות, לא ידעתי שיש דבר כזה מיוחד בעולם,
גיליתי באיחור רב...... אבל עדיף עכשיו מאשר לעולם לא.
בכל הזדמנות שיש לי חיבור אני נכנסת מיד לקהילת המאיירים, כייף לי לראות עבודות מעוררות השראה, כייף לי לגלות שיש לי מתחרים
המון חומר זהב טהור שהעתקתי לי לקבצים במחשב שישאר לעד.בקיצור.
קהילה שהיא בית!
ליצירת קשר
אפשר ליצור איתי קשר במייל:
HODAYA7475אין לכתוב כתובת מייל (לשים שטרודל במקום סולמית)
קישור ישיר לאתר שלי:
WWW.HODAYABUSHARI.CO.IL
עבודה שלך שיש לך חיבור מיוחד אליה
מאד מאד קשה לי לבחור אחת כזו, כי בשונה מהציור הראשון שלי : נוף, דומם או ילדוד'ס,
לי מאחורי כל איור יש סיפור, זה נשמע קלישאתי אבל זו האמת. ולכל ציור יש חיבור רגשי אחר... ממש קשה לי לדרג..
אז כדי לא לעשות "איפה ואיפה" אבחר את הציור הראשון שלי שיצא לעולם על מנת להימכר, ומפאר את סלוני וסלונים רבים, הלוא הוא הציור של אבינו רועינו מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל- אבא של כולם.
שמתי לעצמי מטרה לצייר את גדולי ישראל וכמה שיותר, זה היה הציור הראשון, וראיתי ס"ד מיוחדת לאורך כל הדרך.
שיתוף עבודות נבחרות
אבי היקר מנחם ניסן הי"ו ציירתי אותו ליום הולדתו שנה שעברה, הדיוקן השני אחרי שציירתי את אימי היקרה ביחד איתי. (ציורי נשים לא מפורסמים ברבים) והאמת שממש השקעתי וטרחתי, כי אבא שלי אוהב מאד להיות מבקר עבודותיי, לכווץ את גבותיו ולהרגיש מינימום בוגר "פרוג", וכן תאמינו או לא אבל הביקורת הייתה שעשיתי אותו מידי וורוד
"ובהזדמנות שתיהיה לך אז תתקני ונדפיס חדש..." אוייש אבא, אין הזדמנות שניה לטרחה ראשונית...
אגב, התמונה תלויה בסלון ככה בהגדלה ומידי פעם הוא עובר לידה נעצר ושואל: אבל למה אני כזה ורוד? אבוש, זה רק בגלל המשקפיים הוורודות שלך... כמובן הכל בהומור
זה הבן שלי המתוקי שכבר ממש גדל מאז, ציירתי לתחרות בנושא "חול" אני הלכתי על "המבדיל בין קודש לחול" הציור פורסם ב"בתוך המשפחה"
אז ככה לאט לאט אכיר לכם את כל משפחתי
אז זה אח שלי המתוק נחמן ניסן הי"ו לכבוד יום הולדתו, ידעתי שמאד ישמח אותו שאצייר אותו עם כלביו - ואת כל האמת אם היו אומרים לי מה היה הכי קשה לך לצייר בחיים זה את הכלבה הזאת וילדיה החמודים.... ועוד ריאלסטי....בעעעעע....נעבור לעוד ציור משמח שקיבל ממש במה מרגשת. רב העיר חדרה שכיהן עשרות שנים מכתיר את בנו להמשיך דרכו, וזו מתנה שהמוסדות של הרב נתנו לרב הנכנס.
הרוגי אסון מירון הקדושים,
זה כבר החלק היותר כואב והיותר קשה.
את הרב מטלון זצ"ל מביתר עילית ציירתי מיוזמתי והענקתי לבני המשפחה ביום האחרון לשבעה, בימים הקשים שלכולם התהפך הלב ברחתי לעט ולאיור, והציור כ"כ ריגש וכ"כ ניחם שב30 כל בני המשפחה הזמינו את הציור להנציח אותו בביתם.
זה ציור ממש טרי נכון לכתיבת שורות אלו,
לאחר שקיר ההנצחה הושחת במירון, כדי להכינו מחדש כבר תיאמו ציפיות עם ההורים השכולים ונוצר ביקוש לחלק מהציורים שיציירו אותם מחדש,
ושוב הגיעו אליי עם בקשה לציור, ובחרתי את אלי כהן ז"ל שגר בביתר עילית (עיר מגוריי עד לפני פחות משנה)
שוב אין לתאר את הכאב, את הדמעות, את הקושי הנפשי , את שיעורי האמונה שאני שומעת תוך כדי,
לקח לי מעל חודשיים לצייר אותו מכמה תמונות ואפילו סירטונים, ובמוצ"ש האחרון נסעתי במיוחד לאימו לתת לה את הציור מודפס, לתת לה חיבוק בשם כל ישראל, אמנם עבר זמן רב, אבל הלב של עם ישראל לא חזר למקום מאז האסון, אנחנו זוכרים וכואבים ודומעים....ועושים ומשתדלים להיות טובים יותר מאוחדים יותר...
האחים אלחדד ז"ל
במסגרת פרוייקט הנצחה שהחל לאחר השבעה הגיעו גם אלי לבקש שאצייר בהתנדבות אחד מהקדושים. ובחרתי לצייר אותם, הרגשתי אליהם חיבור מהיותנו קשורים לחסידות ברסלב,
תהליך הציור היה כ"כ קשה לי נפשית, בכיתי וציירתי ובכיתי ובכיתי, זה היה כ"כ קשה רק לחשוב על אמא שלהם, רק לחשוב על התפילין המיותמות שחיכו לילד הקטן הזה שיחגוג בר מצוה...
חיברתי אותם מ-2 תמונות יחד ואת היד הוספתי כמו להעביר מסר לאמא היקרה:
אמא, אל תדאגי אני שומר על אחי הקטן, הוא פה איתי..."
הנצחת הילד המתוק והאהוב שנפטר ממש לפני שנה בדיוק יוסף מרדכי קדוש ז"ל לאחר 10 שנות מחלה..
זה היה הציור הראשון שיצא על מנת לנחם, אני חושבת שזה הציור שצוייר אחרי אבא שלי הי"ו,
והאמת שהוא הציור הראשון שנתן לי להבין שציור זה לא רק כישרון זו גם שליחות, ולא רק פרנסה אלא גם הרבה התנדבות, וכל אחד נותן את חלקו בעולם חסד יבנה, וזה חלקי, וזה קשה וכואב, אבל נותן סיפוק שאני רואה איך להורים נדלק אור בעיניים הכבויות, ואיך הציור הולך איתם לכל מקום ממלא ולו במעט את החלל.
אסיים בעוד שני ציורים חדשים של גדולי ישראל האהובים זכותם תגן עלינו, הרב שטיינמן זצוק"ל
והרב עובדיה יוסף זצוק"ל עם הלבוש המסורתי-זו הייתה עבודת נמלים, כי לקחתי את פניו מהציור הקודם והוספתי לו את הגלימה והמצנפת מהמון תמונות שלו שיראה אמיתי ואותנטי.
נערך לאחרונה ב:
