אמא,
בבוקר
פוקחת עיניים
שולפת ציפורניים
ומתנתקת בקושי
מהמיטה.
כולאת אנחה
כאב מדחיקה
קמה.
עוד פסיעה
ועוד פסיעה
עד למטבח.
מורחת פרוסה
מקוששת מליבה החרוך-
חיוך.
מצליחה להוציא
את הילדים.
ואז
קורסת.
אותך
אני מעריצה
דווקא בגלל
ששמעתי
כמה לכרית את בוכה.
תדעי
שאת אמא לביאה.
בבוקר
פוקחת עיניים
שולפת ציפורניים
ומתנתקת בקושי
מהמיטה.
כולאת אנחה
כאב מדחיקה
קמה.
עוד פסיעה
ועוד פסיעה
עד למטבח.
מורחת פרוסה
מקוששת מליבה החרוך-
חיוך.
מצליחה להוציא
את הילדים.
ואז
קורסת.
אותך
אני מעריצה
דווקא בגלל
ששמעתי
כמה לכרית את בוכה.
תדעי
שאת אמא לביאה.