שיר אל תכלאוני (פארודיה)

שיילה · 18/1/21

(המקור 'ויקיפדיה' ח.ב.א.)

כמה נוח,
לשטוף את המוח,
בטענות מתמטיות לא משתנות, למרוח.
רק לתייג ולשלוח,
להסית ולזבוח,
את אומללי השיימינג באייטמים בקול לרצוח.

הכול מבולבל לנו בראש הוראות-הוראות,
פתאום כל שר בריאות גורם לנו לבכות,
כי אין שום דבר מעודד, מי שלא חיוני מתאבד,
והציבור הקנאי מעודד, שאת כל החולים רוצחים כמו רבין.
כל תל אביב תימהונית, מזלזל בהוראות מסית וממית,
כל המתחסנים נמסרים למשחית, ויצמיחו זנב כמו הקופים של דארווין.

אל תשלחו לי מייל עצוב,
אל תשלטו עלי בדמגוגיה.
בסוף הכול זה רק דקלום,
ואולי נחטוף זאת בפרצוף,
אז אל תאביסוני בשום כלום.

שאשא ביטון תשקוט, שלא תעז לקרוא תיגר,
שימו לה אות על הראש שהיא השמאל של הכיכר.
השרים זמנם עבר, כי המלך הוא עירום,
תזכרו את כל מה שידעתם עליו עד היום.
לא הוא לא המתנחל, לא נציג של גמלאים,
נהנתנות ובקשישים, שחיתות ודאגה למקושרים,
יישכחו כל השקרים, כל הקיצוץ בקיצבאות,
רק כך יהיה סיכוי שמישהו עוד יצביע לו.

כי הכול גלוי וידוע מראש, קלישאות-קלישאות,
לא ניתן להיסטוריה להפציר בנו לראות,
שכל חרדי יקופח, ושוב נגלה שנפלנו בפח
ואין עוד פח שמן זיתן זך, וודאי לא סער או הרוסים של סטאלין
חולדאי לפיד וכל הלצים, כל חברי הכנסת אוכלי השרצים,
אפילו אצל בנט יורים בנו חיצים ואלו שלא, הולכים עם סמוטריץ'

אל תחשיבוני טפיל עלוב,
איני נשא של המוטציה,
איני יכול, להיות לא כלום,
להצטדק בלי סוף, להרגיש רדוף,
אז אל תכלאוני בשום כלוב.

עוד יבוא יום...
יום יבוא שלא תשאלוני על שום כלום,
שלא תדברו איתי על דמוקרטיה,
כי התורה הכול ואני לא-כלום,
עירום באתי וכך אשוב,
לא תלעיטוני בעוד גיבוב,

ואז לא תכלאוני בשום כלוב.