עם כל פסיעה התגבשה בו ההכרה יותר ויותר. זה מה שצריך לעשות. אין ברירה. זה רצון השם. בכל הדורות היו זבולונים וצירפו אותם למנין. וכשם שקיבל שכר על הדרישה כך יקבל שכר על הפרישה. הדברים ברורים ואין מה להפך בהם יותר. וגם הרב אמר שיש מצבים שצריך הרבה סייעתא דשמיא לדעת איך לנהוג בהם.
אבל מצד שני...
אבל סיכמנו שאין מצד שני!
ההרהור החצוף השתחל בכח לתודעתו. מצד שני, מה... מה יגידו? אחחח.
הכל מהתחלה.
היה קשה לו לשים את האצבע על הקש ששבר את גב הגמל. נראה לו שזה קרה אחרי הטלפון מציגלמן. תמים שכמותו. כבר כשבא לחתום חוזה עשה עליו רושם של תמל'ה. אבל לפעמים זה גורם נזקים, כמו עכשיו. הנה, דפק אצלו טכנאי גז בדלת ושאל אם אפשר לעשות בדיקת תקינות לגז. חינם. וציגלמן הכניס אותו בשמחה. כצפוי, הטכנאי מצא תקלה, ורשם שהחברה מנתקת אותו מהחיבור עד לתיקון התקלה. רק 99₪. ציגלמן התקשר וביקש לקזז החודש מהשכירות את ה 99₪ ששילם. הוא לא רב איתו. אבל מי ביקש ממך להכניס אותו?
נראה לו שהוא יודע למה בא עליו הנזק הזה. הרי ידוע הסיפור עם רבי חיים מוולוז'ין שנפל לו הדלי והגרזן לבאר וכו', וגם אצלו, בגלל שהם נסעו לשבת האחרונה והוא התקמצן להעביר לגנרטור וכל השבת המקרר בבית עבד על חשמל. אז בגלל זה.
הקב"ה מחליף עליו את הזמנים. רצה יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוזגו של... של החיים. החיים עולים כסף. ולו אין. אז צריך לעשות משהו. זה מוחלט אצלו. יש סיפור על רבי יוסף חיים זוננפלד שאשתו הוצרכה ללוות כיכר לחם, ואמר שאם כך צריך לעשות השתדלות לפרנסה, ויצא החוצה ומצא נפוליון זהב. אולי הוא גם יעשה השתדלות כזו.
אבל מה עם צנצנת המן? אולי הוא מהרשעים שצריכים להרחיק עד למנה שלהם? באמת ככה מחשיבים אותו בשמים? כנראה גם בגלל הגנרטור.
השאלה במה לעבוד. זו חייבת להיות עבודה תורנית. לא סתם עבודה תורנית אלא שתהיה רובה תורנית ומיעוטה עבודה.
הוא פחות מתחבר לעריכת ספרים. עם מחשב וזה, פאסט נישט. לא צורה של בית מדרש בכלל.
כתיבת סת"ם, ובכן, הוא בירר. צריך הרבה עצבים וריכוז. ואם נפסל לך אות אחת בתחילת המזוזה הכל הלך. וגם מי אמר שיש לו את החוש לזה? לא נראה לו.
רב'ה בחיידר, לא-לא-לא. שהוא יהיה הדמות הנלעגת שבתור ילדים לא גמרו לחקות אותה? חס ושלום. זה מעבר לגבול ההשתדלות הנדרשת ממנו.
שוחט? נו, באמת. מה תורני בלחתוך בשר.
משגיח כשרות, אוי ואבוי. כל הסיפורים על מלונות שהאכילו טריפות ונבילות ידבקו בו ובזרעו.
לקדם תלמידים. כן, אבל, וכולם יראו. לא. לא.
מה נשאר? זהו, שלא נשאר. כמעט, חוץ מההצעה של שבקס. אבל היא לא רלוונטית כמובן. כי...
באמת הוא ישב במקווה ויגבה תשלום?
בהתחלה הוא עוד שאל אותו אם יוכל לפתוח ספר בין גברא לגברא. שבקס רק צחק. איזה ליטוואק אתה. רואים שאתה הולך למקווה רק בערב יום כיפור.
אבל זה סכום נחמד, וממילא הוא לא לומד בזמן הזה. אחרי פעמיים הוא יוכל לסלוח לציגלמן בלב שלם. הוא כבר סלח אבל נשאר משהו. עכשיו הקב"ה ממלא לו את חסרונו.
מחייג- שבקס. אין מענה. אולי מראים לו מהשמים שלא. הוא צריך להיות עולה תמימה.
שבקס חוזר אליו. אז מראים לו מהשמים שכן.
כבר לא רלוונטי. אין לו מושג מה מראים לו.
נכתב בעקבות הקונפליקטים, והממתינות, וכל המסתעף.
מוקדש באהבה לכל הנמצאים בשלב הזה של החיים.
אבל מצד שני...
אבל סיכמנו שאין מצד שני!
ההרהור החצוף השתחל בכח לתודעתו. מצד שני, מה... מה יגידו? אחחח.
הכל מהתחלה.
היה קשה לו לשים את האצבע על הקש ששבר את גב הגמל. נראה לו שזה קרה אחרי הטלפון מציגלמן. תמים שכמותו. כבר כשבא לחתום חוזה עשה עליו רושם של תמל'ה. אבל לפעמים זה גורם נזקים, כמו עכשיו. הנה, דפק אצלו טכנאי גז בדלת ושאל אם אפשר לעשות בדיקת תקינות לגז. חינם. וציגלמן הכניס אותו בשמחה. כצפוי, הטכנאי מצא תקלה, ורשם שהחברה מנתקת אותו מהחיבור עד לתיקון התקלה. רק 99₪. ציגלמן התקשר וביקש לקזז החודש מהשכירות את ה 99₪ ששילם. הוא לא רב איתו. אבל מי ביקש ממך להכניס אותו?
נראה לו שהוא יודע למה בא עליו הנזק הזה. הרי ידוע הסיפור עם רבי חיים מוולוז'ין שנפל לו הדלי והגרזן לבאר וכו', וגם אצלו, בגלל שהם נסעו לשבת האחרונה והוא התקמצן להעביר לגנרטור וכל השבת המקרר בבית עבד על חשמל. אז בגלל זה.
הקב"ה מחליף עליו את הזמנים. רצה יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוזגו של... של החיים. החיים עולים כסף. ולו אין. אז צריך לעשות משהו. זה מוחלט אצלו. יש סיפור על רבי יוסף חיים זוננפלד שאשתו הוצרכה ללוות כיכר לחם, ואמר שאם כך צריך לעשות השתדלות לפרנסה, ויצא החוצה ומצא נפוליון זהב. אולי הוא גם יעשה השתדלות כזו.
אבל מה עם צנצנת המן? אולי הוא מהרשעים שצריכים להרחיק עד למנה שלהם? באמת ככה מחשיבים אותו בשמים? כנראה גם בגלל הגנרטור.
השאלה במה לעבוד. זו חייבת להיות עבודה תורנית. לא סתם עבודה תורנית אלא שתהיה רובה תורנית ומיעוטה עבודה.
הוא פחות מתחבר לעריכת ספרים. עם מחשב וזה, פאסט נישט. לא צורה של בית מדרש בכלל.
כתיבת סת"ם, ובכן, הוא בירר. צריך הרבה עצבים וריכוז. ואם נפסל לך אות אחת בתחילת המזוזה הכל הלך. וגם מי אמר שיש לו את החוש לזה? לא נראה לו.
רב'ה בחיידר, לא-לא-לא. שהוא יהיה הדמות הנלעגת שבתור ילדים לא גמרו לחקות אותה? חס ושלום. זה מעבר לגבול ההשתדלות הנדרשת ממנו.
שוחט? נו, באמת. מה תורני בלחתוך בשר.
משגיח כשרות, אוי ואבוי. כל הסיפורים על מלונות שהאכילו טריפות ונבילות ידבקו בו ובזרעו.
לקדם תלמידים. כן, אבל, וכולם יראו. לא. לא.
מה נשאר? זהו, שלא נשאר. כמעט, חוץ מההצעה של שבקס. אבל היא לא רלוונטית כמובן. כי...
באמת הוא ישב במקווה ויגבה תשלום?
בהתחלה הוא עוד שאל אותו אם יוכל לפתוח ספר בין גברא לגברא. שבקס רק צחק. איזה ליטוואק אתה. רואים שאתה הולך למקווה רק בערב יום כיפור.
אבל זה סכום נחמד, וממילא הוא לא לומד בזמן הזה. אחרי פעמיים הוא יוכל לסלוח לציגלמן בלב שלם. הוא כבר סלח אבל נשאר משהו. עכשיו הקב"ה ממלא לו את חסרונו.
מחייג- שבקס. אין מענה. אולי מראים לו מהשמים שלא. הוא צריך להיות עולה תמימה.
שבקס חוזר אליו. אז מראים לו מהשמים שכן.
כבר לא רלוונטי. אין לו מושג מה מראים לו.
נכתב בעקבות הקונפליקטים, והממתינות, וכל המסתעף.
מוקדש באהבה לכל הנמצאים בשלב הזה של החיים.