אלול, שוב דפיקה בדלת,
ואני עומדת מבוהלת.
רוצה לפתוח, מרגישה חסימה,
מרימה את הרגל קדימה,
ו...
בסוף פוסעת אחורה.
אני יודעת שיבוא הסוף,
לחודש הרחמים והסליחות.
יודעת שלא מגיעה לי סליחה,
ובלי אלול אין לי תקווה.
יצר הרע משתה בי,
מבלבל,
מטבל,
מערבל,
שאני לא אראה את העיקר,
רק את הטפל,
שאני אהיה בטוחה,
שאני לא יכולה,
שאני חלשה,
שאני קטנה.
וזה קרה לי שנה שעברה,
וגם לפניה.
אבל אלול הזה,
אני רוצה לתפוס,
בידית חזק, לדחוף,
עד שאפתח את הדלת,
ארוץ, אחבק, אתרפק,
אספר לך,
כמה ניסיתי, בכיתי,
רציתי, נשברתי, כאבתי,
ועכשיו אני רוצה שיסלח,
תראה את הרצון שכבש,
את היצר שהובס.
אני אוריד מסכות,
אפתח את הלב,
רוצה להיות רק איתך,
לחיות בהבנה, אהבה, הכנעה,
בפשטות וביראה,
לעשות מצוותך, בשלמות,
עם כל הנשמה
כי זאת אני,
ביתך אהובתך
ואני עומדת מבוהלת.
רוצה לפתוח, מרגישה חסימה,
מרימה את הרגל קדימה,
ו...
בסוף פוסעת אחורה.
אני יודעת שיבוא הסוף,
לחודש הרחמים והסליחות.
יודעת שלא מגיעה לי סליחה,
ובלי אלול אין לי תקווה.
יצר הרע משתה בי,
מבלבל,
מטבל,
מערבל,
שאני לא אראה את העיקר,
רק את הטפל,
שאני אהיה בטוחה,
שאני לא יכולה,
שאני חלשה,
שאני קטנה.
וזה קרה לי שנה שעברה,
וגם לפניה.
אבל אלול הזה,
אני רוצה לתפוס,
בידית חזק, לדחוף,
עד שאפתח את הדלת,
ארוץ, אחבק, אתרפק,
אספר לך,
כמה ניסיתי, בכיתי,
רציתי, נשברתי, כאבתי,
ועכשיו אני רוצה שיסלח,
תראה את הרצון שכבש,
את היצר שהובס.
אני אוריד מסכות,
אפתח את הלב,
רוצה להיות רק איתך,
לחיות בהבנה, אהבה, הכנעה,
בפשטות וביראה,
לעשות מצוותך, בשלמות,
עם כל הנשמה
כי זאת אני,
ביתך אהובתך