אישון

[חיוכון]

מה פירושה של מילה זו בהקשר של 'באישון לילה' ?

 

[תמים]

מה פירושה של מילה זו בהקשר של 'באישון לילה' ?

אני שמעתי פעם שהכוונה לאמצע הלילה.
[על בסיס שהאישון הוא אמצע העין, אז אמצע הלילה זה אישון לילה]

 

[אשר לב]

אכן אישון זה גזור מאישון בת העין.
כך מבארים המפרשים, על הפסוק במשלי:
"בערב יום באישון לילה".

 

[מלפפון]

אגב, שימו לב שאישון מכיל בתוכו את השרש: י,ש,ן.
כמו לישון.

 

[חיוכון]

אכן אישון זה גזור מאישון בת העין.
כך מבארים המפרשים, על הפסוק במשלי:
"בערב יום באישון לילה".

עיינתי שם, וראיתי שמפרשים שם קצת אחרת
אישון מלשון שחרות וחושך.
לא כ"כ הבנתי כיצד 'אישון' מתחבר עם חושך, אבל זה מה שמפרשים שם.

 

[שמואל גרינשטיין]

אגב, שימו לב שאישון מכיל בתוכו את השרש: י,ש,ן.
כמו לישון.

אבל הבסיס של המילה הוא איש. - מכיון שדמותו של האיש המסתכל ניבטת על האישון של העומד מולו.

חני

 

[אשר לב]

עיינתי שם, וראיתי שמפרשים שם קצת אחרת
אישון מלשון שחרות וחושך.
לא כ"כ הבנתי כיצד 'אישון' מתחבר עם חושך, אבל זה מה שמפרשים שם.

ביאור הגר"א (משלי ז, ט):
"ולכן נקרא אישון להקטין הענין כידוע, כמו אישון בת עין".

ובכדי להבין למה האישון מקטין - הרי ביאור:
"הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן, מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ. כְּגוֹן הַר גָּדוֹל כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן, אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ. כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִֹּיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין" (ערוך מתוך ליקוטי מוהר"ן קמא, תורה ל).

 

[חיוכון]

ביאור הגר"א (משלי ז, ט):
"ולכן נקרא אישון להקטין הענין כידוע, כמו אישון בת עין".

ובכדי להבין למה האישון מקטין - הרי ביאור:
"הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן, מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ. כְּגוֹן הַר גָּדוֹל כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן, אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ. כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִֹּיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין" (ערוך מתוך ליקוטי מוהר"ן קמא, תורה ל).

אז אם אישון מקטין, מה זה אישון לילה ?

 

[אשר לב]

אז אם אישון מקטין, מה זה אישון לילה ?

אלו הם דברי הביאור הגר"א:

בנשף בערב גו'. כי ד' זמנים הן:

בלילה - זמן התחלת הלילה שנעדר היום, הוא נקרא נשף, מלשון שף מדוכתיה. ולכן אמרו תרי נשפי הוי, כלומר שנשף היום וזה אינו לילה עדיין אלא שנשף היום והתחיל להחשיך.

בערב - הוא התחלת הלילה, והוא צאת הכוכבים שמעורב היום עם הלילה.

באישון לילה - הוא בתוך הלילה ממש, שאז הוא חושך ואינו נראה איש רק בדוחק ובקרוב, ולכן נקרא אישון להקטין הענין, כידוע, כמו אישון בת עין.

ואפילה - הוא קודם היום, שאז חושך מחושך.

והענין שימי העולם הזה נקראים לילה, והתורה הוא האור שבה מאיר העוה"ז, והן ד' תורות פרד"ס. וכאשר יפסוק אדם מללמוד, דרך לשכוח מתחילה סודות התורה ואח"כ רמז ואח"כ דרוש ואח"כ פשט, ואז הוא באפילה ממש שאין בו אור כלל.

עד כאן לשונו, ותודה על שזכיתי ללמוד תורה בלילה.

 

[אפכא מסתברא]

כמו"כ יש בפסוק (משלי כ, כ) "מְ֭קַלֵּל אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ יִֽדְעַ֥ךְ נֵ֝ר֗וֹ (באישון) בֶּאֱשׁ֥וּן חֹֽשֶׁךְ", וגם כאן מפרש ה"מצודות": ענין שחרות וחושך, וכן 'באישון לילה'.
אם מחפשים שורש, ראוי לציין כי א' וע' עשויות להתחלף, בהיותן מאותו מוצא פה, ו"אשון" ו"עשן" שניהם מחשיכים...