אין קטיגור נעשה קטירוג

[דוכסוסטוס]

בעוד בשם התואר 'קטגור' 'קטגוריה' מתמקמת הג' לפני הר' הרי שבהטיות הפועל היא מגורשת לאחריה 'לקטרג' 'קטרוג'
התופעה לא קיימת בהטיות הפועל של שם התואר ההופכי המקביל 'סנגור' כששם שומרת הר' על מקומה 'לסנגר'

לדעת ויקיפדיה מקור המילה הוא מיונית אך במקורותנו בערוך מפרש כי היא תוצר של קורא תיגר

מה הפשר העניין

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

א. יישר כח על ההחכמה!
ב. לא הצלחתי למצוא את זה בערוך. בכל מקרה, יש הרבה מילים שנלקחו מיונית וחז"ל מצאו להם נוטריקון בלה"ק (כמו פרוזבול ועוד), וייתכן שזו אחת מהן. מה שכתוב בערוך שמצאתי הוא "פירוש מלשון רכיל".
ג. ע"ד האפשר, אולי האותיות נהפכו כי הרבה יותר קל להגות ר' לאחר ט' בשוא מאשר ג'. עשה חיפוש בתנ"ך ובמשנה ותראה שלעולם אין ג' לאחר ט' (חוץ ממקום אחד במשנה - אסטגיות). אמנם בגמרא יש בשורש ט.ג.נ, ועל כך אין לי תשובה. זה לא רעיון שלי, ערן שרעבי הראה לי שלא רק שהמלה "גט" לא מופיעה בתנ"ך, אלא האותיות ג' וט' לעולם לא מחוברות לא בתנ"ך ולא בגמרא! חוץ מהמלה "גט" בעצמה כמובן. ואולי כאן זה דומה. אז איך האקדמיה של חז"ל קיבלו את המילה "קטיגור"? לא יודע. אולי זה העניין, שמדובר בטיפוס שלילי וקשה, והקושי בא לידי ביטוי בהגייה.

 

[אפכא מסתברא]

טג"ן לא קשיא, כי השורש מופיע בבניינים הכבדים והט' אינה שוואית.

 

[צל אדם]

לדעת ויקיפדיה מקור המילה הוא מיונית אך במקורותנו בערוך מפרש כי היא תוצר של קורא תיגר

בערוך מופיע הולך רכיל
בפי' הרע"ב לאבות פ"ד מי"א מפרש קטיגור - מליץ רע. ולשון קטיגור, קורא תגר. וסניגור שהוא הפך קטיגור, פירושו שונא תגר: