אם קמת עם מועקה
כי הלילה לא ניקה
את הכאב של אתמול
ואת יודעת שעליו לא ישפיע, אפילו אקמול...
אם קמת עם חידות,
ובאיזשהו מקום נמאס לך להיות
בעולם של אנשים שלא מבינים
אבל דורשים להתנהג כמו שהם מבינים
והלב שלך נסדק
והגרון שלך נחנק..
ואת לא מיטיבה להבין למה
את קטנה
וזה גדול - מידי!!!!
וכולם רוצים אותך עדיין מכילה,
ולא אחרת
ודיייייי
ואת בוכה את העובדה
שרק למשענת
אין משענת...
ושאין לרגשות שלך מסננת...
אם את, נמאסת עלייך...
ואת באמת לא מצליחה להכיל
את כל הטעויות והדפקטים שלך
שנעשים מחוסר הבנה מבהיל,
ואת מבינה, שאין מבין...
אם איבדת טעם וכוח
והחלום שלך זה רק לברוח
למקום שיסתכל על הלב שלך,
ובלי הרבה מילים
יכיל את הכאב ואת כל התסכולים.
אם גם את, מתחרטת על מילים שאמרת
(כי לא התכוונת אליהן....)
ורוח סערה אותך מתישה
בטוחה, שאת חזקה כמו שאת מנסה להוכיח
ומגלה
שזה לא ממש מצליח...
ואת מטילה
את זכות הקיום של ליבך המטולטל והדופק- בספק.
ואת בשום אופן, לא רואה טוב - באופק
ואת משום כיוון, לא רואה אור בקצה של המנהרה
ובטח ובטח שלא מצליחה להבין
למה פרצה הסערה....
ואיך זה, ששוב, את לבד בסירה
ואת מבינה, שאין מבין...
ואין לך גרגיר סבלנות או כוח
לחכות לסוף הסופה
ואת לא מצליחה לדמיין שום טוב
בסופה של התקופה
אז הלב שלך כבר - סחוט סחוט...
ואני רוצה להזכיר לך, שבעולם הזה,
את רק בובה על על חוט
אז גם אם הלב שלך מרוט, ריקן
וכולם מסתכלים על החיוך שהדפסת על הקנקן החתיך של עצמך
ומאמינים לו, בלי להטיל ספק...
תדעי, תתעודדי,
שאבא רואה אותך
וה ו א מבין!!!
את הכאב שעל הלב שלך השבור
והעדין!!!
שאבא, הוא איתך,
והוא מלא אהבה
אז הוא לא סתם שבר, ונתן לך
להיות עצובה
שהייתה לו, שהייתה לזה, סיבה!!!!
ויהודי, אף פעם לא לבד---
כי הלילה לא ניקה
את הכאב של אתמול
ואת יודעת שעליו לא ישפיע, אפילו אקמול...
אם קמת עם חידות,
ובאיזשהו מקום נמאס לך להיות
בעולם של אנשים שלא מבינים
אבל דורשים להתנהג כמו שהם מבינים
והלב שלך נסדק
והגרון שלך נחנק..
ואת לא מיטיבה להבין למה
את קטנה
וזה גדול - מידי!!!!
וכולם רוצים אותך עדיין מכילה,
ולא אחרת
ודיייייי
ואת בוכה את העובדה
שרק למשענת
אין משענת...
ושאין לרגשות שלך מסננת...
אם את, נמאסת עלייך...
ואת באמת לא מצליחה להכיל
את כל הטעויות והדפקטים שלך
שנעשים מחוסר הבנה מבהיל,
ואת מבינה, שאין מבין...
אם איבדת טעם וכוח
והחלום שלך זה רק לברוח
למקום שיסתכל על הלב שלך,
ובלי הרבה מילים
יכיל את הכאב ואת כל התסכולים.
אם גם את, מתחרטת על מילים שאמרת
(כי לא התכוונת אליהן....)
ורוח סערה אותך מתישה
בטוחה, שאת חזקה כמו שאת מנסה להוכיח
ומגלה
שזה לא ממש מצליח...
ואת מטילה
את זכות הקיום של ליבך המטולטל והדופק- בספק.
ואת בשום אופן, לא רואה טוב - באופק
ואת משום כיוון, לא רואה אור בקצה של המנהרה
ובטח ובטח שלא מצליחה להבין
למה פרצה הסערה....
ואיך זה, ששוב, את לבד בסירה
ואת מבינה, שאין מבין...
ואין לך גרגיר סבלנות או כוח
לחכות לסוף הסופה
ואת לא מצליחה לדמיין שום טוב
בסופה של התקופה
אז הלב שלך כבר - סחוט סחוט...
ואני רוצה להזכיר לך, שבעולם הזה,
את רק בובה על על חוט
אז גם אם הלב שלך מרוט, ריקן
וכולם מסתכלים על החיוך שהדפסת על הקנקן החתיך של עצמך
ומאמינים לו, בלי להטיל ספק...
תדעי, תתעודדי,
שאבא רואה אותך
וה ו א מבין!!!
את הכאב שעל הלב שלך השבור
והעדין!!!
שאבא, הוא איתך,
והוא מלא אהבה
אז הוא לא סתם שבר, ונתן לך
להיות עצובה
שהייתה לו, שהייתה לזה, סיבה!!!!
ויהודי, אף פעם לא לבד---
נערך לאחרונה ב: