הנושאים החמים
הנושאים החמים
איך עטרת שלמה הגיעו קרוב ל-50 מיליון ש"ח? ומה אני יכול ללמוד מזה?
אף אחד לא מבין את זה, אבל המצ'ינג הזה עובד. פעם אחר פעם. מוסדות בעלז, ישיבת רש"י, מעייני הישועה, שותפים לנצח עליו המליץ @נתן גלנט שכר שכיר, עטרת שלמה, ועוד ועוד (ועוד ועוד ועוד)
כולם הגיעו ליעד, איך זה יכול להיות?
האמת היא שיש פה ערימה של מרכיבים שהביאו להצלחה, שכל אחד מהם ראוי למאמר נפרד. הבאזז הציבורי, הקמפיין המאסיבי (ויש שיאמרו- האגרסיבי), ההכפלה, הזמן המוגבל לכך וכך שעות, ה'הכל או כלום', ברכת הצדיקים, האפשרות לרשום איזה שם ואיזו הקדשה שרוצים, וכמובן סייעתא דשמיא.
אך מעל הכל טמון פה רעיון גאוני שכל אחד יכול לקחת לחיים שלו לכל עניין.
במילה אחת: אתגר.
כל אחד מהמתרימים לקח על עצמו יעד אישי לגייס סכום מסוים, החל מ-3600 ש"ח ועד לסכומים בני חמש ושש ספרות.
וזה, זה מה שהמריץ את המתרימים לגייס לעניין את כל הקשרים האישיים שלהם, את כל המשפחה, הידידים, המכרים ואת כל מי שהם פוגשים.
היעד הכללי - לא הוא ששיחק פה תפקיד. מנין לי? משום שהבחנתי שעוד לפני שהגיעו ליעד הכללי, מתרימים שהגיעו ליעד האישי, נחו על זרי הדפנה, לעומת זאת גם לאחר שעברו את היעד הכללי ובגדול- עדיין מתרימים שלא הגיעו ליעד האישי שלהם, עבדו במלוא הקיטור .
תשאלו כל אחד מ-35 מיליון האנשים שפנו אליכם בימים האחרונים כדי לשכנע אתכם להשתתף ולתרום, מה הניע אותם? האם הכרת הטוב למוסדות? ההכרה בחשיבות המטרה? גם, קצת. אבל בעיקר - השאיפה להגיע ליעד האישי. לא שאני אומר לרגע שהמטרה לא ראויה, הכי ראויה שיש, אבל מה הניע אותם? האתגר, היעד האישי
לצורך כך הם עמלו ויגעו ושכנעו, כל אחד הפך קצת לשנורר, קצת לאיש שיווק ופרסום, קצת לטַלפַּן (טלמרקטינגיסט?), גייס את כל יכולות השכנוע והנדנוד שלו, העיקר להגיע ליעד.
אז מה זה אומר? שהכול שקר? שאם תרמתי אני פראייר?
ממש לא, הכי לא. אם השתכנעת מהמתרים שפנה אליך, כנראה הבנת שהמטרה אכן ראויה, הוא לא עבד עליך. אם תרמת - אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. אבל אין ספק שאם היה רק יעד כללי, והיו אומרים לכל מתרים לעשות כמיטב יכולתו - ברור שהסכומים היו נמוכים משמעותית. בלי העניין הזה של האתגר האישי, בן דוד שני שלך שלא דיבר איתך מאז החלאקה - לא היה פונה אליך אפילו בחלום.
תשאלו מה אכפת למישהו אם הוא יגיע ליעד או לא? מענישים את מי שלא מגיע ליעד? יש פרסים למי שמגיע ליעד?
טוב, זה כמו לשאול מה אכפת לך איזה ציון יהיה כתוב בתעודה. בני אדם בנויים בצורה שכבוד עצמי מניע אותם (וטוב שכך), הידיעה שעמדתי ביעד האישי שלי ומילאתי בהצלחה את האתגר שהצבתי לעצמי, ממלאת אותנו בסיפוק שאין דומה לו, ויעידו התוצאות.
ומכאן אלינו, לחיים שלנו.
מי שאומר לכל הילדים, תסדרו את כל החדר - יעד כללי - שימשיך לחכות לתוצאות. אבל מי שאומר: יענקי מסדר את כל החפצים האדומים, מוישי מחזיר למקום את כל הדברים המרובעים, שלוימי מסדר את המיטות ובוא נראה מי מסיים ראשון - יחולל פלאים במוטיבציה שלהם. נכון שכל אמא אומרת לילדים "אני רוצָה לראות מי גומר להתלבש ראשון", אבל זו רק תחרות - שגם היא כלי עוצמתי בפני עצמו - אך אין פה את המרכיב העיקרי, יעד אישי.
בוס שאומר לעובדים, אני צריך שתסיימו לי את כל הדו"חות, יכול להמשיך לחכות, אם הוא רק יאמר: "יעקב, תעשה לי את הדו"חות מא' עד ט', משה - מ-י' עד פ', שלמה מ-צ' עד ת'" זה יקרה מהר ויעיל. [הגמרא קןראת לזה: קדירא דבי שותפי, לא חמימא ולא קרירא]
ולא רק בוס או הורה, גם כל אחד לעצמו, אם הוא מציב יעד אישי מוגדר ותחום, זה ייתן לו מוטיבציה ויביא אותו להצלחה.
"עד שהילדים חוזרים אני מסיימת כביסות"
"היום אני מסיים לכתוב את המאמר",
"עד יום שלישי אני חוזר על כל החומר"
"בחודש הקרוב אני משיג עוד עשרים לקוחות"
"במבחן הבא אני מקבלת מעל תשעים"
בהצלחה לכולם ביעדים האישיים.
אף אחד לא מבין את זה, אבל המצ'ינג הזה עובד. פעם אחר פעם. מוסדות בעלז, ישיבת רש"י, מעייני הישועה, שותפים לנצח עליו המליץ @נתן גלנט שכר שכיר, עטרת שלמה, ועוד ועוד (ועוד ועוד ועוד)
כולם הגיעו ליעד, איך זה יכול להיות?
האמת היא שיש פה ערימה של מרכיבים שהביאו להצלחה, שכל אחד מהם ראוי למאמר נפרד. הבאזז הציבורי, הקמפיין המאסיבי (ויש שיאמרו- האגרסיבי), ההכפלה, הזמן המוגבל לכך וכך שעות, ה'הכל או כלום', ברכת הצדיקים, האפשרות לרשום איזה שם ואיזו הקדשה שרוצים, וכמובן סייעתא דשמיא.
אך מעל הכל טמון פה רעיון גאוני שכל אחד יכול לקחת לחיים שלו לכל עניין.
במילה אחת: אתגר.
כל אחד מהמתרימים לקח על עצמו יעד אישי לגייס סכום מסוים, החל מ-3600 ש"ח ועד לסכומים בני חמש ושש ספרות.
וזה, זה מה שהמריץ את המתרימים לגייס לעניין את כל הקשרים האישיים שלהם, את כל המשפחה, הידידים, המכרים ואת כל מי שהם פוגשים.
היעד הכללי - לא הוא ששיחק פה תפקיד. מנין לי? משום שהבחנתי שעוד לפני שהגיעו ליעד הכללי, מתרימים שהגיעו ליעד האישי, נחו על זרי הדפנה, לעומת זאת גם לאחר שעברו את היעד הכללי ובגדול- עדיין מתרימים שלא הגיעו ליעד האישי שלהם, עבדו במלוא הקיטור .
תשאלו כל אחד מ-35 מיליון האנשים שפנו אליכם בימים האחרונים כדי לשכנע אתכם להשתתף ולתרום, מה הניע אותם? האם הכרת הטוב למוסדות? ההכרה בחשיבות המטרה? גם, קצת. אבל בעיקר - השאיפה להגיע ליעד האישי. לא שאני אומר לרגע שהמטרה לא ראויה, הכי ראויה שיש, אבל מה הניע אותם? האתגר, היעד האישי
לצורך כך הם עמלו ויגעו ושכנעו, כל אחד הפך קצת לשנורר, קצת לאיש שיווק ופרסום, קצת לטַלפַּן (טלמרקטינגיסט?), גייס את כל יכולות השכנוע והנדנוד שלו, העיקר להגיע ליעד.
אז מה זה אומר? שהכול שקר? שאם תרמתי אני פראייר?
ממש לא, הכי לא. אם השתכנעת מהמתרים שפנה אליך, כנראה הבנת שהמטרה אכן ראויה, הוא לא עבד עליך. אם תרמת - אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. אבל אין ספק שאם היה רק יעד כללי, והיו אומרים לכל מתרים לעשות כמיטב יכולתו - ברור שהסכומים היו נמוכים משמעותית. בלי העניין הזה של האתגר האישי, בן דוד שני שלך שלא דיבר איתך מאז החלאקה - לא היה פונה אליך אפילו בחלום.
תשאלו מה אכפת למישהו אם הוא יגיע ליעד או לא? מענישים את מי שלא מגיע ליעד? יש פרסים למי שמגיע ליעד?
טוב, זה כמו לשאול מה אכפת לך איזה ציון יהיה כתוב בתעודה. בני אדם בנויים בצורה שכבוד עצמי מניע אותם (וטוב שכך), הידיעה שעמדתי ביעד האישי שלי ומילאתי בהצלחה את האתגר שהצבתי לעצמי, ממלאת אותנו בסיפוק שאין דומה לו, ויעידו התוצאות.
ומכאן אלינו, לחיים שלנו.
מי שאומר לכל הילדים, תסדרו את כל החדר - יעד כללי - שימשיך לחכות לתוצאות. אבל מי שאומר: יענקי מסדר את כל החפצים האדומים, מוישי מחזיר למקום את כל הדברים המרובעים, שלוימי מסדר את המיטות ובוא נראה מי מסיים ראשון - יחולל פלאים במוטיבציה שלהם. נכון שכל אמא אומרת לילדים "אני רוצָה לראות מי גומר להתלבש ראשון", אבל זו רק תחרות - שגם היא כלי עוצמתי בפני עצמו - אך אין פה את המרכיב העיקרי, יעד אישי.
בוס שאומר לעובדים, אני צריך שתסיימו לי את כל הדו"חות, יכול להמשיך לחכות, אם הוא רק יאמר: "יעקב, תעשה לי את הדו"חות מא' עד ט', משה - מ-י' עד פ', שלמה מ-צ' עד ת'" זה יקרה מהר ויעיל. [הגמרא קןראת לזה: קדירא דבי שותפי, לא חמימא ולא קרירא]
ולא רק בוס או הורה, גם כל אחד לעצמו, אם הוא מציב יעד אישי מוגדר ותחום, זה ייתן לו מוטיבציה ויביא אותו להצלחה.
"עד שהילדים חוזרים אני מסיימת כביסות"
"היום אני מסיים לכתוב את המאמר",
"עד יום שלישי אני חוזר על כל החומר"
"בחודש הקרוב אני משיג עוד עשרים לקוחות"
"במבחן הבא אני מקבלת מעל תשעים"
בהצלחה לכולם ביעדים האישיים.
נערך לאחרונה ב:
