דרוש מידע איך להעביר את הזמן עם הילדים - לא מה שאתם חושבים!

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
בעקבות הרבה אשכולות שנפתחים כל הזמן שקשור לטיפול ושהיה עם הילדים,
ההרגשה שלי כשאני קוראת הרבה הודעות היא - הילדים הם מטרד (ח"ו) ובואו נעבור את השלב הזה של הגידול שלהם עם כמה שפחות הפרעות מצידם.
לדעתי הלך הרוח קצת השתנה, בעבר כשהאימהות היו יותר בבית הם היו אימהות בכל נימי נפשן, השקיעו את כל המוח והלב והזמן והכסף והכוחות בילדים שלהם.
אז ברור שהשתנו הדורות והיום כל צורת החיים היא שונה ולילדים לא חסר כלום כי הם נולדו לזה וככה הם רגילים.
אבל בכל זאת הם מפסידים לדעתי הרבה,
נכון שכולם אומרים שאמא זה באיכות ולאו דווקא בכמות, אבל לדעתי לא זה הנושא,
אמא זו הדמות שמעירה בבוקר ומשכיבה בלילה, שמקבלת את הילד אחרי שלימודים ושומעת בדיוק מה עבר עליו, שיודעת מי החברים שלו ועם מי הוא רב היום ולמה, אמא היא זאת שיודעת בדיוק מה הילד אוהב לאכול ומה הוא מעדיף לשחק,
אמא שמשחקת עם הילד שלה אחה"צ בבית עוקבת אחרי ההתפתחות שלו ומקדמת אותו גם מבחינה מוטורית וגם שכלית.
אז נכון את כל הדברים האלו יש הרבה אנשים שיכולים למלא - חלק המטפלת במעון / צהרון וחלק אבא /סבתא /דודות /בייביסיטר,
אבל להם אין את הלב של אמא, את הקשר המיוחד שיש רק לך עם הילדים.
אז גם אם את עובדת קשה וב"ה מפרנסת יחידה ואת חוזרת גמורה וחייבת לישון,
לפחות שיעמוד לך בתת מודע דמות האמא המיתולוגית ותנסי לחקות אותה במה שאת יכולה,
מנסיון כשאת מחליטה שאת נכנסת לדמות הזאת את הרבה יותר פנויה רגשית לילדים, את יותר יצירתית לגבי התעסוקה שלהם ופחות מתעצבנת כשהם לא נותנים לך שניה לעצמך.
ותזכרי השנים האלו של גידול הילדים נחקקים להם בעצמות ואת מה שאת עושה או לא עושה, אומרת או לא אומרת א"א להחזיר ולשנות אח"כ.
וכמובן אל תשכחי את עצמך - בערב אחרי שהם ישנים תנשמי, תעשי כושר, הליכה, הרצאות, כל מה שעושה לך טוב.
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
אגב, לדעתי האמור לעיל רלוונטי החל מגיל חצי שנה,
לפני הצורך של התינוק הוא בעיקר במגע.
 

Rachefet

משתמש פעיל
נכון שכולם אומרים שאמא זה באיכות ולאו דווקא בכמות, אבל לדעתי לא זה הנושא,
היא הנותנת! יש לנו זמן כל כך קצר עם הילדים, בניגוד לדורות אחרים, אז לפחות שיהיה איכותי!

ו(y)(y)(y) על פתיחת השרשור.תזכורת נחוצה לכולנו
 

לרעהו

משתמש מקצוען
בעקבות הרבה אשכולות שנפתחים כל הזמן שקשור לטיפול ושהיה עם הילדים,
ההרגשה שלי כשאני קוראת הרבה הודעות היא - הילדים הם מטרד (ח"ו) ובואו נעבור את השלב הזה של הגידול שלהם עם כמה שפחות הפרעות מצידם.
לדעתי הלך הרוח קצת השתנה, בעבר כשהאימהות היו יותר בבית הם היו אימהות בכל נימי נפשן, השקיעו את כל המוח והלב והזמן והכסף והכוחות בילדים שלהם.
אז ברור שהשתנו הדורות והיום כל צורת החיים היא שונה ולילדים לא חסר כלום כי הם נולדו לזה וככה הם רגילים.
אבל בכל זאת הם מפסידים לדעתי הרבה,
נכון שכולם אומרים שאמא זה באיכות ולאו דווקא בכמות, אבל לדעתי לא זה הנושא,
אמא זו הדמות שמעירה בבוקר ומשכיבה בלילה, שמקבלת את הילד אחרי שלימודים ושומעת בדיוק מה עבר עליו, שיודעת מי החברים שלו ועם מי הוא רב היום ולמה, אמא היא זאת שיודעת בדיוק מה הילד אוהב לאכול ומה הוא מעדיף לשחק,
אמא שמשחקת עם הילד שלה אחה"צ בבית עוקבת אחרי ההתפתחות שלו ומקדמת אותו גם מבחינה מוטורית וגם שכלית.
אז נכון את כל הדברים האלו יש הרבה אנשים שיכולים למלא - חלק המטפלת במעון / צהרון וחלק אבא /סבתא /דודות /בייביסיטר,
אבל להם אין את הלב של אמא, את הקשר המיוחד שיש רק לך עם הילדים.
אז גם אם את עובדת קשה וב"ה מפרנסת יחידה ואת חוזרת גמורה וחייבת לישון,
לפחות שיעמוד לך בתת מודע דמות האמא המיתולוגית ותנסי לחקות אותה במה שאת יכולה,
מנסיון כשאת מחליטה שאת נכנסת לדמות הזאת את הרבה יותר פנויה רגשית לילדים, את יותר יצירתית לגבי התעסוקה שלהם ופחות מתעצבנת כשהם לא נותנים לך שניה לעצמך.
ותזכרי השנים האלו של גידול הילדים נחקקים להם בעצמות ואת מה שאת עושה או לא עושה, אומרת או לא אומרת א"א להחזיר ולשנות אח"כ.
וכמובן אל תשכחי את עצמך - בערב אחרי שהם ישנים תנשמי, תעשי כושר, הליכה, הרצאות, כל מה שעושה לך טוב.
כתוב יפה והלוואי על כולנו האופטמיות הזו, גם להיות עם הילדים כל האחרי צהריים, וגם מייד שהם הולכים לישון ללכת לכושר, הרצאות, וכו' זה מעולה רק זה אמור איכשהוא להסתדר ביחד, אם כל האחרי צהרים אני איתם, מתי כביסה, גיהוץ, בישול צהריים, הכנת ארוחת הערב, קניית בגדים לילדים, וכו'
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
כתוב יפה והלוואי על כולנו האופטמיות הזו, גם להיות עם הילדים כל האחרי צהריים, וגם מייד שהם הולכים לישון ללכת לכושר, הרצאות, וכו' זה מעולה רק זה אמור איכשהוא להסתדר ביחד, אם כל האחרי צהרים אני איתם, מתי כביסה, גיהוץ, בישול צהריים, הכנת ארוחת הערב, קניית בגדים לילדים, וכו'
ברור שכתבתי את המצב הרצוי שלא ממש מצוי,
לדוגמא לי אין באמת זמן וכוח לכושר וכו' בערב,
את מטלות הבית אני מחלקת ל2 : מה שאני יכולה לשתף את הילדים שיעשו איתי ומה שלא אני עושה או בבוקר לפני שהם קמים או בערב אחרי שהם ישנים.
דוגמאות לשיתוף הילדים במטלות הבית:
קיפול כביסה - אצלי עוד לפני גיל שנה הם כבר אלופים בלקפל כביסה - לגלגל גרביים, לכווץ' חולצות (כמובן לפני שנכנס לארון אני עוברת על הקיפול המדויק שלהם...).
שניצלים/חזה - הם טובלים בצלחת התבלינים או הפירורים - מגיל שנתיים.
קציצות - מגלגלים בידיים רטובות ושמים בצלחת ואני מעבירה לסיר.
וכמובן עוגות ועוגיות.
גם בסדר ונקיון - אני מטאטאת את הכל לפינת הסלון וכל אחד לוקח למקום כל פעם לפי קטגוריה אחרת (רק את האדומים, או כל אחד ארבע חפצים),
כשאני שוטפת הם יושבים על הספה ואומרים לי כל פעם איפה להעביר סמרטוט ואיפה לגרוף ואיפה מגבת (הסברתי להם שאני עושה אמבטיה לריצפה).
כשאת נכנסת לראש של הילדים ומסבירה להם כל דבר הם מקבלים ממך יותר ומוכנים לשתף איתך פעולה.
 

ט.ש.

משתמש פעיל
ברור שכתבתי את המצב הרצוי שלא ממש מצוי,
לדוגמא לי אין באמת זמן וכוח לכושר וכו' בערב,
את מטלות הבית אני מחלקת ל2 : מה שאני יכולה לשתף את הילדים שיעשו איתי ומה שלא אני עושה או בבוקר לפני שהם קמים או בערב אחרי שהם ישנים.
דוגמאות לשיתוף הילדים במטלות הבית:
קיפול כביסה - אצלי עוד לפני גיל שנה הם כבר אלופים בלקפל כביסה - לגלגל גרביים, לכווץ' חולצות (כמובן לפני שנכנס לארון אני עוברת על הקיפול המדויק שלהם...).
שניצלים/חזה - הם טובלים בצלחת התבלינים או הפירורים - מגיל שנתיים.
קציצות - מגלגלים בידיים רטובות ושמים בצלחת ואני מעבירה לסיר.
וכמובן עוגות ועוגיות.
גם בסדר ונקיון - אני מטאטאת את הכל לפינת הסלון וכל אחד לוקח למקום כל פעם לפי קטגוריה אחרת (רק את האדומים, או כל אחד ארבע חפצים),
כשאני שוטפת הם יושבים על הספה ואומרים לי כל פעם איפה להעביר סמרטוט ואיפה לגרוף ואיפה מגבת (הסברתי להם שאני עושה אמבטיה לריצפה).
כשאת נכנסת לראש של הילדים ומסבירה להם כל דבר הם מקבלים ממך יותר ומוכנים לשתף איתך פעולה.
ואו תודה! לקחתי רעיונות!
אצלי בד"כ חדר כביסה נעול, אז כשאני פותחת אותו אני מרשה להם (שנה וחצי ושנתיים וחצי) להעביר מהמכונה למייבש ולהכניס בגדים מלוכלכים למכונה. אין לי חשש שינסו את זה לבד כי בד"כ נעול.
עוד דברים שהם אוהבים: לנקות עם מגבונים משטחים. כיסא/ארון. לא יוצא באמת נקי אבל זה מעסיק אותם.

בן השנתיים שלי מוציא מידי פעם את השקית מהפח, פותח את הדלת ויוצא איתה בארשת חשיבות. מינימום הוא אבא שזורק זבל. אחרי חצי דקה חוזר יחד עם השקית ומכניס אותה חזרה לפח:)
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
ואו תודה! לקחתי רעיונות!
אצלי בד"כ חדר כביסה נעול, אז כשאני פותחת אותו אני מרשה להם (שנה וחצי ושנתיים וחצי) להעביר מהמכונה למייבש ולהכניס בגדים מלוכלכים למכונה. אין לי חשש שינסו את זה לבד כי בד"כ נעול.
עוד דברים שהם אוהבים: לנקות עם מגבונים משטחים. כיסא/ארון. לא יוצא באמת נקי אבל זה מעסיק אותם.

בן השנתיים שלי מוציא מידי פעם את השקית מהפח, פותח את הדלת ויוצא איתה בארשת חשיבות. מינימום הוא אבא שזורק זבל. אחרי חצי דקה חוזר יחד עם השקית ומכניס אותה חזרה לפח:)
הבת השלישית שלי גם בת שנתיים,
את חייבת לנסות איתו את השניצלים, היא טבלה בפרורים בארשת חשיבות - כמו שאמרת,
ואח"כ בארוחה האושר שלה שכולם אכלו את מה שהיא הכינה - וואווווו!
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
זה קיים גם בזוגיות שיש חושבים שצריך "להסתדר" עם בן/בת הזוג והם מפסידים את כל החיים היפים של הבית היהודי הטהור.
אני מעריך שאחרי שהגוזלים פורחים מן הקן אז היצה"ר ישחרר לנו לקרוא את כל החומר על מעלת חינוך ילדים וכו', כדי לדכא כשנראה מה הפסדנו כשהם היו צעירים.
זה שייך בכל דבר טוב שעובר (כמו למשל גם כיבוד הורים עד מאה ועשרים וכו'. כולל החיים עצמם כנראה).
 

ט.ש.

משתמש פעיל
הבת השלישית שלי גם בת שנתיים,
את חייבת לנסות איתו את השניצלים, היא טבלה בפרורים בארשת חשיבות - כמו שאמרת,
ואח"כ בארוחה האושר שלה שכולם אכלו את מה שהיא הכינה - וואווווו!
ננסה בע"ה:) על אותו רעיון- אני גם נותנת לו להכניס מוצרים לעוגות.

אם כבר יש במה - מחפשת רעיון לדיסק שירי פעילות בתנועה שאפשר לרקוד עם הילדים אחה"צ.
יש לך רעיון?
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
שאלתי את הגננת שלה איזה שירים הם שרים בגן ואני שרה את זה איתה היא נדלקת מיד כשאני מתחילה את המנגינה,
בשביל סתם לרקוד אני שמה או קול חי מיוזיק או שירי ילדים שיש בשירשורים פה בפרוג.
 

אתיס

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
ברור שכתבתי את המצב הרצוי שלא ממש מצוי,
לדוגמא לי אין באמת זמן וכוח לכושר וכו' בערב,
את מטלות הבית אני מחלקת ל2 : מה שאני יכולה לשתף את הילדים שיעשו איתי ומה שלא אני עושה או בבוקר לפני שהם קמים או בערב אחרי שהם ישנים.
דוגמאות לשיתוף הילדים במטלות הבית:
קיפול כביסה - אצלי עוד לפני גיל שנה הם כבר אלופים בלקפל כביסה - לגלגל גרביים, לכווץ' חולצות (כמובן לפני שנכנס לארון אני עוברת על הקיפול המדויק שלהם...).
שניצלים/חזה - הם טובלים בצלחת התבלינים או הפירורים - מגיל שנתיים.
קציצות - מגלגלים בידיים רטובות ושמים בצלחת ואני מעבירה לסיר.
וכמובן עוגות ועוגיות.
גם בסדר ונקיון - אני מטאטאת את הכל לפינת הסלון וכל אחד לוקח למקום כל פעם לפי קטגוריה אחרת (רק את האדומים, או כל אחד ארבע חפצים),
כשאני שוטפת הם יושבים על הספה ואומרים לי כל פעם איפה להעביר סמרטוט ואיפה לגרוף ואיפה מגבת (הסברתי להם שאני עושה אמבטיה לריצפה).
כשאת נכנסת לראש של הילדים ומסבירה להם כל דבר הם מקבלים ממך יותר ומוכנים לשתף איתך פעולה.
איזה רעיונות יפים!!
מאוד מתחברת לנושא האשכול, כ"כ חשוב.
לזכור להנות מהם, להנות מהרגע, ולתת את עצמינו ולהיות שם בשבילם ב100%
אני גם שוטפת כלים עם הילד שלי (שנתיים)
הוא נרטב כולו אבל נהנה עד הגג.
להכניס מכונה- אטרקציה!!
ולאפות עוגה/חלה זה ההתעסוקה!
לקפל כביסה לא הבנתי איך בדיוק...?

בעבר חשבתי שלהיות עם הילדים זה רק לשחק איתם כל הצהרים...
אבל לאט לאט מבינה שההווי בבית (וכמובן הזמן הקצר ביום...) זה אמא שגם מתחזקת בית בתו"כ ומשתפת את הילדים... (ואפשר גם לא...)

תודה על הנושא החשוב, הלוואי ונזכור את זה כל יום!
 

shani123

משתמש מקצוען
חברה הגדירה לי השבוע יפה:
מה את רוצה שהילדים יזכרו ממך, מהילדות שלהם?
שאת יודעת לכבס, לבשל, לנקות, לעבוד. - יפה
מה עוד? איזה חוויות את מכניסה להם?
תשתדלי מידי פעם לעשות איתם משהו מיוחד, חגיגי, משמח - את זה הם יזכרו גם אחרי שנים.
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
תודה על התודה.
לקפל כביסה לא הבנתי איך בדיוק...?
בגיל שנתיים הם כמובן עוד לא באמת מקפלים,
היא מנסה לחקות אותי ויוצא לה משהו שנראה כמו סמרטוט אחרי סחיטה :)
אני שמה את כל המקופלים שלי ושלה על המיטה ואח"כ כשהיא לא רואה אני מקפלת את שלה ומכניסה לארון.
הגדולות יותר בנות שלוש וארבע כבר מקפלות יותר טוב דברים פשוטים כמו מגבות, גרביים, חצאיות...
העיקר זה ה"וואו אני בשוק" שאת עושה ו"תודה איך עזרת לי, עכשיו יש לי המון כוח..."
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
חברה הגדירה לי השבוע יפה:
מה את רוצה שהילדים יזכרו ממך, מהילדות שלהם?
שאת יודעת לכבס, לבשל, לנקות, לעבוד. - יפה
מה עוד? איזה חוויות את מכניסה להם?
תשתדלי מידי פעם לעשות איתם משהו מיוחד, חגיגי, משמח - את זה הם יזכרו גם אחרי שנים.
בדיוק!
לדוגמא לפני כל חג לקשט את הבית כמו שמקשטים את הגן עם ציורים על הקירות ושרשראות של חנוכיות וסביבונים וכו'
אולי יש כאלו שלא מתאים להם שהבית שלהם יראה כמו גן אבל לדעתי זה נותן לילדים המון שזה שווה את זה.
וכמו שאמרת עדיף לי שהם יזכרו שהבית היה נראה גן ולא מוזיאון...
 

אמא רחל

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
וואו אהבתי את האשכול. תודה.
בבוקר כבר קראתי אותו.
ובצהריים נזכרתי בו שוב עם הילדים.
ובזכותך עשיתי להם הצגה, משהו בקטנה אבל הם לא נשמו מצחוק.
תנסו ....
 

pnina887

משתמש מקצוען
חשוב ומעורר..!
הקשר עם הילדים מהרכים ועד הבוגרים ביניהם חשוב בדורנו והכרחי כמו חמצן לנשימה!
העולם בחוץ מבלבל בכל המובנים, והילד זקוק לקרקע היציבה הזו שנקראת- בית.

קשר שנותן לילד יכולת ומקום לשתף גם ברגעים פחות נעימים, תסכולים וכדו', וכן להפך- לשמוע את הרגעים היפים.
קשר כזה נבנה לא רק בארוחות, נקיון וסדר, ומעבר מסחרר בין תפקיד המגשר/ השופט/ הרופא וכו...
אלא ע"י הקשבה, שיחה,, משחק משותף ורגעים משפחתיים קרובים.
ככה גדלתי וככה אני מנסה לחקות ולהעביר לדור הבא.

כמה דוגמאות ורעיונות מביתנו הקט---

-זכיתי ובעלי יושב באהלה של תורה אך חשוב לו להיות מעורב וקרוב לכל ילד, במשך פעם בשבוע(לפעמים פעמים) הוא לוקח איתו ילד לקניה השבועית או ליציאה אחרת, משוחח וצוחק איתו, מאזין לפטפוטים שלו וגם מסיים במשו קטן ומתוק שהילד בוחר. הילדים כל פעם מחכים לתור שלהם... ומדהים לראות כמה זה ממלא אותם! אפילו הקטנצי'ק בן השנה+ נכנס לסבב..

-מתבגרים צריכים בעיקר הקשבה- אין לכם מושג מה יקרה כשתקשיבו להם! תגלו ילד עם תקוות ואכזבות עם קושי מסוים שפתאום רק עכשיו אתם שומעים ממנו עליו והדוגמאות הן רבות! עם המתבגרת אני מוצאת זמן לפחות פעם בשבוע לשבת על כוס נס ביחד ולהקשיב. לשוחח ושוב- פשוט להקשיב.

-מדי פעם- פתקים עם קובית שוקולד או טופי על הסנדוויץ זה מחמם את ליבו של הילד, מילים כמו:אמא תמיד חושבת עליך! בהצלחה במבחן! את ילדה מיוחדת! תאמיני את יכולה! ועוד... הילדים שלי שומרים את הפתקים האלו בקנאות גמורה!

-בחנוכה האחרון הקדשנו לכל ילד יום אחר (הורדנו את הימים של ערבי הלביבות וכל השאר..) תלינו נרות גדולים בחזית הסלון (אז מה? מקסימום סיוד קטן...) כתבנו על השלהבת "מאירים ל..." בנר היה מקום למחמאות מהאחים, מההורים וגם.. דברים טובים שרואה הילד בעצמו, אותו היום הילד בחר משחק שנשחק כל המשפחה וגם בחר מאכל אהוב שהוכן במיוחד בשבילו באותו היום, זה היה מדהים לראות את הילדים עוברים ליד הקיר הזה והעינים שלהם בולעות את כל האור שנשפך משם. ובכלל, היום של כל ילד היה פשוט חגיגה.. "הסופגניות זה אני בחרתי.. וה"קארה קופה" עם אבא זה היה בתור שלי..." השיח, החוויה הפשוטה והטהורה הזו אין לה מחיר.

- אחה"צ אנו מבלים פעמים רבות באפית עוגיות, יצירות שונות, ביחד! אני מכינה את עצמי נפשית וסוגרת את ככל המטלות הדחופות- עכשיו זה הזמן שלהם!

- לשים לב: ילד קצת מאותגר בתקופה האחרונה? לתת לו מקום יותר, לאפשר לו לבחור ארוחת ערב/להכין אותה, לתת לו תפקיד בעל חשיבות לרומם אותו ליד כולם, פשוט להסיט את הפוקוס כל פעם על מישהו אחר, בטבעיות באהבה.

- בענין התפקידים בבית- כולם לוקחים חלק זוהי זכות שגם חובה, זה מחבר את הילד לבית ונותן לו תחושה שהוא חלק חשוב ובלתי נפרד מהמרקם ששמו משפחה- גם הילדונת בת ה3 וחצי מנקה משקופים ודלתות במוצ"ש והזאטוט בן השנה אוסף צעצועים ומקבל עדש ומחיאות כפים.
יש: מיון גרביים, תליה/הורדת כביסה, ניגוב כלים והכנסה לארון, שטיפת כלים, סידור סלון והול, ניגוב כסאות, שטיפת מרפסת, אבק בחדרים, ריקון אשפה, והרשימה ארוכה... העקרון הוא תמיד למצוא משהו שהילד נוטל בו חלק. וכן--- שימו לב ל"סנדויצ'ים", תשתדלו להעניק להם תפקיד נחשב כי להעביר סמרטוט או לאסוף צעצועים בשבילם לפעמים זה כבר משעמם ו"של קטנים".

ילד שותף זה ילד שיש לו מקום, מקום שהוא חשוב, נחשב, הוא לא "עוד אחד במשפ'..הוא מיוחד. וזה המוטו שאמור להוביל.
שנצליח להמשיך ליישם!
יישר כח על העלת המודעות והחשיבות לענין!
 

נ.ס.

משתמש פעיל
המשתמש נחסם
לקפל כביסה לא הבנתי איך בדיוק...?
אני הרגלתי את הבן שלי בן שנתיים אחריי כל חיתול הוא יודע היכן צריך לזרוק את הטיטול !!! פשוט מחכה שאשים את הטיטול בתוך שקית ואז הוא לוקח את השקית עפם הטיטול בפנים ורץ כל כולו מאושר לזרוק לפח !!!!
לפעמים אני מראה לו על כלוך על הרצפה שצריך להשים בפח הוא מייד קולט ורץ בכייף להשים בפח... :)


אז יש דברים שאפשר ללמד אותם גפם בגיל צעיר !!!! אמנם כביסה ליכאורה לא יהיה הכי מושלם אבל כנ''ל יתכן !!!!.

ואגב @שועלית מאוד נהנתי מהסדר והארגון + נקיות אצלך לפי הנשמע מתיאורך !!!
 

אתיס

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
חשוב ומעורר..!
הקשר עם הילדים מהרכים ועד הבוגרים ביניהם חשוב בדורנו והכרחי כמו חמצן לנשימה!
העולם בחוץ מבלבל בכל המובנים, והילד זקוק לקרקע היציבה הזו שנקראת- בית.

קשר שנותן לילד יכולת ומקום לשתף גם ברגעים פחות נעימים, תסכולים וכדו', וכן להפך- לשמוע את הרגעים היפים.
קשר כזה נבנה לא רק בארוחות, נקיון וסדר, ומעבר מסחרר בין תפקיד המגשר/ השופט/ הרופא וכו...
אלא ע"י הקשבה, שיחה,, משחק משותף ורגעים משפחתיים קרובים.
ככה גדלתי וככה אני מנסה לחקות ולהעביר לדור הבא.

כמה דוגמאות ורעיונות מביתנו הקט---

-זכיתי ובעלי יושב באהלה של תורה אך חשוב לו להיות מעורב וקרוב לכל ילד, במשך פעם בשבוע(לפעמים פעמים) הוא לוקח איתו ילד לקניה השבועית או ליציאה אחרת, משוחח וצוחק איתו, מאזין לפטפוטים שלו וגם מסיים במשו קטן ומתוק שהילד בוחר. הילדים כל פעם מחכים לתור שלהם... ומדהים לראות כמה זה ממלא אותם! אפילו הקטנצי'ק בן השנה+ נכנס לסבב..

-מתבגרים צריכים בעיקר הקשבה- אין לכם מושג מה יקרה כשתקשיבו להם! תגלו ילד עם תקוות ואכזבות עם קושי מסוים שפתאום רק עכשיו אתם שומעים ממנו עליו והדוגמאות הן רבות! עם המתבגרת אני מוצאת זמן לפחות פעם בשבוע לשבת על כוס נס ביחד ולהקשיב. לשוחח ושוב- פשוט להקשיב.

-מדי פעם- פתקים עם קובית שוקולד או טופי על הסנדוויץ זה מחמם את ליבו של הילד, מילים כמו:אמא תמיד חושבת עליך! בהצלחה במבחן! את ילדה מיוחדת! תאמיני את יכולה! ועוד... הילדים שלי שומרים את הפתקים האלו בקנאות גמורה!

-בחנוכה האחרון הקדשנו לכל ילד יום אחר (הורדנו את הימים של ערבי הלביבות וכל השאר..) תלינו נרות גדולים בחזית הסלון (אז מה? מקסימום סיוד קטן...) כתבנו על השלהבת "מאירים ל..." בנר היה מקום למחמאות מהאחים, מההורים וגם.. דברים טובים שרואה הילד בעצמו, אותו היום הילד בחר משחק שנשחק כל המשפחה וגם בחר מאכל אהוב שהוכן במיוחד בשבילו באותו היום, זה היה מדהים לראות את הילדים עוברים ליד הקיר הזה והעינים שלהם בולעות את כל האור שנשפך משם. ובכלל, היום של כל ילד היה פשוט חגיגה.. "הסופגניות זה אני בחרתי.. וה"קארה קופה" עם אבא זה היה בתור שלי..." השיח, החוויה הפשוטה והטהורה הזו אין לה מחיר.

- אחה"צ אנו מבלים פעמים רבות באפית עוגיות, יצירות שונות, ביחד! אני מכינה את עצמי נפשית וסוגרת את ככל המטלות הדחופות- עכשיו זה הזמן שלהם!

- לשים לב: ילד קצת מאותגר בתקופה האחרונה? לתת לו מקום יותר, לאפשר לו לבחור ארוחת ערב/להכין אותה, לתת לו תפקיד בעל חשיבות לרומם אותו ליד כולם, פשוט להסיט את הפוקוס כל פעם על מישהו אחר, בטבעיות באהבה.

- בענין התפקידים בבית- כולם לוקחים חלק זוהי זכות שגם חובה, זה מחבר את הילד לבית ונותן לו תחושה שהוא חלק חשוב ובלתי נפרד מהמרקם ששמו משפחה- גם הילדונת בת ה3 וחצי מנקה משקופים ודלתות במוצ"ש והזאטוט בן השנה אוסף צעצועים ומקבל עדש ומחיאות כפים.
יש: מיון גרביים, תליה/הורדת כביסה, ניגוב כלים והכנסה לארון, שטיפת כלים, סידור סלון והול, ניגוב כסאות, שטיפת מרפסת, אבק בחדרים, ריקון אשפה, והרשימה ארוכה... העקרון הוא תמיד למצוא משהו שהילד נוטל בו חלק. וכן--- שימו לב ל"סנדויצ'ים", תשתדלו להעניק להם תפקיד נחשב כי להעביר סמרטוט או לאסוף צעצועים בשבילם לפעמים זה כבר משעמם ו"של קטנים".

ילד שותף זה ילד שיש לו מקום, מקום שהוא חשוב, נחשב, הוא לא "עוד אחד במשפ'..הוא מיוחד. וזה המוטו שאמור להוביל.
שנצליח להמשיך ליישם!
יישר כח על העלת המודעות והחשיבות לענין!
איזה מהמם!!
נושמים מהמילים שלך את האווירה הטובה שיש בבית.
יש לך טיפים איך משתפים את כולם בעבודת הבית?
בצורה שיכנס להם בסדר יום? לא יעיק ויצליחו להתמיד בזה?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ק'

קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יי חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יי כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יי וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

הסוואה • אתגר 21 • אתגר נושא פרסים 🎁

לוח מודעות

למעלה