בעקבות הרבה אשכולות שנפתחים כל הזמן שקשור לטיפול ושהיה עם הילדים,
ההרגשה שלי כשאני קוראת הרבה הודעות היא - הילדים הם מטרד (ח"ו) ובואו נעבור את השלב הזה של הגידול שלהם עם כמה שפחות הפרעות מצידם.
לדעתי הלך הרוח קצת השתנה, בעבר כשהאימהות היו יותר בבית הם היו אימהות בכל נימי נפשן, השקיעו את כל המוח והלב והזמן והכסף והכוחות בילדים שלהם.
אז ברור שהשתנו הדורות והיום כל צורת החיים היא שונה ולילדים לא חסר כלום כי הם נולדו לזה וככה הם רגילים.
אבל בכל זאת הם מפסידים לדעתי הרבה,
נכון שכולם אומרים שאמא זה באיכות ולאו דווקא בכמות, אבל לדעתי לא זה הנושא,
אמא זו הדמות שמעירה בבוקר ומשכיבה בלילה, שמקבלת את הילד אחרי שלימודים ושומעת בדיוק מה עבר עליו, שיודעת מי החברים שלו ועם מי הוא רב היום ולמה, אמא היא זאת שיודעת בדיוק מה הילד אוהב לאכול ומה הוא מעדיף לשחק,
אמא שמשחקת עם הילד שלה אחה"צ בבית עוקבת אחרי ההתפתחות שלו ומקדמת אותו גם מבחינה מוטורית וגם שכלית.
אז נכון את כל הדברים האלו יש הרבה אנשים שיכולים למלא - חלק המטפלת במעון / צהרון וחלק אבא /סבתא /דודות /בייביסיטר,
אבל להם אין את הלב של אמא, את הקשר המיוחד שיש רק לך עם הילדים.
אז גם אם את עובדת קשה וב"ה מפרנסת יחידה ואת חוזרת גמורה וחייבת לישון,
לפחות שיעמוד לך בתת מודע דמות האמא המיתולוגית ותנסי לחקות אותה במה שאת יכולה,
מנסיון כשאת מחליטה שאת נכנסת לדמות הזאת את הרבה יותר פנויה רגשית לילדים, את יותר יצירתית לגבי התעסוקה שלהם ופחות מתעצבנת כשהם לא נותנים לך שניה לעצמך.
ותזכרי השנים האלו של גידול הילדים נחקקים להם בעצמות ואת מה שאת עושה או לא עושה, אומרת או לא אומרת א"א להחזיר ולשנות אח"כ.
וכמובן אל תשכחי את עצמך - בערב אחרי שהם ישנים תנשמי, תעשי כושר, הליכה, הרצאות, כל מה שעושה לך טוב.
ההרגשה שלי כשאני קוראת הרבה הודעות היא - הילדים הם מטרד (ח"ו) ובואו נעבור את השלב הזה של הגידול שלהם עם כמה שפחות הפרעות מצידם.
לדעתי הלך הרוח קצת השתנה, בעבר כשהאימהות היו יותר בבית הם היו אימהות בכל נימי נפשן, השקיעו את כל המוח והלב והזמן והכסף והכוחות בילדים שלהם.
אז ברור שהשתנו הדורות והיום כל צורת החיים היא שונה ולילדים לא חסר כלום כי הם נולדו לזה וככה הם רגילים.
אבל בכל זאת הם מפסידים לדעתי הרבה,
נכון שכולם אומרים שאמא זה באיכות ולאו דווקא בכמות, אבל לדעתי לא זה הנושא,
אמא זו הדמות שמעירה בבוקר ומשכיבה בלילה, שמקבלת את הילד אחרי שלימודים ושומעת בדיוק מה עבר עליו, שיודעת מי החברים שלו ועם מי הוא רב היום ולמה, אמא היא זאת שיודעת בדיוק מה הילד אוהב לאכול ומה הוא מעדיף לשחק,
אמא שמשחקת עם הילד שלה אחה"צ בבית עוקבת אחרי ההתפתחות שלו ומקדמת אותו גם מבחינה מוטורית וגם שכלית.
אז נכון את כל הדברים האלו יש הרבה אנשים שיכולים למלא - חלק המטפלת במעון / צהרון וחלק אבא /סבתא /דודות /בייביסיטר,
אבל להם אין את הלב של אמא, את הקשר המיוחד שיש רק לך עם הילדים.
אז גם אם את עובדת קשה וב"ה מפרנסת יחידה ואת חוזרת גמורה וחייבת לישון,
לפחות שיעמוד לך בתת מודע דמות האמא המיתולוגית ותנסי לחקות אותה במה שאת יכולה,
מנסיון כשאת מחליטה שאת נכנסת לדמות הזאת את הרבה יותר פנויה רגשית לילדים, את יותר יצירתית לגבי התעסוקה שלהם ופחות מתעצבנת כשהם לא נותנים לך שניה לעצמך.
ותזכרי השנים האלו של גידול הילדים נחקקים להם בעצמות ואת מה שאת עושה או לא עושה, אומרת או לא אומרת א"א להחזיר ולשנות אח"כ.
וכמובן אל תשכחי את עצמך - בערב אחרי שהם ישנים תנשמי, תעשי כושר, הליכה, הרצאות, כל מה שעושה לך טוב.