עזרה איך יוצרים סיפור בהמשכים

עיתונאית · 29/4/20

אני מתחילה לכתוב סוג של סיפור בהמשכים, כאשר כל פרק בפני עצמו.
היות ועד היום לא התנסיתי בכך, אשמח לקבל עזרה מבעלי ניסיון בלבד, איך לארגן את כל העלילה בצורה הנכונה ביותר.
איך כותבים ראשי פרקים בצורה יעילה וכו'.
כל טיפ יתקבל בברכה.

שיילה · 29/4/20

אם תפרטי יותר יוכלו לסייע יותר.
מה הכוונה כל פרק בפני עצמו?

עיתונאית · 29/4/20

האמת, אני עדיין מתלבטת בין כל פרק בפני עצמו ( כמו: מורה ג'ינגית, או כל פרקי יומן) שיש בניהם חיבור אבל ניתן לקרא זאת גם כסיפור בפני עצמו.
לבין סיפור בהמשכים קלאסי. אבל דעתי יותר לאופציה הראשונה.
מדובר על סיפור עם רקע הסטורי שהקצוות שלו נקשרים גם להווה שלנו.

מקווה שפרטתי, אם לא תכוונו אותי.

דוכסוסטוס · 29/4/20

מורה ג'ינג'ית זה לא ממש סיפור בהמשכים, זה מקבץ סיפורים סביב דמויות והווי משותפים.

כתיבת ספר היא כמו ניהול עסק מסחרי והחלוקה לפרקים שיכת למחלקת שימור לקוחות.
כל סיפור כמעט מכיל גם רגעי שפל וחלקים פחות מעניינים שעלולים לגרום לקוראים לעזוב.
כדי לשמור את הקורא מרותק עד סוף הספר - הדרך הקלה היא חלוקה לפרקים שנגמרים ברגעי שיא.

RACHELIZ · 30/4/20

נכתב ע"י דוכסוסטוס:
מורה ג'ינג'ית זה לא ממש סיפור בהמשכים, זה מקבץ סיפורים סביב דמויות והווי משותפים.

כתיבת ספר היא כמו ניהול עסק מסחרי והחלוקה לפרקים שיכת למחלקת שימור לקוחות.
כל סיפור כמעט מכיל גם רגעי שפל וחלקים פחות מעניינים שעלולים לגרום לקוראים לעזוב.
כדי לשמור את הקורא מרותק עד סוף הספר - הדרך הקלה היא חלוקה לפרקים שנגמרים ברגעי שיא.

זה השלב השני.
קודם כל זה לנסות לכתוב כל מיני תחנות שיהיו במהלך הסיפור - כל מיני סיטואציות ואירועים. להתחיל לרשום אפילו בלי סדר כרונולוגי ואז לרדת לתתי פרטים ואח"כ להמשיך לשלב הבא שהוא גם נעשה תוך כדי כתיבה.
אבל גם לי אין ניסיון. אז מחכה לשמוע.

וו החיבור · 30/4/20

הייתי פעם אצל קורס של אסתר קווין והיא הראתה לנו דוגמה מעולה לתכנון סיפור בהמשכים
אני כותבת כאן את הרעיון

התרחשות	גיבור/ה ראשי/ת	גיבור/ה משני/ת	זיכרונות מהעבר
פרק א'	פירוט מה מתרחש בפרק	פירוט מה מתרחש בפרק
פרק ב'			פירוט מה מתרחש בפרק
פרק ג'		פירוט מה מתרחש בפרק

וכן על זה הדרך...
דמות של פעילה בפרק מסוים המשבצת שלה תהיה ריקה.
ככה את רוקמת את הדמויות והכל מסודר לך, מי עשתה/מתי/למה/במקביל מי/וכו..

בהצלחה רבה!

anotherית · 30/4/20

סיפור ארוך, בהמשכים או שלא, במיוחד ראשון, זה כמו לקלוע חלה.
מתחילים, ממשיכים, וחוזרים לקלוע את ההחלה שוב פעם.

מה שכן יש להיזהר בסיפור ארוך, וזה שיהיה סיפור.
זה קורה בעיקר בסיפור בהמשכים, (כנראה שספרים שלא בהמשכים שזה קרה בהם מעולם לא יצאו לאור)

אבל יש סופרת מסוימת,
שכותבת סיפור בהמשכים,
ורואים שהוא לא ממש תוכנן קודם, הוא פשוט החל להיכתב, ולהפרסם תוך כדי,
והוא פשוט לא קורה.

מתחילה סצנה אחת, לא נהיית ממנה עלילה, והסיפור עובר לסצנה הבאה, בתקווה שממנו תצא עלילה.
וחוזר חלילה.

הסיפור כבר בפרק מתמשך, 50+ והוא עדיין לא החל.
ואדגיש שמדובר באחת הטובות בשטח, וזה לא פעם ראשונה שזה קורה לה.
וזה מעצבן. ומרגיש שפן ניסיון.

ולו זה לא היה מתפרסם בהמשכים, זה לא היה קורה.

עיתונאית · 30/4/20

נכתב ע"י anotherית:
סיפור ארוך, בהמשכים או שלא, במיוחד ראשון, זה כמו לקלוע חלה.
מתחילים, ממשיכים, וחוזרים לקלוע את ההחלה שוב פעם.

מה שכן יש להיזהר בסיפור ארוך, וזה שיהיה סיפור.
זה קורה בעיקר בסיפור בהמשכים, (כנראה שספרים שלא בהמשכים שזה קרה בהם מעולם לא יצאו לאור)

אבל יש סופרת מסוימת,
שכותבת סיפור בהמשכים,
ורואים שהוא לא ממש תוכנן קודם, הוא פשוט החל להיכתב, ולהפרסם תוך כדי,
והוא פשוט לא קורה.

מתחילה סצנה אחת, לא נהיית ממנה עלילה, והסיפור עובר לסצנה הבאה, בתקווה שממנו תצא עלילה.
וחוזר חלילה.

הסיפור כבר בפרק מתמשך, 50+ והוא עדיין לא החל.
ואדגיש שמדובר באחת הטובות בשטח, וזה לא פעם ראשונה שזה קורה לה.
וזה מעצבן. ומרגיש שפן ניסיון.

ולו זה לא היה מתפרסם בהמשכים, זה לא היה קורה.

תסבירי את עצמך

סיפורים · 30/4/20

נכתב ע"י וו החיבור:
הייתי פעם אצל קורס של אסתר קווין והיא הראתה לנו דוגמה מעולה לתכנון סיפור בהמשכים
אני כותבת כאן את הרעיון

התרחשות גיבור/ה ראשי/ת גיבור/ה משני/ת זיכרונות מהעבר
פרק א' פירוט מה מתרחש בפרק פירוט מה מתרחש בפרק
פרק ב' פירוט מה מתרחש בפרק
פרק ג' פירוט מה מתרחש בפרק

וכן על זה הדרך...
דמות של פעילה בפרק מסוים המשבצת שלה תהיה ריקה.
ככה את רוקמת את הדמויות והכל מסודר לך, מי עשתה/מתי/למה/במקביל מי/וכו..

בהצלחה רבה!

אני למדתי ההפך לגמרי.
קודם כל בונים את העלילה ואז מחלקים לפרקים.

וו החיבור · 30/4/20

נכתב ע"י סיפורים:
אני למדתי ההפך לגמרי.
קודם כל בונים את העלילה ואז מחלקים לפרקים.

בוודאי. לא חשבתי אחרת
העלילה חייבת להיות קיימת קודם כל. נקודה.
אבל הארגון של רצף האירועים וההתפתחות היא מעולה על ידי טבלה.

anotherית · 1/5/20

נכתב ע"י עיתונאית:
תסבירי את עצמך

איזה חלק?

סיפורים · 1/5/20

נכתב ע"י וו החיבור:
בוודאי. לא חשבתי אחרת
העלילה חייבת להיות קיימת קודם כל. נקודה.
אבל הארגון של רצף האירועים וההתפתחות היא מעולה על ידי טבלה.

לי אישית מפריעה הטבלה.
בד"כ אני בונה את העלילה הראשונית (וזה נראה כמו דף של פצצת אטום

)
וזה מתחיל כך:
- אמירה (כבר סיפרתי לכם שאני שונאת מסר) אבל בכל אופן - מה אני באה לספר לעולם בסיפור שלי.
האמרה היא הזרמים התת קרקעיים הזורמים מתחת לפני השטח ומשפיעים על המערכת כולה.
- אחרי שמצאתי אמרה שנוגעת ללבי (או לליבה של העורכת), אני אתחיל לבדוק איך אני מעבירה אותה הלאה.
אני יכולה לשלב את האמרה מספר פעמים בסיפור, אך בכל פעם זה יתרחש בזמן אחר / במקום אחר / לדמות אחרת ולפעמים גם יגרור תוצאה שונה.
סיפור ארוך בשונה מסיפור קצר חייב לטעמי להכיל את האמרה (מעבר למסר) אחרת נמצא את עצמנו (בעצם, כבר מצאנו), קוראים סיפור קצר שנכתב ב600 עמודים.
וזהו. הבסיס מוכן. עברנו לשכבה שניה.
בשכבה זו יש שיעדיפו לעבוד עם טבלה מסודרת ומאורגנת, אותי זה מצחיק. כתיבה זה דבר כל כך פורץ שורות, איך אפשר לעבוד עם כללים שמחייבים אותך לעבוד לפיהם. (אבל לא לכולם יש קש"ר מוגבר כמו שיש לי, אז יכול להיות שאולי יש אנשים שיהנו מהטבלה). שכבה שניה אצלי מחולקת אחרת.
הכי קל להדגים את הסיפור בהשוואה להפקה (זה החגורה העליונה בניק שלי). ביננו, סיפור ארוך כמוהו כהפקה.
ובגלל שבכתיבה למדתי כללים שעיצבנו אותי (והחליטו לי שהכל צריך להיות כתוב בערך לפני שמתחילים לכתוב, ואני לא הסכמתי. עד שאני לא מכירה טוב את הדמויות שלי אני לא מוכנה להחליט מה יעבור עליהם בדיוק, בערך - לא אכפת לי. אבל איך בדיוק הם יפעלו בדרך למכולת כשיפגשו את המכשפה - לא רוצה.).
אז עברתי לכללים של הפקה. ואו, איזה עולם יצירתי ומהמם!
ואם הפקה - אז עד הסוף.
אז פגישה ראשונה כבר אמרנו - יושבים כל צוות ההפקה וחושבים יחד - מה ישאר בסוף לצופים / משתתפים, מה האמרה שלנו! (לפעמים זו המכשיר החדש שמצאה המפיקה שיודע... אבל בד"כ לא.)
בגישה הזו בד"כ סוגרים על מקור השראה: זה יכול להיות כל דבר שהו, מסמיילי, קורונה, תהליך גדילה של תינוק, בית ספר, חנות ממתיקים ועוד כיד הדמיון הטובה, מקור ההשראה יסייע לאמרה המרכזית.
ואז. כשהבסיס הראשונה מוכן זה הזמן לחלוקת עבודה: מפיקה, מפיקה תכנית, בימאית, יזמית....
כך גם בסיפור.מה יהיה החלק של ההתחלה (ולא של שבע פרקים ראשונים!) של הסוף, של הסבתא שנפטרה ל"ע, של המגפה שפרצה, של השכנה הקרציה, של הזיכרונות מהעבר, של הפגישה המחודשת, לפניה, אחריה.
וזהו. מתחילים.
כמובן, לא לשכח לבנות תפאורה שמתאימה לשחקנים ולאווירה, לא לשכח סבטקסטים (זה התפקיד של הבמאית, והתעסקות עם דמות כמוה כליהוק), לא לפספס קטעי הפתעה.
והכי חשוב! רגעי שיא!
היום המגמה היא שכל קטע בהפקה מתעלה על הקודם. גם בספר יש להתקדם ולהתעלות על עצמך בכל קטע מחדש.
ולפרוש בשיא!

סיפורים · 1/5/20

נכתב ע"י סיפורים:
לי אישית מפריעה הטבלה.
בד"כ אני בונה את העלילה הראשונית (וזה נראה כמו דף של פצצת אטום )
וזה מתחיל כך:
- אמירה (כבר סיפרתי לכם שאני שונאת מסר) אבל בכל אופן - מה אני באה לספר לעולם בסיפור שלי.
האמרה היא הזרמים התת קרקעיים הזורמים מתחת לפני השטח ומשפיעים על המערכת כולה.
- אחרי שמצאתי אמרה שנוגעת ללבי (או לליבה של העורכת), אני אתחיל לבדוק איך אני מעבירה אותה הלאה.
אני יכולה לשלב את האמרה מספר פעמים בסיפור, אך בכל פעם זה יתרחש בזמן אחר / במקום אחר / לדמות אחרת ולפעמים גם יגרור תוצאה שונה.
סיפור ארוך בשונה מסיפור קצר חייב לטעמי להכיל את האמרה (מעבר למסר) אחרת נמצא את עצמנו (בעצם, כבר מצאנו), קוראים סיפור קצר שנכתב ב600 עמודים.
וזהו. הבסיס מוכן. עברנו לשכבה שניה.
בשכבה זו יש שיעדיפו לעבוד עם טבלה מסודרת ומאורגנת, אותי זה מצחיק. כתיבה זה דבר כל כך פורץ שורות, איך אפשר לעבוד עם כללים שמחייבים אותך לעבוד לפיהם. (אבל לא לכולם יש קש"ר מוגבר כמו שיש לי, אז יכול להיות שאולי יש אנשים שיהנו מהטבלה). שכבה שניה אצלי מחולקת אחרת.
הכי קל להדגים את הסיפור בהשוואה להפקה (זה החגורה העליונה בניק שלי). ביננו, סיפור ארוך כמוהו כהפקה.
ובגלל שבכתיבה למדתי כללים שעיצבנו אותי (והחליטו לי שהכל צריך להיות כתוב בערך לפני שמתחילים לכתוב, ואני לא הסכמתי. עד שאני לא מכירה טוב את הדמויות שלי אני לא מוכנה להחליט מה יעבור עליהם בדיוק, בערך - לא אכפת לי. אבל איך בדיוק הם יפעלו בדרך למכולת כשיפגשו את המכשפה - לא רוצה.).
אז עברתי לכללים של הפקה. ואו, איזה עולם יצירתי ומהמם!
ואם הפקה - אז עד הסוף.
אז פגישה ראשונה כבר אמרנו - יושבים כל צוות ההפקה וחושבים יחד - מה ישאר בסוף לצופים / משתתפים, מה האמרה שלנו! (לפעמים זו המכשיר החדש שמצאה המפיקה שיודע... אבל בד"כ לא.)
בגישה הזו בד"כ סוגרים על מקור השראה: זה יכול להיות כל דבר שהו, מסמיילי, קורונה, תהליך גדילה של תינוק, בית ספר, חנות ממתיקים ועוד כיד הדמיון הטובה, מקור ההשראה יסייע לאמרה המרכזית.
ואז. כשהבסיס הראשונה מוכן זה הזמן לחלוקת עבודה: מפיקה, מפיקה תכנית, בימאית, יזמית....
כך גם בסיפור.מה יהיה החלק של ההתחלה (ולא של שבע פרקים ראשונים!) של הסוף, של הסבתא שנפטרה ל"ע, של המגפה שפרצה, של השכנה הקרציה, של הזיכרונות מהעבר, של הפגישה המחודשת, לפניה, אחריה.
וזהו. מתחילים.
כמובן, לא לשכח לבנות תפאורה שמתאימה לשחקנים ולאווירה, לא לשכח סבטקסטים (זה התפקיד של הבמאית, והתעסקות עם דמות כמוה כליהוק), לא לפספס קטעי הפתעה.
והכי חשוב! רגעי שיא!
היום המגמה היא שכל קטע בהפקה מתעלה על הקודם. גם בספר יש להתקדם ולהתעלות על עצמך בכל קטע מחדש.
ולפרוש בשיא!

ואו יצא מבולגן.
ניסיתי לדחוף חומר שלימדתי בקורסים שלי במשך חודשים... זה התוצאה

טלח · 2/5/20

בהתחלה כתבתי בלי טבלה, אחכ ראיתי שחייבים...
אי אפשר להעלות כל יום את גיבורת הסיפור שני קומות עד לבית, ובפרק שלושים ושלוש לגרום לה להודות על כך שהיא גרה בקומה ראשונה

סיפורים · 2/5/20

נכתב ע"י טלח:
בהתחלה כתבתי בלי טבלה, אחכ ראיתי שחייבים...
אי אפשר להעלות כל יום את גיבורת הסיפור שני קומות עד לבית, ובפרק שלושים ושלוש לגרום לה להודות על כך שהיא גרה בקומה ראשונה

אבל בשביל זה לא צריך טבלה.
צריך להכיר את הדמויות היטב - היטב - היטב!!!

טלח · 3/5/20

נכתב ע"י סיפורים:
אבל בשביל זה לא צריך טבלה.
צריך להכיר את הדמויות היטב - היטב - היטב!!!

לא מספיק...
אני מכירה את ילדי טוב. טוב מאוד.
בכל אופן יהיה מצב שאתבלבל בין הסנדוויצים שלהם? כן.
אבל אם האברך שאותו אני מלווה בסיפורי, ייקח תפוח ל'כולל', וסיבי התפוז יתקעו לו שעתיים מאוחר יותר בפה. פידחתי.
אולי אלו שכותבות את סיפורן תוך שבוע זה משהו אחר...
אבל מי שצריכה באמצע להשתתף בברית של שניים מילדיה, ואפילו רק להשכיב אותם מידי פעם...
נראה לי לא תסתדר בלי טבלה.
הטבלה לא נבנית אצלי מראש, אלא תוך כדי סיפור.
אני מסיימת פרק ומעדכנת בטבלה. איך קראו לסבא רבא שהתינוק עומד להיקרות על שמו.
ואיך קראו לאח הנשוי, שקפץ עם רוגעלאך בערב.

עיתונאית · 3/5/20

נכתב ע"י anotherית:
איזה חלק?

אסכם מה שאני חושבת שהבנתי מדבריך, תקני, הוסיפי וכדומה כיד הנכונות הטובה עליך.

את אומרת, שכתיבה חיבת להיות מתוכננת מראש בצורה כזו שכל פרק יהיה בנוי עם תכלית ומטרה. כדי לא להגיע למצב של סיפור בפרק 50 ושום דבר עוד לא התרחש בו.

האם כך?

RACHELIZ · 3/5/20

נכתב ע"י טלח:
אבל אם האברך שאותו אני מלווה בסיפורי, ייקח תפוח ל'כולל', וסיבי התפוז יתקעו לו שעתיים מאוחר יותר בפה. פידחתי.

לגמרי.
קראתי פעם ספר של סופר שחשבתי שהוא משהו.
הוא כתב שאין נשק לאחת הדמויות, ושני (!) עמודים אח"כ, הוא כתב שהדמות שלפה את הנשק. הרגשתי כזה זלזול! נראה לי שבאותו רגע סגרתי את הספר שגם כך הרגיש צפוי מידי.

anotherית · 3/5/20

נכתב ע"י עיתונאית:
אסכם מה שאני חושבת שהבנתי מדבריך, תקני, הוסיפי וכדומה כיד הנכונות הטובה עליך.

את אומרת, שכתיבה חיבת להיות מתוכננת מראש בצורה כזו שכל פרק יהיה בנוי עם תכלית ומטרה. כדי לא להגיע למצב של סיפור בפרק 50 ושום דבר עוד לא התרחש בו.

האם כך?

אני כן חושבת שאפשר להתחיל לכתוב. ולזרום.
כי בסופו של יום, כל הכללים חשובים.
אבל הדבר החשוב ביותר הוא כנות. וכתיבה אוטנתית ששיכת רק לך.
וזה ההפך מכללים.

ולכן לדעתי, כדאי להתחיל.
ואחר כך כשמכירים טוב יותר את הדמויות ואת העלילה, חוזרים להתחלה לסדר את כל הבעיות.
(לדעתי, זה נצרך רק בהתחלה, בהמשך הזרימה מספקת)

אממה, שצריך להיזהר בזרימה.
וכן צריך להחליט קודם, מה העלילה, מי הן הדמויות, דלא תהיה הצפה.
ושיהיה בראש קצת גרף של עלילה.
כדי לא להיגרר לסיפור בלי עלילה.