איך הייתם מפסקים את המשפט הבא?

[מי]

דניאל שותפי הנאמן ואני החלטנו שעלינו להביא הביתה הפתעה מיוחדת.

תודה לכל המגיבים!

 

[*לאה]

דניאל, שותפי הנאמן ואני, החלטנו שעלינו להביא הביתה הפתעה מיוחדת.

 

[eden7115]

לאה, הפיסוק שלך לא נכון לדעתי - אלא אם כן מדובר ב-3 אנשים:
1. דניאל 2. שותפי הנאמן 3. אני.

לדעתי המשפט צריך להיות או "דניאל - שותפי הנאמן ואני, החלטנו שעלינו להביא הביתה הפתעה מיוחדת" או "אני ודניאל - שותפי הנאמן, החלטנו שעלינו להביא הביתה הפתעה מיוחדת".

 

[כתיבה נכונה]

אולי: דניאל - שותפי הנאמן ואני, החלטנו שעלינו להביא הביתה הפתעה מיוחדת

 

[איצה מאייר]

אני ודניאל שותפי הנאמן החלטנו שעלינו להביא הביתה הפתעה מיוחדת.
(אני יודע שלא מוסרי להתחיל "אני" אבל כך זה נשמע יותר טוב לא?)

 

[*לאה]

או: שותפי הנאמן דניאל ואני, החלטנו שעלינו להביא הביתה הפתעה מיוחדת.

 

[gaby2]

עדן פיסקה נכון, אבל צריך להוסיף עוד פסיק אחרי המילה החלטנו

 

[מי]

איכשהו, זה יוצא לי מדי הרבה פסיקים....

 

[agav]

דניאל, שותפי הנאמן, ואני - החלטנו...
שותפי הנאמן - תמורה, מופרדת בפסיקים (או בשני מפרידים, ולא פסיק מצד אחד ומפריד מן השני)
אחרי ואני לא צריך שום דבר מבחינה דקדוקית, אבל בכל זאת ענין של הרגשה. ועוד פסיק זה קצת יותר מדי כאן. (קו מפריד כמוהו כפסיק).

 

[איצה מאייר]

איכשהו, זה יוצא לי מדי הרבה פסיקים....

לא נורא יש עכשיו מבצע של 1+1 והשלישי חינם

 

[eden7115]

דניאל, שותפי הנאמן, ואני - החלטנו...
שותפי הנאמן - תמורה, מופרדת בפסיקים (או בשני מפרידים, ולא פסיק מצד אחד ומפריד מן השני)
אחרי ואני לא צריך שום דבר מבחינה דקדוקית, אבל בכל זאת ענין של הרגשה. ועוד פסיק זה קצת יותר מדי כאן. (קו מפריד כמוהו כפסיק).

היה נכון להפריד תמורה בשני פסיקים אם לא היה את המשך המשפט:
"דניאל, שותפי נאמן, החליט וכו'..."

ממתי עושים פסיק לפני ו' החיבור שממשיכה את המשפט ולא חוצה אותו?

והאמת, לא שמעתי על פיסוק לפי הרגשה...

 

[agav]

הפסיק השני אינו לפני ו' החיבור אלא אחרי תמורה.

פיסוק לפי הרגשה אולי אינו קורקטי מבחינת החוק היבש, אבל מעניק למשפט קצת הגיון. נסי זאת:
דניאל, שותפי הנאמן, ואני החלטנו
(אני החלטנו?)

 

[eden7115]

זו בדיוק הסיבה שהפיסוק שלך אינו נכון...

כדי שהמשפט לא יקרא "ואני החלטנו" צריך להשמיט את הפסיק שלפני המילה "ואני" ואז המשפט יקבל את משמעותו האמיתית: "דניאל - שותפי הנאמן ואני, החלטנו וכו'".

 

[עפרה]

הייתי משאירה בלי שום פסיקים למען הקריאוּת.

 

[מי]

ניסיתי גם את זה. זה קצת בלי אוויר.
יאללה, הקוראים כבר יסתדרו...

 

[אפכא מסתברא]

אבל הרי זה לא פסוק מהתורה - למה לא תשני כמו שהציעו לעיל: "אני ודניאל, שותפי הנאמן, החלטנו" וכו' וכו', ואז אין לך שום בעיה!

 

[מי]

להתחיל משפט ב"אני"? זה מאד צורם.

 

[אפכא מסתברא]

מה הבעיה להתחיל משפט ב"אני"? מה יש - בגלל שבנימוסי הגויים זה לא מקובל? אצלנו לא כן הוא - "אדם קרוב אצל עצמו"... הרי לא מדובר כאן בנטילת החלק הגדול לעצמך (כמו בבדיחה הידועה, שמשום מה מיחסים אותה להרשל'ה אוסטרפולר, כשלקח לעצמו את המנה הגדולה מבין השתיים וחברו הנעלב שאל אותו: וכי כך מחלקים? הגיב הרשל'ה: ואילו חילקת אתה - מה היית עושה? ענה הלה: הייתי נוטל את החלק הקטן לעצמי. ובכן, סיכם הרשל'ה, יש לך החלק הקטן, ומה אתה מתלונן?).
אדרבא, עשי סקר קטן ובדקי אם זה מפריע למישהו (במיוחד אם דניאל הוא הקטן מבין השניים).

 

[עדיאל]

החלטנו, דניאל שותפי הנאמן ואני, שעלינו להביא הביתה מתנה מיוחדת.

 

[חולדי]

agav צודק/ת!!