דרוש מידע איזה חולצה לובשים עם גבס ביד?

[א.ב.ג.ד]

ככה בדיוק היתה הרגל שלי,
אל תדאגי, הקילופים נעלמים וגם הצבע הלא נעים...
ואני מאמינה שהיד תתאזן עם הזמן , כשתתחילי פזיותרפיה (אחד הדברים המעצבנים!) היד תתחיל לחזור לאט לאט לקדמותה

 

[איזה שם?]

היד שלי דווקא מאוד הצטמקה
ממש נגעלתי כשהורידו לי את הגבס היום
לא שהייתי שרירית במיוחד לפני זה אבל עכשיו היא פשוט מקל
ב"ה גם לא שחורה, דווקא לבנה וחוורת
כן עם קילופי עור
היה כיף להתקלח כשהיא חשופה וסוף סוף להרגיש נקיה באמת

כנראה הקרח החליק את המכה כמו ששמים על מכה יבשה במצח...
אני מציינת את הדברים כי חשוב לשים לב למצב היד דווקא כשאין ככ תחושה אבל ב''ה היד אצלך נשמעת בסדר כמובן תתיעצי עם רופא על כל דבר , כשהתנפח לבעלי רצנו לטרם ואמרו לנו שאכן צריך להראות כל שינוי וחריגה לרופאים ולא חלילה להזניח לקילופי עור אפשר למרוח לחות /קרם ידיים אם זה יותר גרוע משהו יותר רפואי

 

[ח פרידמן]

לכן אני אומרת לך מנסיוני :
נצלי את הזמן ותתפנקי, כשתתאוששי אף אחד לא יפנק אותך!!!

אל תדאגי, אני ניצלתי את זה עד הסוף

בדיוק חברתי אמא לתינוק ובמצב החליקה בספונצה בערב פסח ושברה את הרגל רציני וגובסה עד מעל הברך הבינה שבבית זה לא שייך והלכה לאמא שלה לתקופה שכנראה תהיה כחודשיים בתנאי בית מלון גמור כולל בייסיסיטר לפחות להרויח מהמצב...

 

[אם הבנים שמחה!]

לא חייב תנועה , רק כמו חיבוק הוילון בין היד לגוף ומכסה את היד, ד''א גם לדאוג לנקיון ולחות ליד השבורה של בעלי השחירה והיו קילופי עור אחרי שגם התנפחה למימדים מבהילים ובקושי הרגיש גם הוא בדיוק כמוך מחוה'מ
חיבוק חזק (אבל נעים) מזדהה מאוד

ניסיתי את השיטה של בעלך אתמול ולא הבנתי איך זה אמור לעבוד.
איך מחבקים את הוילון בין היד לגוף עם שבר בכתף ובמרפק?
לא הצלחתי להפעיל שום לחץ, לא מהיד וגם לא מהגוף בגלל השברים בצלעות, אז הוילון פשוט החליק לי.
לפחות השירותים זכו לספונג'ה ראויה.
יש לך איזה טיפ בשבילי?

 

[מירימ]

כשהייתי בבי"ח אחד הרופאים (חרדי) שראה את ההסרטה של התאונה אמר לי שקרה לי נס גדול ואני חייבת לפרסם אותו.
אז תרשו לי לספר כאן מה קרה לי. אני מתנצלת מראש על האורך.

קודם קצת רקע:
תמיד רציתי לקחת את הילדים שלי להחלקה על קרח.
בתור ילדה, הייתי הולכת כל יום ראשון (בארה"ב אין לימודים בימי ראשון) עם חברות שלי לרוקפלר סנטר והיינו עושות החלקה על קרח.
ככה כל החורף למשך שנים. (בקיץ עשינו התעמלות קרקע.)
ממש אהבתי את זה והתקדמתי לרמה מאוד גבוהה.
היו לי מחלקיים משלי (לבן עם נצנצים) וכל פעם שעליתי מידה קניתי אותו דגם כי מאוד אהבתי אותם.
השתתפתי בתחרויות וזכיתי בהרבה פרסים ומדליות.
הרגשתי בטוחה מאוד על הקרח.

מאז שהילדים שלי טיפה גדלו רציתי לקחת אותם להחלקה על קרח.
הבעיה היתה שיש לי בעיקר בנים ואני לא רציתי לקחת אותם למקום מעורב.
חיפשנו מקום שאפשר לשכור את המתחם רק למשפחה שלנו אבל לא מצאנו.
(בעצם מצאנו מקום אחד, אבל התברר שבמקום קרח זה היה פלטות של משהו כמו קלקר וזה לא מה שרציתי.
רציתי קרח אמיתי. קר. קפוא.)
אז די התייאשתי.

היה לי יום הולדת לפני פסח וחברת ילדות התקשרה אלי ואמרה לי שיש לה מתנה מיוחדת בשבילי.
קרוב משפחה שלה פתח מתחם החקלה על קרח והיא בקשה ממנו שיתן לנו את זה לשעה אחת בחוה"מ.
הוא הסכים בתנאי שלא נספר לאף אחד כי הוא לא רצה להתחיל עם זה באופן רשמי.
הייתי בעננים. ביום ראשון בחוה"מ פסח נסענו כולנו למתחם.
הילדים ממש שמחו ובעלי שיתף פעולה בתנאי שהוא יכול להגיע בתור צלם/מסריט ולא לעלות על הקרח. בלית בררה ויתרתי לו.

כשהגענו לשם בקשתי מהילדים שיתנו לי שתי דקות לבד להרגיש את הקרח ולבדוק שלא שכחתי איך מחליקים. הם שמחו כי הם חששו בעצמם לנסות.
עליתי על הקרח ועשיתי כמה סיבובים וראיתי שבדיוק כמו שלא שוכחים איך לרכוב על אופניים, גם לא שוכחים איך להחליק על קרח. הרגשתי כאילו אמתול החלקתי בפעם האחרונה. הייתי בגן עדן.
אח"כ לקחתי את בן ה-5 שלי לסיבוב כששאר הילדים עדיין ישבו בצד והסתכלו. בהתחלה הוא החזיק בקיר עם יד אחת ואני החזקתי לו את היד השניה.
כשהיה לו קצת יותר בטחון, שכנעתי אותו לעזוב את הקיר ולתת לי את שתי הידיים שלו.
אני עמדתי מולו עם הפנים אליו והחלקתי ברוורס והחזקתי לו את שתי הידיים וטיפה משכתי אותו.
בהתחלה ממש לאט ועם הזמן נהיה לו יותר אומץ והחלקנו קצת יותר מהר.
אני לא ראיתי לאיפה אני מחליקה כי הייתי עם הפנים לכיוון שלו ואני לא הסתכלתי מה קורה מאחורי הגב שלי כי ידעתי שרק אנחנו שם אז אין עם מי להתנגש.

זה הדבר האחרון שאני זוכרת. כל השאר זה מה שסיפרו לי ומה שראיתי בהסרטה.

מה שלא ידעתי זה שמאחורי הגב שלי היתה עוד כניסה לקרח.
ואחד העובדים במקום לא עודכן שאנחנו שם.
אז בלי להסתכל, הוא עלה על הקרח כדי לטאטא אותו. (בחיים לא ראיתי מישהו מטאטא את הקרח עם מטאטא אבל ככה נהוג במקום הזה כנראה.)
הוא והמטאטא שלו גם החליקו לאחור בלי להסתכל, אבל לא באותו כיוון שאני החלקתי.
הוא טס במהירות גבוהה מאוד כאילו הוא רצה לסיים את העבודה כמה שיותר מהר וללכת הביתה.
הוא התקרב אלי ואני אליו ואנחנו לא ראינו אחד את השנייה.
(גם לא שמענו כי הדלקנו מוזיקה בקולי קולות.)
מרוב שהוא טס מהר, גם בעלי והילדים לא הספיקו לקלוט אותו בזמן.
ובגלל המהירות המופרזת שלו, התנגשנו בבום אחד עצום. מאוד.

שכחתי לכתוב שהעובד היה בן אדם ענק.
לפחות שני מטר בגובה ולא פחות ברוחב.
בעלי כינה אותו עוג מלך הבשן והבן שלי אמר שהוא הזכיר צורה של מקרר.
בקיצור, גדול מאוד. לא שמן. שרירי ומוצק.
ואיתו התנגשתי.

הוא בקושי איבד שיווי משקל.
בהסרטה רואים אותו יושב על הקרח לשניה ומיד קם עם מבט מבולבל כי הוא לא הבין מה קרה.
אני לעומתו לא גדולה במיוחד ועפתי מאוד מאוד גבוה.
אנחנו לא יודעים בדיוק עד איזה גובה כי יצאתי לגמרי מהפריים אבל לפי הזמן שעבר עד שנחתתי, היה ברור שזה היה מאוד גבוה.
בשלב הזה בעלי נטש את המצלמה כדי לעזור לי ולבן שלי (ב"ה לא קרה לא כלום) אבל הוא לא טרח לכבות אותה, הוא רק השאיר אותה דלוקה על הספסל אז זה תפס את הנחיתה.
כשאני עדיין עפה אי שם למעלה, העובד בינתיים הספיק להתאושש והרים את הראש וראה אותי. הוא הושיט יד כדי לנסות לתפוס אותי אבל בגלל שעפתי גם כמה מטרים לאחור, הוא לא הגיע אלי. הוא בקושי נגע בי עם קצות האצבעות.
בעלי סיפר לי שכשנחתתי כולם שמו את הקראנץ' והבינו ששברתי משהו. (הוא לא הסכים שאני אראה את הסרטון עם קול כי זה היה מדי מפחיד.)
שברתי את היד בשלושה מקומות ושברתי שתי צלעות.
נשבר לי גם צמיד יקר ועף לי עגיל.
אני לא שמעתי ולא הרגשתי כלום כי גם דפקתי את הראש על הקרח והלכתי לישון לכמה דקות.
הזמינו לי אמבולנס ולקחו אותי למיון. עשו לי שם CT ראש (ב"ה רק זעזוע מח קל, לא היה דימום או בצקת) וצילמו את כל הגוף שלי.
שמו לי גבס ביד ושחררו אותי לנוח בבית.

לפני כמה שבועות כשהיה ספק לגבי השבר הקטן בכף היד (אחד הרופאים החליט שזה כמעט בלתי אפשרי לשבור את היד בשלושה מקומות בבת אחת), הזמינו אולי לCT של היד. לפני הבדיקה, הרופאים עברו על הסרטון כדי לראות בדיוק מה קרה.
הם ראו שדפקתי את היד פעמיים, פעם אחת בנחיתה כששברתי את הכתף ואת המרפק, ופעם שנייה מהעוצמה של המכה, היד שלי עפה למעלה ושוב נפלה בבום על הקרח ואז שברתי את כף היד. לכן הם ביטלו את הבדיקה ונשארתי עם הגבס.

אז איפה הנס פה? כשהרופאים ראו את הסרטון, הם שמו לב למשהו חשוב.
ממתי שהמצלמה תפסה אותי בירידה, שכבתי על הגב וכמעט נחתתי ככה.
ברגע האחרון, כשהעובד ניסה לתפוס אותי, הוא נגע בי עם היד והצליח לתת לי דחיפה קטנה שהפכה אותי על הצד.
וככה נחתתי על הצד ושברתי את מה ששברתי.
אם הוא לא היה דוחף אותי, לפי הרופאים אין ספק שהייתי שוברת כמה חוליות בעמוד השדרה, בטוח בגב ואולי גם בצוואר, עם סיכוי גבוה לנזק בלתי הפיך.
מדי מפחיד לחשוב על זה.
בעז"ה אני אבריא לגמרי ומתכננת מתישהו גם לחזור לקרח.
וכשכואב לי או כשאני מרחמת על עצמי שאני לא יכולה לעשות כמעט כלום, אני נזכרת במה שכמעט קרה לי ופתאום אני מרגישה מצוין.

תודה אם נשארתם לקרוא את כל זה. בשורות טובות אצל כולם!

אמאלהההההההההההההה
על ניסך שבכל יום עמנו!!!
החלמה מלאה ומהירה בעז"ה

 

[א.ב.ג.ד]

ניסיתי את השיטה של בעלך אתמול ולא הבנתי איך זה אמור לעבוד.
איך מחבקים את הוילון בין היד לגוף עם שבר בכתף ובמרפק?
לא הצלחתי להפעיל שום לחץ, לא מהיד וגם לא מהגוף בגלל השברים בצלעות, אז הוילון פשוט החליק לי.
לפחות השירותים זכו לספונג'ה ראויה.
יש לך איזה טיפ בשבילי?

אם כבר התרגלת להתקלח בצורה מסויימת , וזה לא נורא ואולי אפילו נסבל- אל תשני את השיטה...
עד שתתרגלי לשיטה חדשה של כיסוי הגבס כבר יורידו לך אותו... כך שלא תרוויחי כלום.
אני רואה שאת כן יכולה לעשות משהו בבית, שטפת את השירותים!!!
כל הכבוד! הישג גדול יחסית למוגבלות שלך...

 

[אם הבנים שמחה!]

אם כבר התרגלת להתקלח בצורה מסויימת , וזה לא נורא ואולי אפילו נסבל- אל תשני את השיטה...
עד שתתרגלי לשיטה חדשה של כיסוי הגבס כבר יורידו לך אותו... כך שלא תרוויחי כלום.
אני רואה שאת כן יכולה לעשות משהו בבית, שטפת את השירותים!!!
כל הכבוד! הישג גדול יחסית למוגבלות שלך...

לוקח זמן לשים את השקית זבל ולסגור אותה בצורה אטומה אז חשבתי שזה יחסוך לי...
אבל נראה לי שבסוף אשאר עם השקיות.
לא אני שטפתי את השירותים. אני רק השפרצתי מים לכל עבר ואח"כ בעלי עשה בקרת נזקים.

 

[אם הבנים שמחה!]

עוד שבועיים בעז"ה מורידים לי את הגבס ואני רוצה לתרום את החולצות שעשו לי כדי שאחרות יוכלו להנות מהם.
יש גמ"ח כזה?
מדובר ב6 חולצות בסיס ו5 עליוניות, כולם גזורות מבית השחי עד למטה עם סקוטשים לכל האורך.
מתאים לשבר ביד שמאל.
מידה S/M.
אשמח לרעיונות.

 

[אם הבנים שמחה!]

שכחתי לכתוב שכמובן גם השרוול גזור עם סקוטשים.