דרוש מידע איזה חולצה לובשים עם גבס ביד?

[מקסיקני]

הוא הזמין אותי לCT ויכול להיות שיוכלו להחליף לי את הגבס. תתפללו.

מה השם לתפילה?

 

[אם הבנים שמחה!]

לא רוצה לצער אבל גם אם יקצרו כנראה זה רק את כף היד ולא את הכתף כך שהבעיה של הבגדים תשאר
אבל בכל מקרה תשאלי אותו שוב על גבס פלסתיק זה שווה כל שקל

צודקת. השברים בכתף ובמרפק גדולים אז הרוב נשאר.
אני אשאל לגבי גבס פלסטיק.

מה השם לתפילה?

אם הבנים בת סבתא הבנים.
תודה!

 

[אם הבנים שמחה!]

(CT היום ב11. מי שיכולה להתפלל עלי, אשמח. תודה.)

 

[אסתושי]

את צפונית?

לא אבל קונה לפעמים בצפון

(CT היום ב11. מי שיכולה להתפלל עלי, אשמח. תודה.)

אמרתי פרק תהילים
רפו"ש

 

[אם הבנים שמחה!]

תודה על התפילות.
ביטלו את הבדיקה. הגבס נשאר.

 

[אם הבנים שמחה!]

קיצרו לי את הגבס ב"ה.
סוף סוף!
אני עדיין עם גבס מהכתף עד מתחת למרפק אבל זה הרבה פחות כבד ממה שהיה לי.
עדיין אין לי תנועה של כף היד אבל נתנו לי כמה תרגילים לעשות ותוך זמן קצר זה אמור להשתפר.
(אה, ולפני ששמו לי את הגבס החדש התקלחתי... בלי שקית זבל! איזה תענוג)

 

[אם הבנים שמחה!]

כשהייתי בבי"ח אחד הרופאים (חרדי) שראה את ההסרטה של התאונה אמר לי שקרה לי נס גדול ואני חייבת לפרסם אותו.
אז תרשו לי לספר כאן מה קרה לי. אני מתנצלת מראש על האורך.

קודם קצת רקע:
תמיד רציתי לקחת את הילדים שלי להחלקה על קרח.
בתור ילדה, הייתי הולכת כל יום ראשון (בארה"ב אין לימודים בימי ראשון) עם חברות שלי לרוקפלר סנטר והיינו עושות החלקה על קרח.
ככה כל החורף למשך שנים. (בקיץ עשינו התעמלות קרקע.)
ממש אהבתי את זה והתקדמתי לרמה מאוד גבוהה.
היו לי מחלקיים משלי (לבן עם נצנצים) וכל פעם שעליתי מידה קניתי אותו דגם כי מאוד אהבתי אותם.
השתתפתי בתחרויות וזכיתי בהרבה פרסים ומדליות.
הרגשתי בטוחה מאוד על הקרח.

מאז שהילדים שלי טיפה גדלו רציתי לקחת אותם להחלקה על קרח.
הבעיה היתה שיש לי בעיקר בנים ואני לא רציתי לקחת אותם למקום מעורב.
חיפשנו מקום שאפשר לשכור את המתחם רק למשפחה שלנו אבל לא מצאנו.
(בעצם מצאנו מקום אחד, אבל התברר שבמקום קרח זה היה פלטות של משהו כמו קלקר וזה לא מה שרציתי.
רציתי קרח אמיתי. קר. קפוא.)
אז די התייאשתי.

היה לי יום הולדת לפני פסח וחברת ילדות התקשרה אלי ואמרה לי שיש לה מתנה מיוחדת בשבילי.
קרוב משפחה שלה פתח מתחם החקלה על קרח והיא בקשה ממנו שיתן לנו את זה לשעה אחת בחוה"מ.
הוא הסכים בתנאי שלא נספר לאף אחד כי הוא לא רצה להתחיל עם זה באופן רשמי.
הייתי בעננים. ביום ראשון בחוה"מ פסח נסענו כולנו למתחם.
הילדים ממש שמחו ובעלי שיתף פעולה בתנאי שהוא יכול להגיע בתור צלם/מסריט ולא לעלות על הקרח. בלית בררה ויתרתי לו.

כשהגענו לשם בקשתי מהילדים שיתנו לי שתי דקות לבד להרגיש את הקרח ולבדוק שלא שכחתי איך מחליקים. הם שמחו כי הם חששו בעצמם לנסות.
עליתי על הקרח ועשיתי כמה סיבובים וראיתי שבדיוק כמו שלא שוכחים איך לרכוב על אופניים, גם לא שוכחים איך להחליק על קרח. הרגשתי כאילו אמתול החלקתי בפעם האחרונה. הייתי בגן עדן.
אח"כ לקחתי את בן ה-5 שלי לסיבוב כששאר הילדים עדיין ישבו בצד והסתכלו. בהתחלה הוא החזיק בקיר עם יד אחת ואני החזקתי לו את היד השניה.
כשהיה לו קצת יותר בטחון, שכנעתי אותו לעזוב את הקיר ולתת לי את שתי הידיים שלו.
אני עמדתי מולו עם הפנים אליו והחלקתי ברוורס והחזקתי לו את שתי הידיים וטיפה משכתי אותו.
בהתחלה ממש לאט ועם הזמן נהיה לו יותר אומץ והחלקנו קצת יותר מהר.
אני לא ראיתי לאיפה אני מחליקה כי הייתי עם הפנים לכיוון שלו ואני לא הסתכלתי מה קורה מאחורי הגב שלי כי ידעתי שרק אנחנו שם אז אין עם מי להתנגש.

זה הדבר האחרון שאני זוכרת. כל השאר זה מה שסיפרו לי ומה שראיתי בהסרטה.

מה שלא ידעתי זה שמאחורי הגב שלי היתה עוד כניסה לקרח.
ואחד העובדים במקום לא עודכן שאנחנו שם.
אז בלי להסתכל, הוא עלה על הקרח כדי לטאטא אותו. (בחיים לא ראיתי מישהו מטאטא את הקרח עם מטאטא אבל ככה נהוג במקום הזה כנראה.)
הוא והמטאטא שלו גם החליקו לאחור בלי להסתכל, אבל לא באותו כיוון שאני החלקתי.
הוא טס במהירות גבוהה מאוד כאילו הוא רצה לסיים את העבודה כמה שיותר מהר וללכת הביתה.
הוא התקרב אלי ואני אליו ואנחנו לא ראינו אחד את השנייה.
(גם לא שמענו כי הדלקנו מוזיקה בקולי קולות.)
מרוב שהוא טס מהר, גם בעלי והילדים לא הספיקו לקלוט אותו בזמן.
ובגלל המהירות המופרזת שלו, התנגשנו בבום אחד עצום. מאוד.

שכחתי לכתוב שהעובד היה בן אדם ענק.
לפחות שני מטר בגובה ולא פחות ברוחב.
בעלי כינה אותו עוג מלך הבשן והבן שלי אמר שהוא הזכיר צורה של מקרר.
בקיצור, גדול מאוד. לא שמן. שרירי ומוצק.
ואיתו התנגשתי.

הוא בקושי איבד שיווי משקל.
בהסרטה רואים אותו יושב על הקרח לשניה ומיד קם עם מבט מבולבל כי הוא לא הבין מה קרה.
אני לעומתו לא גדולה במיוחד ועפתי מאוד מאוד גבוה.
אנחנו לא יודעים בדיוק עד איזה גובה כי יצאתי לגמרי מהפריים אבל לפי הזמן שעבר עד שנחתתי, היה ברור שזה היה מאוד גבוה.
בשלב הזה בעלי נטש את המצלמה כדי לעזור לי ולבן שלי (ב"ה לא קרה לא כלום) אבל הוא לא טרח לכבות אותה, הוא רק השאיר אותה דלוקה על הספסל אז זה תפס את הנחיתה.
כשאני עדיין עפה אי שם למעלה, העובד בינתיים הספיק להתאושש והרים את הראש וראה אותי. הוא הושיט יד כדי לנסות לתפוס אותי אבל בגלל שעפתי גם כמה מטרים לאחור, הוא לא הגיע אלי. הוא בקושי נגע בי עם קצות האצבעות.
בעלי סיפר לי שכשנחתתי כולם שמו את הקראנץ' והבינו ששברתי משהו. (הוא לא הסכים שאני אראה את הסרטון עם קול כי זה היה מדי מפחיד.)
שברתי את היד בשלושה מקומות ושברתי שתי צלעות.
נשבר לי גם צמיד יקר ועף לי עגיל.
אני לא שמעתי ולא הרגשתי כלום כי גם דפקתי את הראש על הקרח והלכתי לישון לכמה דקות.
הזמינו לי אמבולנס ולקחו אותי למיון. עשו לי שם CT ראש (ב"ה רק זעזוע מח קל, לא היה דימום או בצקת) וצילמו את כל הגוף שלי.
שמו לי גבס ביד ושחררו אותי לנוח בבית.

לפני כמה שבועות כשהיה ספק לגבי השבר הקטן בכף היד (אחד הרופאים החליט שזה כמעט בלתי אפשרי לשבור את היד בשלושה מקומות בבת אחת), הזמינו אולי לCT של היד. לפני הבדיקה, הרופאים עברו על הסרטון כדי לראות בדיוק מה קרה.
הם ראו שדפקתי את היד פעמיים, פעם אחת בנחיתה כששברתי את הכתף ואת המרפק, ופעם שנייה מהעוצמה של המכה, היד שלי עפה למעלה ושוב נפלה בבום על הקרח ואז שברתי את כף היד. לכן הם ביטלו את הבדיקה ונשארתי עם הגבס.

אז איפה הנס פה? כשהרופאים ראו את הסרטון, הם שמו לב למשהו חשוב.
ממתי שהמצלמה תפסה אותי בירידה, שכבתי על הגב וכמעט נחתתי ככה.
ברגע האחרון, כשהעובד ניסה לתפוס אותי, הוא נגע בי עם היד והצליח לתת לי דחיפה קטנה שהפכה אותי על הצד.
וככה נחתתי על הצד ושברתי את מה ששברתי.
אם הוא לא היה דוחף אותי, לפי הרופאים אין ספק שהייתי שוברת כמה חוליות בעמוד השדרה, בטוח בגב ואולי גם בצוואר, עם סיכוי גבוה לנזק בלתי הפיך.
מדי מפחיד לחשוב על זה.
בעז"ה אני אבריא לגמרי ומתכננת מתישהו גם לחזור לקרח.
וכשכואב לי או כשאני מרחמת על עצמי שאני לא יכולה לעשות כמעט כלום, אני נזכרת במה שכמעט קרה לי ופתאום אני מרגישה מצוין.

תודה אם נשארתם לקרוא את כל זה. בשורות טובות אצל כולם!

 

[א.ב.ג.ד]

וואאאאווו!!!
זה לא נס, זה שרשרת של ניסים!
יצאת ממש בזול...
אם את כבר מגובסת ומושבתת, תנצלי את הזמן עד שמורידים לך את הגבס לנוח , ואולי על הדרך הבנים שלך ילמדו לעשות במקומך כמה וכמה דברים בבית.
לא סתם קוראים לך אם הבנים שמחה

 

[א.ב.ג.ד]

אגב,
מזל שנשארה לך יד אחת שלמה , כך את יכולה לפחות להקליד ולהתכתב באתר של פרוג...

 

[אם הבנים שמחה!]

וואאאאווו!!!
זה לא נס, זה שרשרת של ניסים!
יצאת ממש בזול...
אם את כבר מגובסת ומושבתת, תנצלי את הזמן עד שמורידים לך את הגבס לנוח , ואולי על הדרך הבנים שלך ילמדו לעשות במקומך כמה וכמה דברים בבית.
לא סתם קוראים לך אם הבנים שמחה

ב"ה הבנים שלי עוזרים המון
אין להם בררה
חלק ממש קטנים אבל הגדולים יותר מנקים, מכבסים, שוטפים, ואפילו מבשלים קצת
אין לי תלונות עליהם ב"ה

 

[אם הבנים שמחה!]

אגב,
מזל שנשארה לך יד אחת שלמה , כך את יכולה לפחות להקליד ולהתכתב באתר של פרוג...

הצלחתי להקליד עם שתי הידיים גם עם הגבס ב"ה
זה בערך כל מה שעשיתי בחודש האחרון

 

[א.ב.ג.ד]

אני זוכרת את עצמי עם שבר וכמה קטנטנים,
זה היה לפני כמה וכמה שנים, השבר היה ברגל וכשבעלי לא היה בבית הרגשתי ממש חסרת אונים וחשבתי שזה סוף העולם...
עברו כמה שנים וכמעט שכחתי מהסיפור.
בזמן שהייתי מוגבלת הרגשתי מסכנה גדולה שהכל צריך לעשות לה, ולא ידעתי להנות מהחופשה המאולצת...
לכן אני אומרת לך מנסיוני :
נצלי את הזמן ותתפנקי, כשתתאוששי אף אחד לא יפנק אותך!!!
מאחלת לך שהזמן יעבור הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת.

 

[אם הבנים שמחה!]

אני זוכרת את עצמי עם שבר וכמה קטנטנים,
זה היה לפני כמה וכמה שנים, השבר היה ברגל וכשבעלי לא היה בבית הרגשתי ממש חסרת אונים וחשבתי שזה סוף העולם...
עברו כמה שנים וכמעט שכחתי מהסיפור.
בזמן שהייתי מוגבלת הרגשתי מסכנה גדולה שהכל צריך לעשות לה, ולא ידעתי להנות מהחופשה המאולצת...
לכן אני אומרת לך מנסיוני :
נצלי את הזמן ותתפנקי, כשתתאוששי אף אחד לא יפנק אותך!!!
מאחלת לך שהזמן יעבור הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת.

אל תדאגי, אני ניצלתי את זה עד הסוף

 

[מה שאני]

לא יאומן
אגב גיסי עשה החלקה במרכז קנדה ושבר כמה שיניים

 

[איזה שם?]

אחרי שעה מתסכלת מאוד בחנות (החולצות היחידות שעלו על הגבס היו גדולות עלי בכמה מידות וגם את אלה לא הצלחתי לשים לבד), בעלת החנות התקשרה לתופרת שלה ובקשה ממנה להגיע כדי למצוא פתרון. ב"ה היא מצאה פתרון די מהר. בחרתי כמה חולצות בסיס ועליוניות במידה שלי והיא גזרה אותם בצד מתחת לשרוול עד למטה. היא תוסיף לי סקוטשים (ניסינו רוכסן אבל לא הצלחתי לסגור אותו עם יד אחת) ותביא לי אותם עד הבית עוד הערב. מקווה שאני אסתדר עם זה.
.

רפואה שלמה
ככה בעלי הולך עכשיו עם החליפה שרוול פתוח כמעט לכל אורכו

 

[איזה שם?]

קיצרו לי את הגבס ב"ה.
סוף סוף!
אני עדיין עם גבס מהכתף עד מתחת למרפק אבל זה הרבה פחות כבד ממה שהיה לי.
עדיין אין לי תנועה של כף היד אבל נתנו לי כמה תרגילים לעשות ותוך זמן קצר זה אמור להשתפר.
(אה, ולפני ששמו לי את הגבס החדש התקלחתי... בלי שקית זבל! איזה תענוג)

בעלי מתקלח עם היד השבורה מאחורי הוילון של האמבטיה , לא חייבים שקית זבל

 

[אם הבנים שמחה!]

בעלי מתקלח עם היד השבורה מאחורי הוילון של האמבטיה , לא חייבים שקית זבל

אין לי תנועה של הכתף אז אין לי אפשרות להחזיק את היד מאחורי הוילון

 

[איזה שם?]

אין לי תנועה של הכתף אז אין לי אפשרות להחזיק את היד מאחורי הוילון

לא חייב תנועה , רק כמו חיבוק הוילון בין היד לגוף ומכסה את היד, ד''א גם לדאוג לנקיון ולחות ליד השבורה של בעלי השחירה והיו קילופי עור אחרי שגם התנפחה למימדים מבהילים ובקושי הרגיש גם הוא בדיוק כמוך מחוה'מ
חיבוק חזק (אבל נעים) מזדהה מאוד

 

[א.ב.ג.ד]

גם אני התקלחתי עם שקית זבל...
אין על זה!
מקלחת מליגה אחרת !!!
הגומיות ששמתי כדי שהשקית לא תחליק באמצע המקלחת עדיין כואבות לי

 

[אם הבנים שמחה!]

לא חייב תנועה , רק כמו חיבוק הוילון בין היד לגוף ומכסה את היד, ד''א גם לדאוג לנקיון ולחות ליד השבורה של בעלי השחירה והיו קילופי עור אחרי שגם התנפחה למימדים מבהילים ובקושי הרגיש גם הוא בדיוק כמוך מחוה'מ
חיבוק חזק (אבל נעים) מזדהה מאוד

היד שלי דווקא מאוד הצטמקה
ממש נגעלתי כשהורידו לי את הגבס היום
לא שהייתי שרירית במיוחד לפני זה אבל עכשיו היא פשוט מקל
ב"ה גם לא שחורה, דווקא לבנה וחוורת
כן עם קילופי עור
היה כיף להתקלח כשהיא חשופה וסוף סוף להרגיש נקיה באמת