אותיות מתחלפות

[agav]

בנושא אותיות מתחלפות במקרא (ל/נ, ה/א, מ/נ וכו')- אני זקוקה למקורות על כך שסיבת ההתחלפות עשויה להיות שיגרא דלישנא, כלומר נוחות הגיה.
אודה לכל מי שיוכל לתרום משלו.

 

[געוואלדיג]

למה לי קרא? סברא היא!

 

[agav]

מכיון שקבלתי מכתב מקורא נזעם ש"זהו לשון הקודש, הלשון שבו נכתב התורה הקדושה שכל אות וכל תג שבה מביע תילי תילים של הוראה וסודות, אין שום דבר בתורה, ושום דבר בלשונה הקדוש שהוא 'סתם כך', חס וחלילה, רק שלנו אין את כל הידיעות, הרבה ידיעות שהיו ידועים פעם (כמו בימי בית ראשון) נשכחו מאיתנו יש גם דברים שעדיין בגדר סוד ויודעו לנו סיבותיהם רק בימות המשיח.
אבל אין שום דבר בתורה שהוא "סתם כך". יש סיבות מופלאות ועמוקות מאוד מאחרי כל דבר – וביניהם למה התחלפה הל' בנ'."
לא שאני חולקת על הדברים באופן עקרוני, אולם אני זקוקה למענה ראוי גם ל'סברא היא'.

 

[אברהם]

בודאי שהקורא הנזעם צודק ביחס לאותיות התורה הקדושה, אולם אין זה סותר שיש אותיות בתורה שנכתבו "לתיקון הלשון" כלשונו הקדושה של רש"י מספר פעמים.
(וכמובן שמלבד סיבה זו של "תיקון הלשון" יש טעמים נסתרים עד אין חקר)

 

[agav]

אם תוכל לתת לי מקורות אחדים כאלה אודה לך מאוד

 

[אברהם]

בראשית מט - בן פורת יוסף, תי''ו שבו הוא תקון הלשון, כמו (קהלת ג יח) על דברת בני האדם
במדבר יא - ואל אראה ברעתי. ברעתם היה לו לכתוב, אלא שכינה הכתוב. וזה אחד מתקוני סופרים בתורה לכנוי ולתקון הלשון

 

[למען דעת]

האם לדעת הקורא הנזעם יש סיבה נסתרת לכללי דקדוק כמו נחי פ"נ וכדומה?
מה הסיבה הנסתרת להכנסת ת' השימוש בבנין התפעל בין אותיות השורש בשורשים בהם פ' הפועל ס"ש? ומה הסיבה להתחלפות הת' בד' בפ"ז ובט' בפ"צ?

 

[agav]

אני מקוה כי קיבלתי את רשותכם להשתמש בדברים כמענה לטענת הקורא הנכבד.
תודה למגיבים, ואת המשך האשכול אני משאירה עבור תגובות נוספות בענין. תאריך היעד פתוח.

 

[געוואלדיג]

הבעיה מתחילה בסתירה המדומה שהוא רואה בין הדברים. אל הקורא האנין ההוא אשר בוחר שלא לשכוח אף רגע אחד מהסודות העלומים שבתוה"ק ועל ידי זה לסתור כל סברא נכונה, הייתי מתנסח כך: "אמנם כל קוץ וכל תג שבתורה מכוונת אל סודות נעלים, אלא שדוקא מתוך כך ניבטת היופי של התורה. כי נוכחים שהיצמדות זו אל הסודות איננה מסיטה את כתיב-התורה מכללי הדקדוק המקובלים, ואחד הכללים הוא שאותיות מאותו מוצא מתחלפות זו בזו". משכך, הסיבה להתחלפות האותיות שוב אינה חייבת להיות תלויה בסודות, אלא בפשטות; סברא הוא.

 

[ATUK]

באשר להתחלפות האותיות נ/ם - כגון מסובין - מסובים אוכלין שותין וכו'. כל מש שידוע לי (בזמנו גם בדקתי) שכתבי היד השונים של התלמוד הבבלי מוכיחים שיש לכאורה התחלפות לא סדירה ללא שום הסבר.

בכתבי הקודש אינני מתמצא וזה אכן נושא רגיש. כמדומני אצל התימנים יש פעם אחת א' איפה אצל העדות האחרות ה, או ההיפך.