אושפיזין ביחיד

sap13 · 6/9/23

אם אני רוצה לומר אושפיזין ביחיד. זה אושפיזא?

חגי פאהן · 6/9/23

קרן שמש · 6/9/23

לא אושפיז?

אפכא מסתברא · 6/9/23

בזכרוני מלפני כמה עשרות שנים, ראיתי בספרו של החיד"א 'מעגל טוב' את המלה 'אושפיזכא', אבל לא זכור לי אם בזה היתה הכוונה לאורח או למארח.

רפי 22 · 6/9/23

בעברית אושפיז.
לכאורה 'אושפיזא' זה מארח או אכסניא.

חגי פאהן · 6/9/23

נכתב ע"י רפי 22:
לכאורה 'אושפיזא' זה מארח או אכסניא.

לא שמתי לב, אבל נראה שאתה צודק. אך אם הגענו לכאן, גם 'אושפיזין' בש"ס זה אכסניא, כ"ש "לפיכך עורות קדשים בעלי אושפיזין נוטלין אותן בזרוע" (מגילה כו א), לכן עדיין נראה שאושפיזא ביחיד ואושפיזין ברבים.
אבל באותו עמוד יש "אושפיזכן", וגם שם הכוונה למארח.

רפי 22 · 6/9/23

נכתב ע"י חגי פאהן:
לא שמתי לב, אבל נראה שאתה צודק. אך אם הגענו לכאן, גם 'אושפיזין' בש"ס זה אכסניא, כ"ש "לפיכך עורות קדשים בעלי אושפיזין נוטלין אותן בזרוע" (מגילה כו א), לכן עדיין נראה שאושפיזא ביחיד ואושפיזין ברבים.
אבל באותו עמוד יש "אושפיזכן", וגם שם הכוונה למארח.

אכן יש מקום לעיין בדבר...

מתגעגע · 6/9/23

נכתב ע"י אפכא מסתברא:
בזכרוני מלפני כמה עשרות שנים, ראיתי בספרו של החיד"א 'מעגל טוב' את המלה 'אושפיזכא', אבל לא זכור לי אם בזה היתה הכוונה לאורח או למארח.

במעגל טוב (עמוד 13 ועמוד 18 ועמוד 71) כותב לגבי בית הארחה/מארח: "אושפיזא" "האושפיזא"

הפוך על הפוך · 6/9/23

תפילה לפני הכניסה לסוכה:
בְּמָטֵי מִינָךְ אַבְרָהָם אוּשְׁפִּיזִי עִילָאִי דְיַתְבֵי עִמִּי וְעִמָּךְ כָּל אוּשְׁפִּיזֵי עִילָאִי יִצְחָק יַעֲקֹב משֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד.
יש הבדל בניקוד האות ז.
ככלל, בארמית גם לשון יחיד מסתיים בדר"כ באותיות א או י, כמו בית - ביתא.

אפכא מסתברא · 6/9/23

נכתב ע"י מתגעגע:
במעגל טוב (עמוד 13 ועמוד 18 ועמוד 71) כותב לגבי בית הארחה/מארח: "אושפיזא" "האושפיזא"

אם מצאתם את הספר הזה באוצר החכמה, האם תוכלו לחפש בו את המלה 'אושפיזכא'? (כמעט בטוח לי ששם ראיתי צורה זו.)

נכתב ע"י הפוך על הפוך:
וְעִמָּךְ כָּל אוּשְׁפִּיזֵי עִילָאִי

עילאי זה צ"ל בצירה בא', הלא כן?

מתגעגע · 7/9/23

נכתב ע"י אפכא מסתברא:
אם מצאתם את הספר הזה באוצר החכמה, האם תוכלו לחפש בו את המלה 'אושפיזכא'? (כמעט בטוח לי ששם ראיתי צורה זו.)

מיד כשהעליתם את הנושא המעניין הזה חיפשתי את המלה 'אושפיזכא' ולא מצאתי

משה 05276 · 7/9/23

אושפיזי = אורח
אושפיזא = מארח
ולכן כנראה שצריך לומר
אושפיזין (אורחים) ביחיד אושפיזי (אורח)

חגי פאהן · 7/9/23

נכתב ע"י משה 05276:
אושפיזי = אורח

וזה על סמך התפילה של סוכות? מי חיבר אותה? ומה היא אומרת, אגב? אף פעם היא לא מסתדרת לי.

בבקשה ממך, אברהם, אורח עליונים, שיושבים אתי ואתך כל האורחים העליונים, יִצְחָק יַעֲקֹב משֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד.
מה הנשוא במשפט?

נק ניק · 7/9/23

נכתב ע"י חגי פאהן:
וזה על סמך התפילה של סוכות? מי חיבר אותה? ומה היא אומרת, אגב? אף פעם היא לא מסתדרת לי.

בבקשה ממך, אברהם, אורח עליונים, שיושבים אתי ואתך כל האורחים העליונים, יִצְחָק יַעֲקֹב משֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד.
מה הנשוא במשפט?

מבקשים מאברהם אורח עליון שיישבו יחד איתנו כל האורחים העליונים
והמקור הוא מהאר"י הקדוש

חגי פאהן · 7/9/23

נכתב ע"י נק ניק:
מבקשים מאברהם אורח עליון שיישבו יחד איתנו כל האורחים העליונים

אם דבריך נכונים, ודאי ש @משה 05276 לא יכול לדייק מהתפילה הזו ש'אושפיזי' הוא אורח ו'אושפיזא' מארח.
סתם לידע כללי, היכן באר"י הקדוש?

בתיה רחל · 7/9/23

ב"ה

אושפזיכא זה מארח.

chani2006 · 7/9/23

נכתב ע"י חגי פאהן:
וזה על סמך התפילה של סוכות? מי חיבר אותה? ומה היא אומרת, אגב? אף פעם היא לא מסתדרת לי.

בבקשה ממך, אברהם, אורח עליונים, שיושבים אתי ואתך כל האורחים העליונים, יִצְחָק יַעֲקֹב משֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד.
מה הנשוא במשפט?

בבקשה ממך, אברהם, אורח עליונים, שתשב אתי ואתך כל האורחים העליונים, יִצְחָק יַעֲקֹב משֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד.

חגי פאהן · 7/9/23

נכתב ע"י chani2006:
שתשב

דיתבי פירושו שיושבים. 'שתשב' אומרים 'דתיתיב'. ועוד, ראוי לומר אורח עליון ולא אורח עליונים. ועוד, היכן מצינו ש'במטי' זה בבקשה? בש"ס שלנו יש 'במטותא', ובזוהר מצאתי 'במטו', לא 'במטי'. מסיבות אלה איני חושב שאפשר לדייק ש'אושפיזי' הוא אורח.

כל שם שתרצה · 13/9/23

נכתב ע"י בתיה רחל:
אושפזיכא זה מארח.

חיפוש בבר אילן הניב ידיעה מרעישה, שהמילה הזאת כתובה בכל המאגר הגדול הזה רק בשלשה מקומות:
רבי ברוך הספרדי (ב"מ כג: איכא דמפרש באושפזיכא איפכא).
המקנה (קידושין סט. כדאמר לקמן גבי אושפזיכא דר' שמלאי).
לחם אבירים (ביכורים ט,י בהגה מחתן המחבר: והא בש"ס גבי אושפזיכא דר' טבלא מוכח).

ובכגון זה יש לשער שיש כאן ט"ס, ולא איזו מילה חדשה שלא נשמעה זולתי אצל הנ"ל.

אמנם אם כנים הדברים, כיצד יש לתקן?
הנה תיבת 'אושפזיכניה' נמצאת בשני מקומות בתלמוד (ביצה יב: קידושין סט. עו: ב"מ נא.), כשהכוונה ל'מארחו'.
ותיבת 'אושפיזכן' גם היא מרובעת בתלמוד (יומא יב. מגילה כו. סוטה לז. זבחים נד.), כשהכוונה ל'מארח'.
תיבת 'אושפיזיה' מופיעה רבות כשהכוונה ל'בית האירוח שלו'.
ותיבת 'אושפיזא' גם היא מופיעה רבות, כשהכוונה ל'בית האירוח'.

נראה מכל זה שתוספת האות כ"ף נועדה להסב את המילה מ'בית אירוח' ל'מארח'. (צריך לתת דוגמא לצורה הזאת בלשון הארמית, אבל בכל אופן כך עולה מהדברים).

תיבת 'אושפיזי' לא מופיעה בתלמוד (אחריות: הרה"ג בר אילן), אלא בזוהר (שמונה פעמים), והיא לשון רבים. [אמנם לשון הזוהר משונה מלשון התלמוד, ואפילו אותן המילים הכתובות בתלמוד בכוונה אחת, אצלו הן באות בכוונה אחרת, כנודע].
היא כמעט לא מופיעה בלשונות הראשונים (למעט ארבעה בלבד, וקשה להניח שאין ט"ס), ובכמה עשרות אצל אחרונים (שחלקם לא היו מהמדייקים בלשון, כדי שנוכיח מהם), ובד"כ תיבה זו מופיעה בהם כהטיה של 'אושפיז שלי'.

יש גם את ענין ה'אושפיזין' הנודע. שמקורו בזוהר, והכוונה שם ל'אורחים'.
אבל במדרשים ובתלמוד (סה"כ שלשה מקומות: תוספתא מע"ש א, יג. אבות דרבי נתן נוסחא א פל"ה, ומגילה כו.) הלשון היא 'בעלי אושפיזין', כשהכוונה לכאורה לבעלי 'מקומות הארחה'.