לילה אחד,
וֲיִשָׁמַע קול בעיר;
– שָׁמַע העם, ויחרד.
"שׁמים של מלחמה!"
– "אופק של קרב!"
כך,
הסתובבה השמועה
בּכְּרך השָׁלֵיו;
- בעיר הרגועה.
בוא, נצא לשוק;
נלך נבדוק –
- מה אומרים האופטימיים,
(א ו י ב י ה ם של הפסימיים).
כלום.
"זה שום דבר!"..
אין ממה לפחוד;
- אין מה לרעוד.
'אַךְ הֶדֶף, מִמֲשַק כּנפי־יונה־שׁל־שׁלום'.
–––––
- ובבּוקר;
הריח, של אבק־שריפה.
הרעש, של אקדח־מעשן -
- והד זעקתם של פְּגזים צעירים הנפרדים מתותח זקן.
הלכו שוב, ובדקו:
– מה אומרים האופטימיים?
(ב נ י ־ ד ו ד י ה ם של הפסימיים):
'תרגיל מלחמתי!'
- לחזק את השלום החם.
והיונה?,
סתם. מרחפת לה בין תותחים,
פורחת מִקְנֵי אקדחים.
–––––
ובבוקר הבא,
שוב, הלכו ושאלו:
- "מה אומרים האופטימיים?"
(א ח י ה ם של הפסימיים).
"האופטימיים"?,
– "האופטימיים"!!?
כך נשמעו הקריאות מכל עבר;
"איֵיכֶּם"?!
וקול עֱנוֹתּ חלושה –
בּוקע מִתּחת הריסות כּנפיה־של־יונה־של־שלום;
קול רועד.
- קטוע. מרוסק.
כְּלום.
'זה שום דבר'!
לִיחְששו, אין־אונים, האופטימיים.
ה פ ס י מ י י ם.
וֲיִשָׁמַע קול בעיר;
– שָׁמַע העם, ויחרד.
"שׁמים של מלחמה!"
– "אופק של קרב!"
כך,
הסתובבה השמועה
בּכְּרך השָׁלֵיו;
- בעיר הרגועה.
בוא, נצא לשוק;
נלך נבדוק –
- מה אומרים האופטימיים,
(א ו י ב י ה ם של הפסימיים).
כלום.
"זה שום דבר!"..
אין ממה לפחוד;
- אין מה לרעוד.
'אַךְ הֶדֶף, מִמֲשַק כּנפי־יונה־שׁל־שׁלום'.
–––––
- ובבּוקר;
הריח, של אבק־שריפה.
הרעש, של אקדח־מעשן -
- והד זעקתם של פְּגזים צעירים הנפרדים מתותח זקן.
הלכו שוב, ובדקו:
– מה אומרים האופטימיים?
(ב נ י ־ ד ו ד י ה ם של הפסימיים):
'תרגיל מלחמתי!'
- לחזק את השלום החם.
והיונה?,
סתם. מרחפת לה בין תותחים,
פורחת מִקְנֵי אקדחים.
–––––
ובבוקר הבא,
שוב, הלכו ושאלו:
- "מה אומרים האופטימיים?"
(א ח י ה ם של הפסימיים).
"האופטימיים"?,
– "האופטימיים"!!?
כך נשמעו הקריאות מכל עבר;
"איֵיכֶּם"?!
וקול עֱנוֹתּ חלושה –
בּוקע מִתּחת הריסות כּנפיה־של־יונה־של־שלום;
קול רועד.
- קטוע. מרוסק.
כְּלום.
'זה שום דבר'!
לִיחְששו, אין־אונים, האופטימיים.
ה פ ס י מ י י ם.