אוסף נחמד

[ענתיקה]

כמה הגדרות חמודות שמצאתי באיזשהוא מקום:

לבוש הדוק לגוף = בגד כפת

הכינו תה גרוע = חלטורע

ספר רב מכר = שיא במו"ל

נער מעלית = פעיל עליה

הכריח אותו לטעום מהמרק = דן אותו לכף חובה

שים הרבה תותים = תות-הנח-המון

נעלי יבוא = מעור הגולה

נעלי יצוא = עור לגוים

ערבוב יינות = כוהליציה

מכון לג'ודו = קורס מ"כים

שריקת הקומקום = שמחה לאד

ישראלי שלא יצא לחו"ל = אסיר ציון

אוטובוס = תנועת המושבים

ספונג'ה = פעילות שוטפת

בא ארצה עם גויה לשעבר = מעלה גרה

עצם בלתי מ זוהה במריבה משפחתית = צלחת מעופפת

שופר זול = במחיר הקרן

שבשבת = מורת רוח

תאומים זהים = היינו אח

רוקד במעגל = חג שמח

 

[געוואלדיג]

לא הבנתי את: "שיא במו"ל" "תות-הנח-המון".

 

[נוי]

סי במול- שם של תו (בנגינה)
תותענךעמון- שם של אחד הפרעונים.

 

[אושר]

עוד משהו: שיכורים מנסים ללכת - חגים ומועדים

 

[שי דרומי]

סי במול- שם של תו (בנגינה)
תותענךעמון- שם של אחד הפרעונים.

דומני שמאייתים זאת: תות ענח' אמון.

 

[געוואלדיג]

לא הביישן למד, מדוע שבשבת (ענף דביק) היא מורת רוח?

 

[אברהם]

געוואלדיג, השאלה שלך שייכת לאשכול על בן יהודה והעברית הציונית...

שבשבת שהצייד נותן בראשה דבק, היא איננה קשורה לענייננו.
בעברית החדשה שבשבת זה מתקן המיועד להראות את כיוון הרוח (לפעמים עושים זאת בצורה של תרנגול) מלשון נ.ש.ב.

 

[חיטובים]

שוורים מתקוטטים = פרים ורבים.

 

[נוי]

דומני שמאייתים זאת: תות ענח' אמון.

מחילה. לא טרחתי לבדוק את האיות בכתובים מחמת שאין זו מילה עברית.

 

[אושר]

ביטוי נוסף מבית מדרשו של בן החמש שלי:
פסי האטה= קפיצת הדרך