אולי מישהו ירים את הכפפה וסקר קטן...

שבלונה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
שלום לכולם!

לאור ההתפחות החשובה בעולם התורה בזמן האחרון,
ובחינת של "איכשר דורא", מתחילים להרגיש יותר ויותר בחינת של "שפכתי את-רוחי על-בית ישראל". עם ישראל צמא לתלמודה הרוחני של ארץ ישראל, לימוד ב"גדלות" ובאיכות.

מי שמביט מתחת לפני השטח, יש יותר ויותר צמא לרוח, לחסידות ולקבלה.
הקדוש ב"ה מכין את עמו לקבלת הנבואה, רואים את זה בכך שעוד ועוד צדיקים מתגלים, העם יותר צמא לקודש ופתוח יותר להארות רוחניות.

בין כך ובין כך - גם הלימוד הולך ומעמיק,
והעם מצליח יותר לקרוא "בין השורות", מצליח לראות ולקרוא את הסוד שבפשט -
והדור מתחיל להבין את תורת האר"י הקדוש וגוריו.

שאלתי הראשונה: האם תחושתי היא תחושה עצמית שלי, או גם אתם עדים לכך ומרגישים שמשהו בדור השתנה?

קומה שניה על האמור לעיל -
אם אכן הדברים נכונים, והתחושות אכן צודקות (אמירה זו היא של צדיקי הדור, השאלה אם פתחנו את עיננו די כדי לחזות בכך).
מה דעתכם, אם היה מוסד שהיה מוציא את התלמוד הבבלי ומלקט בתוכו את כל גדולי החסידות, המוסר והקבלה, היתה העניות לכך?

כוונתי לדוג' - המהרש"א, העין יעקב, האר"י הקדוש, החיד"א, הרמח"ל, הרמ"ק, הבן איש חי, הרב קוק זכר צדיקים לברכה זי"ע ועוד רבים וטובים.
מסכתות שיש עליהם חיבורים מסודרים - החיבורים יכתבו בסוף כמו חיבורים של הרא"ש, הרי"ף המהרש"א וכו', ובנוסף יהיה ליקוט מפרשים ממבואות שונים ומקורות שונים.

מה טוב ומה נעים יהיה לראות איך גדולי ישראל למדו וספגו מתוך הלימוד עומק תורה וחיים.

על כן, שאלתי השניה - האם נראה לכם תהיה הענות להוצאה כעין זו?

אני מעלה את המחשבה, אשמח לדיון בעניין.
מי יודע, אולי החזון יתממש ומישהו עוד ירים את הכפפה ויוציא מפעל חשוב זה. :)
 

תור הזהב

משתמש מקצוען
אני לא מספיק מבינה בעניינים אלו. כתבת 'תלמודה הרוחני של א"י' ואח"כ כתבת תלמוד בבלי. אם התכוונת לתלמוד ירושלמי וזו שגיאת הקלדה. דע שיש מכון מאוד פעיל בשם "דרכי שמחה" שפועל להאדרת תלמוד ירושלמי. מציעה לדבר איתם ולבדוק את השווה בין הפעילות וכו' המספר שלהם 08-9952460
(ואם כתבתי דברים שלא קשורים אז אפשר להתעלם,חופשי.)
 

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
דבר ראשון נהנתי מהחשיבה היוזמתית
דבר שני קיים היום משהו כזה מעט מצומצם, בתוך כרכי מתיבתא המורחבים יש חלק שנקרא "כפתור ופרח", הוא אמנם לא בהיקף הגדול שאתה שואף אליו, אך הוא בהחלט יפה.
 

שבלונה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
נכתב ע"י תור הזהב;976204:
אני לא מספיק מבינה בעניינים אלו. כתבת 'תלמודה הרוחני של א"י' ואח"כ כתבת תלמוד בבלי. אם התכוונת לתלמוד ירושלמי וזו שגיאת הקלדה. דע שיש מכון מאוד פעיל בשם "דרכי שמחה" שפועל להאדרת תלמוד ירושלמי. מציעה לדבר איתם ולבדוק את השווה בין הפעילות וכו' המספר שלהם 08-9952460
(ואם כתבתי דברים שלא קשורים אז אפשר להתעלם,חופשי.)

התכוונתי לתלמוד הבבלי.
כשכתבתי תלמודה של א"י - התכוונתי לכך שהלימוד בארץ ישראל (עפ"י רוב חכמי הנסתר והקבלה) יותר פונה אל הרוח והעומק. הלימוד בגלות היה רק בבחינת "הציבי לך ציונים" התעסקות שמחיה את הגוף, על מנת לשומרו בחיותו לכשיחזור אל הארץ. אך משהגענו הביתה, חוזרים ושבים אל הנשמה, והנשמה מתחילה וחוזרת לחיות. מאליו גם הלימוד הוא כזה.

נכתב ע"י קקטוס;976207:
דבר ראשון נהנתי מהחשיבה היוזמתית
דבר שני קיים היום משהו כזה מעט מצומצם, בתוך כרכי מתיבתא המורחבים יש חלק שנקרא "כפתור ופרח", הוא אמנם לא בהיקף הגדול שאתה שואף אליו, אך הוא בהחלט יפה.

לא מכיר את החלק המדובר, אך אבדוק אותו.
העינות יותר גבוה ובסדר גודל יתר מקיף תעניין ו"תתפוס" בציבור?
 

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י נתנאל וייס;976214:
העינות יותר גבוה ובסדר גודל יתר מקיף תעניין ו"תתפוס" בציבור?
לא הבנתי את המשפט האחרון..
 

שבלונה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
התכוונתי לכתוב - האם תהיה היענות גבוהה לש"ס עם פירושים מהסוג הנ"ל בסדר גודל יותר מקיף?
האם זה יעניין ו"יתפוס" בציבור?
 

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
קשה להעריך
ברור שיש אנשים שיקנו את זה בהתלהבות, אך בשביל ליצור משהו שבאמת יתפוס, צריך להחדיר את הרעיון ולהטמיע אותו בצורה טובה, ומומחי השיווק יענו על כך טוב ממני.
 

נירוש

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
הכדאיות העסקית של תלמוד עם פנימיות

הרעיון נפלא, אך לדעתי לא יתפוס תאוצה מבחינה כלכלית. מי שקונה תלמוד הם או בני תורה / חתנים או ישיבות. הציבור הכמהה לרוחניות מיסטית קבלית חסידית בד"כ אינו משקיע עצמו בעסק התלמוד, ובודאי לא יקנה ש"ס שלם מסוג זה. אם הוא כבר לומד ש"ס זה בדף היומי, ובד"כ לציבור כזה אין זמן להוסיף עוד ביאורים ע"ד החסידות והסוד, הם בקושי מספיקים את הדף, בפרט במסכתות הקשות עירובין וכדו'.
זה יכול לענין מעט מגידי שיעורים שמחפשים להוסיף פרפראות לשיעור, אך גם הם לא יקנו ש"ס שלם, ובפרט שמגידי השיעורים בד"כ מעדיפים שוטשנטיין [אגב, הנין של הרב אלישיב אמר לי שהרב לומד משוטנשטיין לפני השיעור (כנראה לרענן את המפרשים) ופעם אף ראיתי תמונה של הרב עם שוטנשטיין] או 'חברותא' או סוגים אחרים של מסכתות עם כלי עזר, והם לא יקנו עוד גמרות רק בשביל חסידות וקבלה.
אם כבר אתה מעונין - הייתי ממליץ לכתוב סדרה של ספרים על הש"ס שירכזו את החלק החסידי קבלי על הש"ס, ואני בל"נ אהיה מן הראשונים שאאמץ אותו [אא"כ הוא יהיה באוצר החכמה...]
בהצלחה!!!
 

יערי

משתמש מקצוען
חסידות חב"ד הוציאה לפני חצי שנה בערך באזור סיום הש"ס דוגמא של גמרא כזאת פחות או יותר, שם הושם הדגש גם על ביאורים על פי נגלה מספרי חסידות, וגם כמדומני על פי חסידות, זו היתה באמת יצירה יפה ומרתקת, ולעת עתה לא ראיתי שזה מתממש.
אלא שיש כאן שתי בעיות מרכזיות.
א. כמו שכתבו לפני זה ברור שלא כדאי מבחינה כלכלית, המקומות היחידים שיחזיקו גמרות כאלו הם בישיבות חב"ד ובישיבות חרדליו"ת שמשקיעים רבות בתורת החסידות ובשילובה בתורת הנגלה. בשאר הישיבות גם בחסידיות זה לא ילך, כי אין התעסקות מסיבית כל כך ביום יום בימודי חסידות אלא לימוד של חצי שעה ביום, כמו גם לימוד המוסר בישיבות הלטאיות. הדגש היום בישיבות הוא פלפול ולמדנות בדברי הגמרא.
ב. תהיה בעיה גדולה מאד בסינון איזה ספרים להכניס ואיזה ספרים לא. ואנקוט בשתי דוגמאות. אלף, ספרים שיצאו מגדולי הדור שלאחר תקופת השואה, שמצד אחד יהיו כאלו שמאד ירצו שילוב של דברי תורתם, ויהיו כאלו שיראו בזה דבר לא ראוי, כי אז יפרץ הגבול וכל אברך יוציא ש"ס עם החידושים שלו בסוף. היתה ביקורת רבה גם על הוצאת משנה ברורה עם פסקי אחרונים. בי"ת, למשל הכנסת חידושיו של הרב קוק, שאצל החרדלי"ם בלי חידושיו זה לא יכנס לבתי המדרש, ואצל רבים מהחרדים עם חידושין זה לא יכנס.
בקיצור זה סיפור מסובך מאד, שרק מי שיש לו אידיאולוגיה גדולה של הפצת חסידות למשל, ויש לו תורמים רציניים לזה, יכול ליכנס לסיפור הזה.
 

נירוש

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
נכתב ע"י יערי;986051:
חסידות חב"ד הוציאה לפני חצי שנה בערך באזור סיום הש"ס דוגמא של גמרא כזאת פחות או יותר, שם הושם הדגש גם על ביאורים על פי נגלה מספרי חסידות, וגם כמדומני על פי חסידות, זו היתה באמת יצירה יפה ומרתקת, ולעת עתה לא ראיתי שזה מתממש.
אלא שיש כאן שתי בעיות מרכזיות.
א. כמו שכתבו לפני זה ברור שלא כדאי מבחינה כלכלית, המקומות היחידים שיחזיקו גמרות כאלו הם בישיבות חב"ד ובישיבות חרדליו"ת שמשקיעים רבות בתורת החסידות ובשילובה בתורת הנגלה. בשאר הישיבות גם בחסידיות זה לא ילך, כי אין התעסקות מסיבית כל כך ביום יום בימודי חסידות אלא לימוד של חצי שעה ביום, כמו גם לימוד המוסר בישיבות הלטאיות. הדגש היום בישיבות הוא פלפול ולמדנות בדברי הגמרא.

חב"ד זה לא עסק כלכלי, היום רובם לומדים שם עם החוברות שכוללות דף היומי ותניא וכו' עם דף בסגנון דפי עתון להבדיל.

נכתב ע"י יערי;986051:
ב. תהיה בעיה גדולה מאד בסינון איזה ספרים להכניס ואיזה ספרים לא. ואנקוט בשתי דוגמאות. אלף, ספרים שיצאו מגדולי הדור שלאחר תקופת השואה, שמצד אחד יהיו כאלו שמאד ירצו שילוב של דברי תורתם, ויהיו כאלו שיראו בזה דבר לא ראוי, כי אז יפרץ הגבול וכל אברך יוציא ש"ס עם החידושים שלו בסוף. היתה ביקורת רבה גם על הוצאת משנה ברורה עם פסקי אחרונים. בי"ת, למשל הכנסת חידושיו של הרב קוק, שאצל החרדלי"ם בלי חידושיו זה לא יכנס לבתי המדרש, ואצל רבים מהחרדים עם חידושין זה לא יכנס.
לא מדויק, המזרוחניקים יודעים היכן באמת התורה נמצאת, הם מכניסים את כל ספרי גדו"י המקובלים השקפתית על עולם התורה, הגם שאותם גדולים לעולם לא יצטטו או יזכירו פוסק מהציבור הד"ל. לגבי ההיפך - אתה צודק. כו"ט
 

חיים דוד

משתמש חדש
מה הפירוש רובם לומדים שם עם החוברות? מה הקשקוש הזה? החוברות זה ל"ובלכתך בדרך" של השיעורים היומיים, מה זה קשור ללימוד בישיבות ובכוללים וכו'?
 

שבלונה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
שאלה אחת נותרה אם כך בעינה...
למה ואיך מפסיחקים את הפירוד הזה בין לומדי התורה??

מתי נגיע ו"אהב בסופה"???
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  16  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה