אוכל - רבים

[חיוכון]

יש "אוכל" - שם פועל.
יש "אוכל" - שם עצם.

האם נכון לומר ברבים:
שם פועל, יחיד - אוכל. רבים - אוכלים.
שם עצם, יחיד - אוכל. רבים - אכלים. ('כ' לא בשו"א אלא בפתח או חטף פתח או משהו כזה..)

לדוגמא:
כל האוכלים כאן כולם גברים בני שישים ומעלה.
כל האכלים כאן כולם בהכשר הבד"ץ.

והאם גם את שם העצם ברבים אפשר לכתוב "אוכלים" ?

(אני יודע שאני יכול להשתמש במקום ב'אכלים' ב'מאכלים', אך יש לי ענין דוקא להשתמש ברבים של אוכל ולא של מאכל).

תודה מראש.

 

[עפרה]

בטקסט לא מנוקד בסגנון תורני אפשר לכתוב אוכלים גם כמקבילה למאכלים, עם ו'. בסגנון עכשוי המילה הזו לא מקובלת.

 

[אברהם]

בטקסט לא מנוקד בסגנון תורני אפשר לכתוב אוכלים גם כמקבילה למאכלים, עם ו'. בסגנון עכשוי המילה הזו לא מקובלת.

לפי כללי האקדמיה (אם זה מעניין אותך), אכן יש לכתוב בלי ו', אלא כפי שכתבת אתה, אכלים.

 

[שמואל גרינשטיין]

במקורות - אין צביעה באוכלין.
הכ' בשווא דוקא. (ודאי שלא בחטף השיכת לגרוניות בלבד)

חני

 

[חיוכון]

תודה.
במקורות אכן מופיע עם 'ו', אך מופיע גם אוכלין ולא אוכלים.
האם יש לזה משמעות ? האם עדיף לכתוב (כן כן, תורני) אוכלין ?

 

[חיטובים]

עדיף ן', בשביל הקונוטציה. אין שום הבדל במשמעות.
ן' לרבים בלשון חכמים, כם' בלשון מקרא.

 

[אברהם]

במקורות - אין צביעה באוכלין.
הכ' בשווא דוקא. (ודאי שלא בחטף השיכת לגרוניות בלבד)

חני

יש לך מקור אמין שהכ' בשוא ולא בקמץ?

חוֹרֵשׁ - חורְשִים
אוֹכֵל - אוכְלִים

חֹדֶשׁ - חֳדָשִׁים
עֹמֶר - עֳמָרִים
אֹכֶל - אֳכָלִים

 

[שמואל גרינשטיין]

יש לך מקור אמין שהכ' בשוא ולא בקמץ?

חוֹרֵשׁ - חורְשִים
אוֹכֵל - אוכְלִים

חֹדֶשׁ - חֳדָשִׁים
עֹמֶר - עֳמָרִים
אֹכֶל - אֳכָלִים

צודק.

אני כתבתי על דרך הדיבור, אבל ע"פ לוח השמות של ד"ר שאול ברקלי מסתבר שאתה צודק. (הכ' בקמץ).