אוטוביוגרפיה בדיונית - גן עדן של שוטים

[יואל ארלנגר - קקטוס]

פרק יב עלה לכונן גוגל
זכרונות מהפנטים מכיתת המכינה, מתערבים בריח השמנים הארומטיים העולה מן המרחץ התת קרקעי.
בגדים בלויים, נזיר שוטה, קבדה קשוח, ותפילה מרגשת, נמזגים במורד המדרגות הלולייניות של מרחץ הנטיפים הקריסטלי, והופכים את חייו של גיבור הסיפור למורכבים הרבה יותר משהיו.
הצעת הגשה:
אמבט מלא קצף, אור נרות מסתורי, וקלטת של רבי אלתר בפול ווליום.

 

[0548445050]

יופי, הפתעה נעימה!! ניגשת לקרוא

 

[פיטפוט]

פרק יב עלה לכונן גוגל
זכרונות מהפנטים מכיתת המכינה, מתערבים בריח השמנים הארומטיים העולה מן המרחץ התת קרקעי.
בגדים בלויים, נזיר שוטה, קבדה קשוח, ותפילה מרגשת, נמזגים במורד המדרגות הלולייניות של מרחץ הנטיפים הקריסטלי, והופכים את חייו של גיבור הסיפור למורכבים הרבה יותר משהיו.
הצעת הגשה:
אמבט מלא קצף, אור נרות מסתורי, וקלטת של רבי אלתר בפול ווליום.

אתה בטוח שר' אלתר רוצה שישמעו אותו על רקע אמבט קצף??...
(איך אומרים את זה ביידיש?)

 

[פיטפוט]

מרתק. לאן כל זה מוביל?
אולי גם אתה עדיין לא יודע.

שלחתי לך באישי כמה הערות קטנטנות.

 

[אבש]

מרתק. לאן כל זה מוביל?
אולי גם אתה עדיין לא יודע.

עזבי לאן, תהני מהדרך.

אחד הפרקים הנוגעים ביותר.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

תודה למגיבים, זה בהחלט מעודד לשמוע את התגובות שלכם.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

עכשיו גם בבלוג
תהנו

 

[Magic Brush]

בתחילת הפרק, יש איזו הרגשה שקשה להיפרד מתילתן.
ובהמשך.. בוא נגיד שכבר התחילו לעצבן אותי הרב ליבוביץ' והתוכניות שלו. בסוף הפרק כשיואל חוזר לתילתן, יש לי הרגשה שהוא חוזר לשם מאין ברירה. הוא היה מעדיף ללכת הביתה....
אם קיבלתי רושם הפוך, ועדיין יואל דבק ברב ליבוביץ', ושמח ומאושר מכל רגע בתילתן- נא לתקן את המעוות בפרק הבא.
כי אני סיימתי את הפרק הנוכחי, בהרגשה די זיפתית. מה זה להשאיר בן אדם ככה, להסתר עם איזה חלוק מגבת בלי נפש חיה באזור?...

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

בתחילת הפרק, יש איזו הרגשה שקשה להיפרד מתילתן.
ובהמשך.. בוא נגיד שכבר התחילו לעצבן אותי הרב ליבוביץ' והתוכניות שלו. בסוף הפרק כשיואל חוזר לתילתן, יש לי הרגשה שהוא חוזר לשם מאין ברירה. הוא היה מעדיף ללכת הביתה....
אם קיבלתי רושם הפוך, ועדיין יואל דבק ברב ליבוביץ', ושמח ומאושר מכל רגע בתילתן- נא לתקן את המעוות בפרק הבא.
כי אני סיימתי את הפרק הנוכחי, בהרגשה די זיפתית. מה זה להשאיר בן אדם ככה, להסתר עם איזה חלוק מגבת בלי נפש חיה באזור?...

תודה על התגובה, נראה לי שקצת עשית סלט..
יש את הרב דולמן, ויש את פרופסור שליבוביץ.
אולי לא הקדמתי מספיק, אבל הקשר בין הרב דולמן לגיבור, הוא הרבה יותר חזק מכפי שנראה, והוא מבוסס על קשר של שנים רבות, לכן המרידה ברב דולמן גורמת לגיבור לתחושה מבלבלת למדי.
החזרה לתילתן נעשית אכן בלב כבד ובגרירת רגלים.
תיקונים וכדו' ייעשו על פי שיקול דעתי, ייתכן שקבל, אך ייתכן שלא..

 

[רחלים]

איזה מתח, נורא ואיום.
אני כבר שבויה בסיפור הזה,
תוסיף לתגית סופרות וכתיבה.

 

[אבש]

בתחילת הפרק, יש איזו הרגשה שקשה להיפרד מתילתן.
ובהמשך.. בוא נגיד שכבר התחילו לעצבן אותי הרב ליבוביץ' והתוכניות שלו. בסוף הפרק כשיואל חוזר לתילתן, יש לי הרגשה שהוא חוזר לשם מאין ברירה. הוא היה מעדיף ללכת הביתה....
אם קיבלתי רושם הפוך, ועדיין יואל דבק ברב ליבוביץ', ושמח ומאושר מכל רגע בתילתן- נא לתקן את המעוות בפרק הבא.
כי אני סיימתי את הפרק הנוכחי, בהרגשה די זיפתית. מה זה להשאיר בן אדם ככה, להסתר עם איזה חלוק מגבת בלי נפש חיה באזור?...

מעניין שנשארת עם הרגשה זיפתית, כי אני ראיתי את החזרה שלו לתלתן דווקא כנקודה של כח.

עכשיו הוא חוזר מתוך בחירה, יש לו קונפליקט לגבי הרב דולמן וההוראות שלו, זה משהו שהולך איתו והוא מתמודד עימו לאורך המסע, וכאן ראיתי נקודה נוספת של התחבטות ונסיון לבדוק את המקום שלו בתוך כל ההתרחשות. ולבסוף כמו קודם במקומות נוספים, הוא החליט לחזור לתלתן יותר חזק ויותר בשל. בלי שאף אחד הכריח אותו, הוא מרגיש מה טוב לו.

הוא גם בוטח ברב דולמן, ולמרות שהוא מתמרד לא פעם, הוא נותן לדברים להתרחש, מרפה לפעמים את המחשבה ונותן לחוויות לסחוף אותו.

יואל לא שמח ומאושר, ולא נראה שזה מה שהוא מחפש.
אם הוא כן היה שמח ומאושר- כל הסיפור לא היה קורה והוא לא היה מגיע לתלתן.
ככה שאם את מחזירה אותו הביתה- ויתרת בעצם על הכל... אפשר לתת פרק אחרון.

זו הפרשנות שלי...

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

איזה מתח, נורא ואיום.
אני כבר שבויה בסיפור הזה,
תוסיף לתגית סופרות וכתיבה.

תודה
קיבלתי את ההמלצה.

מעניין שנשארת עם הרגשה זיפתית, כי אני ראיתי את החזרה שלו לתלתן דווקא כנקודה של כח.

עכשיו הוא חוזר מתוך בחירה, יש לו קונפליקט לגבי הרב דולמן וההוראות שלו, זה משהו שהולך איתו והוא מתמודד עימו לאורך המסע, וכאן ראיתי נקודה נוספת של התחבטות ונסיון לבדוק את המקום שלו בתוך כל ההתרחשות. ולבסוף כמו קודם במקומות נוספים, הוא החליט לחזור לתלתן יותר חזק ויותר בשל. בלי שאף אחד הכריח אותו, הוא מרגיש מה טוב לו.

הוא גם בוטח ברב דולמן, ולמרות שהוא מתמרד לא פעם, הוא נותן לדברים להתרחש, מרפה לפעמים את המחשבה ונותן לחוויות לסחוף אותו.

יואל לא שמח ומאושר, ולא נראה שזה מה שהוא מחפש.
אם הוא כן היה שמח ומאושר- כל הסיפור לא היה קורה והוא לא היה מגיע לתלתן.
ככה שאם את מחזירה אותו הביתה- ויתרת בעצם על הכל... אפשר לתת פרק אחרון.

זו הפרשנות שלי...

אני כל כך שמח שאני מפרסם את הסיפור, הפרשנויות האלה מעולות, ונותנות לי המון, אל תהססו, תכתבו.
נ.ב. אני לא עומד לשנות את העלילה על פי פרשנות כזאת או אחרת, (לפעמים כן).

 

[קווי מתאר]

תודה
קיבלתי את ההמלצה.

ומה לגבי תגית "צילום"?
בשיא הרצינות..

 

[אבש]

ומה לגבי תגית "צילום"?
בשיא הרצינות..

על זה יש תגית: עדיין סטודנט.

 

[Magic Brush]

תודה על התגובה, נראה לי שקצת עשית סלט..
יש את הרב דולמן, ויש את פרופסור שליבוביץ.

נכון, עשיתי סלט עם השמות. ככה זה שהפרקים מגיעים במרחק. אבל אל דאגה. אין סלט בדמויות. ציירת אותם כל כך טוב, שאם נראה אותם ברחוב נדע להגיד "הי! זה ההוא מהסיפור..."

עכשיו הוא חוזר מתוך בחירה,
יואל לא שמח ומאושר, ולא נראה שזה מה שהוא מחפש.
אם הוא כן היה שמח ומאושר- כל הסיפור לא היה קורה והוא לא היה מגיע לתלתן.
ככה שאם את מחזירה אותו הביתה- ויתרת בעצם על הכל... אפשר לתת פרק אחרון.

תראי, הוא חוזר מתוך בחירה? נכון, כי טיפוס כמוהו מסוגל לקחת את התיק ולצעוד לעבר השקיעה. אבל אני חושבת שהוא מסתכל אחרת על תילתן ועל המשימה שלו... אחרי שניסו להדביק לו דמות של קבצן, ואחרי השיחה (לדעתי, טראומטית) עם הרבה שלו מהמכינה... לא יודעת איך זה אתכם. אבל אם הייתי פוגשת מורה שלי בכזו פוזה... היה לוקח לי כמה ימים להתאושש.... ואני חושבת שהפרק הזה עשה לו משהו.
יש משהו במה שכתבת שיואל לא מחפש להיות שמח ומאושר. אני חושבת שזה בעייה קצת.
כי כל אדם, בטיבעו מחפש להיות מאושר. אלא אם כן, הוא טיפוס "קול" שמשקר את עצמו..... אני מקווה שזה יעבור לו בדרך למציאת האני שלו

 

[אבש]

נכון, עשיתי סלט עם השמות. ככה זה שהפרקים מגיעים במרחק. אבל אל דאגה. אין סלט בדמויות. ציירת אותם כל כך טוב, שאם נראה אותם ברחוב נדע להגיד "הי! זה ההוא מהסיפור..."


תראי, הוא חוזר מתוך בחירה? נכון, כי טיפוס כמוהו מסוגל לקחת את התיק ולצעוד לעבר השקיעה. אבל אני חושבת שהוא מסתכל אחרת על תילתן ועל המשימה שלו... אחרי שניסו להדביק לו דמות של קבצן, ואחרי השיחה (לדעתי, טראומטית) עם הרבה שלו מהמכינה... לא יודעת איך זה אתכם. אבל אם הייתי פוגשת מורה שלי בכזו פוזה... היה לוקח לי כמה ימים להתאושש.... ואני חושבת שהפרק הזה עשה לו משהו.
יש משהו במה שכתבת שיואל לא מחפש להיות שמח ומאושר. אני חושבת שזה בעייה קצת.
כי כל אדם, בטיבעו מחפש להיות מאושר. אלא אם כן, הוא טיפוס "קול" שמשקר את עצמו..... אני מקווה שזה יעבור לו בדרך למציאת האני שלו

הפרק בהחלט עשה לו יותר ממשהו, והשיחה אכן מאוד טראומטית.
שימי לב לתפילה שלו אח"כ, הוא לא "החליק" את זה סתם.
אני ראיתי פה תהליך, של תפילה, פריקת הלב, ואח"כ מעשים.
לפעמים במצבים קשים כ"כ אתה חייב לקחת את הדברים טכנית, אחרי התפילה הוא מתחיל במעשים, גם השפה של הכתיבה הופכת להיות טכנית יותר. אין שם הרבה רגש, מעין השלמה וקבלה, ציפיה לאיזשהוא דבר שיבוא להוציא אותנו מהמציאות ההזויה- "ישבתי להמתין למי שרק יבוא." ואז כאן אני רואה החלטה- "הבנתי שכנראה לא יבוא איש", אתה צריך לקום ולעשות.
ואז ההכרעה לחזור לתלתן..
לך לוקח כמה ימים, והוא מצליח לעשות את התהליך זריז יותר... זה לא כח?

 

[אבש]

יש משהו במה שכתבת שיואל לא מחפש להיות שמח ומאושר. אני חושבת שזה בעייה קצת.
כי כל אדם, בטיבעו מחפש להיות מאושר. אלא אם כן, הוא טיפוס "קול" שמשקר את עצמו..... אני מקווה שזה יעבור לו בדרך למציאת האני שלו

יואל לא נראה כטיפוס שמשקר את עצמו.
יכול להיות שהוא מחפש, רק לא יודע שמה שהוא רוצה למצוא זה אושר?

 

[רחלים]

הפריע לי טיפה המחשבה שהוא הביע לעצמו: בישיבה הטיפולית וכו'
לא יודעת למה, הייתי מצפה להבין את זה לבד מהסיפור, אולי מתיאור זכרונות על הישיבה
ולא האכלה בכפית, זה לא מתאים לאופי של הסיפור.
(זה בקטנה, אם לא היית אומר שאתה מצפה לשמוע דעות, לא הייתי כותבת את זה)

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

הפריע לי טיפה המחשבה שהוא הביע לעצמו: בישיבה הטיפולית וכו'
לא יודעת למה, הייתי מצפה להבין את זה לבד מהסיפור, אולי מתיאור זכרונות על הישיבה
ולא האכלה בכפית, זה לא מתאים לאופי של הסיפור.
(זה בקטנה, אם לא היית אומר שאתה מצפה לשמוע דעות, לא הייתי כותבת את זה)

מסכים בהחלט.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

עדכון קטן

הפרק הבא, יעלה בעזרת השם עוד לפני חג הסוכות (אם תעזרו לי )
מקווה שתהנו ממנו..