שיר אוּלַי יְהִי עֲווֹנֵנוּ סָלוּחַ

באקינגהם · 24/6/21

הוֹ אֵ-לִי רָאִיתִי בַּלּוּחַ / כִּי בָּא יוֹם בֻּטַּל הַתָּמִיד
בְּפִי בָּא נוֹזֵל מָלוּחַ / יוֹתֵר מִתָּמִיד.

אוּלַי תַּעֲשֶׂה סוֹף לַשִּׁלּוּחַ / לְאַבֵּד לַהֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד
אוּלַי יְהִי עֲווֹנֵנוּ סָלוּחַ / וְאֵלֶיךָ אוֹתָנוּ תַּצְמִיד.

קוביד · 24/6/21

מדהים! כדאי להאריך את הסוגר בבית ראשון.
(אולי להוסיף: היום הזה יותר מתמיד).

באקינגהם · 24/6/21

נכתב ע"י קוביד:
מדהים! כדאי להאריך את הסוגר בבית ראשון.
(אולי להוסיף: היום הזה יותר מתמיד).

תודה.
דוקא יפה לי יותר הסיומת הקטועה-מה.

RACHELIZ · 24/6/21

הלוואי ואמן!
מיוחד!

נכתב ע"י באקינגהם:
בְּפִי בָּא נוֹזֵל מָלוּחַ

מעניין לשמוע למה נכתב דווקא פה ולא עין.

באקינגהם · 24/6/21

נכתב ע"י RACHELIZ:
הלוואי ואמן!
מיוחד!

מעניין לשמוע למה נכתב דווקא פה ולא עין.

תודה.
לעין לא בא הנוזל אלא הנוזל יוצא מהעין.

אולי היה ניתן לחבר משפט בהקשר של העין, כמו: "בעיני צץ נוזל מלוח", למשל, אבל לטעמי, הרבה יותר יפה לשלב גם את הפה, זה נותן מצד אחד מכלול גדול יותר, כי מבינים גם שיצאה דמעה מהעין וגם שהיא זרמה עד הפה, זה מספר סיפור גדול יותר, ומצד שני יש כאן תוכן סמוי - שמאוד מוסיף לחינו של השיר - היציאה מהעין.