הנושאים החמים
הנושאים החמים
בָּ''הּ
הֵם רַק נִרְאוּ כַּאֲנָשִׁים
פְּנֵיהֶם כִּפְנֵי אָדָם.
לְבוּשִׁים.
מְהַלְּכִים עַל רַגְלֵיהֶם.
זְקוּפִים כִּבְנֵי אָדָם.
מֵעֵת לְעֵת אָכְלוּ בִּכְלֵי אֲכִילָה.
מֵהֶם שֶׁהִצְלִיחוּ אף לְצַיֵּר אוֹ לָשִׁיר.
מְשִׂיחִים הָיוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ.
כְּאִלּוּ הָיוּ.
וּבְנֵי הָאָדָם מֵרֹב אֵין אוֹנִים
לֹא הָיָה בָּהֶם כּוֹחַ לִרְחֹק מֵהֶם, לְהִזָּהֵר.
וְהָעֵינַיִם סִיְּעוּ בַּעֲדָם
כִּי הן הָיוּ שׁוּב וָשׁוּב מְתַעְתְּעוֹת.
מַבִּיטִים בָּהֶם
כְּמַבִּיטִים בְּאָדָם תְּבוּנִי.
בְּאָדָם רִגְשִׁי.
שוב הֵחֵלּוּ לְפַטְפֵּט עִמָּהֶם.
לָשִׁיר אִתָּם.
לְחַיֵּךְ אֲלֵיהֶם.
הָלְכוּ וְשָׁגוּ בָּרוֹאֶה.
החלו לִתָּלוֹת בָּהֶם
תִּקְווֹת שָׁוְא ומַדּוּחִים.
טָעֲנוּ,
כִּי גַּם לָהֶם לֵב וְרַחֲמִים.
כִּי גַּם לָהֶם תִּקְוָה.
לְפֶתַע בָּאָה הַמְּצִיאוּת.
זוֹ שֶׁאֵינֶנָּה חוֹלֶמֶת.
שֶׁאֵינֶנָּה אַשְׁלָיָה.
וְהִתְדַּפְּקָה.
דָּם הֵחֵל זוֹרֵם בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה.
נִשְׁחָטִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים עַל יָדָם
בְּזֶה אַחַר זֶה
כְּמוֹ הָיָה זֶה טֶבַע הָרוּחַ לִנְשֹׁב
וְהַמַּיִם לֵרֵד בַּמּוֹרָד.
וּבְתֹם הַגֵּיהִנּוֹם הֲלָזֶה.
שׁוּב הִזְדַּקְּפוּ הָרוֹצְחִים
עַל רַגְלֵיהֶם, מָשָׁל בְּנֵי אָדָם הֵם.
לָבְשׁוּ שׁוּב בְּגָדִים, מָשָׁל בּוּשָׁה יֵשׁ לָהֶם.
שׁוּב עָטוּ חִיּוּךְ, מָשָׁל לֵב יֵשׁ לָהֶם.
שׁוּב הֵחֵלּוּ לְצַיֵּר, מָשָׁל חוֹלְמִים הֵם.
וּלְיָמִים רַבִּים
בְנֵי הָאָדָם חָבְשׁוּ אֶת פִּצְעֵיהֶם.
וּכְּשֶׁאָרְכָה הַדֶּרֶךְ וְיַגְּעָהּ.
שׁוּב הֵחֵל טָח עֵינֵיהֶם מֵרֵאוֹת.
וְחוֹזֵר חָלִילָה. חָלִילָה וְחָס.
וַיִּהְיוּ רַק הַחֲכָמִים
שֶׁרוֹאִים מִבַּעַד,
זוֹעֲקִים מָרָה,
וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב.
הֵם רַק נִרְאוּ כַּאֲנָשִׁים
פְּנֵיהֶם כִּפְנֵי אָדָם.
לְבוּשִׁים.
מְהַלְּכִים עַל רַגְלֵיהֶם.
זְקוּפִים כִּבְנֵי אָדָם.
מֵעֵת לְעֵת אָכְלוּ בִּכְלֵי אֲכִילָה.
מֵהֶם שֶׁהִצְלִיחוּ אף לְצַיֵּר אוֹ לָשִׁיר.
מְשִׂיחִים הָיוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ.
כְּאִלּוּ הָיוּ.
וּבְנֵי הָאָדָם מֵרֹב אֵין אוֹנִים
לֹא הָיָה בָּהֶם כּוֹחַ לִרְחֹק מֵהֶם, לְהִזָּהֵר.
וְהָעֵינַיִם סִיְּעוּ בַּעֲדָם
כִּי הן הָיוּ שׁוּב וָשׁוּב מְתַעְתְּעוֹת.
מַבִּיטִים בָּהֶם
כְּמַבִּיטִים בְּאָדָם תְּבוּנִי.
בְּאָדָם רִגְשִׁי.
שוב הֵחֵלּוּ לְפַטְפֵּט עִמָּהֶם.
לָשִׁיר אִתָּם.
לְחַיֵּךְ אֲלֵיהֶם.
הָלְכוּ וְשָׁגוּ בָּרוֹאֶה.
החלו לִתָּלוֹת בָּהֶם
תִּקְווֹת שָׁוְא ומַדּוּחִים.
טָעֲנוּ,
כִּי גַּם לָהֶם לֵב וְרַחֲמִים.
כִּי גַּם לָהֶם תִּקְוָה.
לְפֶתַע בָּאָה הַמְּצִיאוּת.
זוֹ שֶׁאֵינֶנָּה חוֹלֶמֶת.
שֶׁאֵינֶנָּה אַשְׁלָיָה.
וְהִתְדַּפְּקָה.
דָּם הֵחֵל זוֹרֵם בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה.
נִשְׁחָטִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים עַל יָדָם
בְּזֶה אַחַר זֶה
כְּמוֹ הָיָה זֶה טֶבַע הָרוּחַ לִנְשֹׁב
וְהַמַּיִם לֵרֵד בַּמּוֹרָד.
וּבְתֹם הַגֵּיהִנּוֹם הֲלָזֶה.
שׁוּב הִזְדַּקְּפוּ הָרוֹצְחִים
עַל רַגְלֵיהֶם, מָשָׁל בְּנֵי אָדָם הֵם.
לָבְשׁוּ שׁוּב בְּגָדִים, מָשָׁל בּוּשָׁה יֵשׁ לָהֶם.
שׁוּב עָטוּ חִיּוּךְ, מָשָׁל לֵב יֵשׁ לָהֶם.
שׁוּב הֵחֵלּוּ לְצַיֵּר, מָשָׁל חוֹלְמִים הֵם.
וּלְיָמִים רַבִּים
בְנֵי הָאָדָם חָבְשׁוּ אֶת פִּצְעֵיהֶם.
וּכְּשֶׁאָרְכָה הַדֶּרֶךְ וְיַגְּעָהּ.
שׁוּב הֵחֵל טָח עֵינֵיהֶם מֵרֵאוֹת.
וְחוֹזֵר חָלִילָה. חָלִילָה וְחָס.
וַיִּהְיוּ רַק הַחֲכָמִים
שֶׁרוֹאִים מִבַּעַד,
זוֹעֲקִים מָרָה,
וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב.
