שיתוף - לביקורת סיפור בהמשכים- פרק 1 מתוך 4

wanderwomen

משתמש פעיל
צילום מקצועי
הקלה היא בעיניך

ספרד, 1677 לספירה.


הוא פקח את עיניו באיטיות, מגשש אחר בליטה חשודה במצחו.
הדבר היחיד שראה היה חושך. כזה שכמעט ואפשר למשש.
לרגע חשש שהתעוור, אך המציאות התחוורה לו מרגע לרגע.
הוא כלוא.
הוא ניסה להעמד, אבל הסחרחורת שלחה אותו אחר כבוד אל הרצפה הנוקשה.
במאמץ רב הצליח להתיישב, וניסה לשחזר את הרגע האחרון שזכר.
כשהזיכרון החמקמק חזר, הוא כמעט התעלף חזרה.
כמה זמן הוא שוכב כאן? שעות? ימים? שבועות?
כמה זמן עבר מאותו רגע שחלף על פני דייגו סרמיינטו דה ולדרס וקד לפניו, מעשה שגרם לגדילי ציציותיו לצאת החוצה ולהסגירו?
את המבט שעלה על פניו, הוא לא ישכח לעולם. בתקווה שהלעולם הזה יארך עוד זמן רב...
"מתאו קבזה! מי קרידו! מה שלום אביך, דון חואן?" הוא היה חייכני למדי. לפתע, סבר פניו השתנה, והוא לפת את ציציותיו של מתאו וצחק ברשעות. "כבר שנים שאני מנסה להפיל אתכם, מראנוס תככניים. ועכשיו- הגיע הרגע! האין זו נקמה מתוקה על כך שסביך גנב מידי אבי את משרתו הרמה? חה חה חה! קחו אותו מכאן!" נהם.
והוא אפילו לא התנגד. הוא היה מאובן מדי.
ועכשיו הוא כאן. בתוך תא קטן ומצחין, יושב ובוכה. לא על כך שנתפס, הוא היה מוכן לרגע. אבל את הרגע הזה- דמיין אחרת לגמרי. באמצע סדר פסח, למשל. ביום כיפור או ראש השנה. ברגע מיוחד וקדוש.

אבל ציצית???
על מצווה כל כך... קטנה, פשוטה. על זה הוא נתפס? מה הטעם? על דבר כזה חסר חשיבות הוא עומד למות?
על דברים אחרים הוא היה מוכן למסור את נפשו, והסתכן לא אחת בשבילם.
ועכשיו... הוא מרגיש כל כך עלוב, טיפש. תראה מה זה, מתאו. אתה לא חשוב מספיק בשביל להיתפס על המצווה חשובה באמת.

למה, אלוקים. למה?!


*דייגו סרמיינטו דה ולדרס- האינקוויזיטור הגדול של ספרד בשנה בה עוסק סיפורנו.

**מי קרידו- יקירי
 

אנטיפטרוסה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
כתוב מאוד יפה-
אבל יש לי איזשהו ספק קטן- האם אכן אנוסים בספרד נהגו ללכת עם ציציות?
מסוג העובדות ההסטוריות שנשמעות מעט פחות... אמינות
מה גם שמצוות ציצית אינו דבר מפורסם דיו בכדי שהאנקוויזיציה ידעו מכך...
 

wanderwomen

משתמש פעיל
צילום מקצועי
אבל יש לי איזשהו ספק קטן- האם אכן אנוסים בספרד נהגו ללכת עם ציציות?
נכון.
באמת ניסיתי לברר את העובדה, לא הגעתי לתשובה חד משמעית.
אבל בגלל שזה יותר העיקרון של המצווה הקטנה כביכול מהמצווה עצמה- ציצית, ובגלל שזה סיפור לביקורת- הרשיתי לעצמי לא להיות בטוחה במאה אחוז...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  34  פעמים

לוח מודעות

למעלה