ביום חמישי נכנסתי למונית, הנהג, חילוני גמור, שואל אותי: מה שלום הרבי שלכם? הוא מרגיש יותר טוב? אני משתגע איך אתם אוהבים את הרבנים שלכם. לא משנה אם הם בני מאה. אצלינו כל אישיות מחזיקה מעמד בפרונט חמש שנים, מקסימום שבע שנים. אחרי זה מתחילים לחפש איזה פשעים הוא עשה, כמה הוא גנב מהקופה של המדינה, ומתחילים להשמיץ אותו, בסוף זורקים אותו לגמרי. אתם דבקים בצדיקים שלכם, ככה, שנים על גבי שנים. אתם נאמנים להם.
גם הם נאמנים לנו, אמרתי, מתפללים עלינו, מרחמים עלינו. מצטערים בצער של כל יהודי. הם לא יושבים בפרונט בשביל כבוד, משכורת ופרסום. הפרונט מביא להם את כל הצרות לתוך הבית, לתוך הלב.
כן, אני יודע, הוא אמר בכנות, בחיי שאני יודע. הלוואי שככה היינו גם אנחנו.
טוב, נעשה בשבילו משהו, הוא אמר. נכון שגם תהילים של נהג מונית שווה משהו?
שווה הרבה, אמרנו כולנו מהספסל האחורי ומזה שלידו.
הוא הוציא כיפה מתא הכפפות, שם על הראש, ואמר לבן שלי: תגיד, תגיד איתי איזה פרק תהילים, למה אני עם הארץ גמור.
אמרנו שני פרקים, והוא חזר מילה במילה, אמר "לרפואה שלמה לרבי יוסף שלום בן חיה מושא".
שיהיו בשורות טובות, הוא אמר כשירדנו.
מי כעמך ישראל.
גם הם נאמנים לנו, אמרתי, מתפללים עלינו, מרחמים עלינו. מצטערים בצער של כל יהודי. הם לא יושבים בפרונט בשביל כבוד, משכורת ופרסום. הפרונט מביא להם את כל הצרות לתוך הבית, לתוך הלב.
כן, אני יודע, הוא אמר בכנות, בחיי שאני יודע. הלוואי שככה היינו גם אנחנו.
טוב, נעשה בשבילו משהו, הוא אמר. נכון שגם תהילים של נהג מונית שווה משהו?
שווה הרבה, אמרנו כולנו מהספסל האחורי ומזה שלידו.
הוא הוציא כיפה מתא הכפפות, שם על הראש, ואמר לבן שלי: תגיד, תגיד איתי איזה פרק תהילים, למה אני עם הארץ גמור.
אמרנו שני פרקים, והוא חזר מילה במילה, אמר "לרפואה שלמה לרבי יוסף שלום בן חיה מושא".
שיהיו בשורות טובות, הוא אמר כשירדנו.
מי כעמך ישראל.