שיתוף - לביקורת אוהבת ציון

castamir

מהמשתמשים המובילים!
האשכולות התאדו בזה אחר זה. בדיוק כמו החלומות שלה.

ניסתה לתפוס, לאחוז בהם בזנבם. אולי תוציא בדל אחד של מידע אמיתי מרגיע מתוך כל הזעם, הייאוש, התסכול הבוער. לברור בר מתוך תבן דיס-אינפורמציה העולה באש.

כמו ילד שרודף אחר בועות סבון, האשכולות נעלמו, לועגים לה. רגע אחד הם עוד פה, ברגע הבא הם כבר בעולם אחר. טוב יותר, כנראה.

>>>

שלושה ימים לפני כן.

יום הולדת בראש חודש אב. בכל שנה הייתה מסתבכת. מסיבת יום הולדת – אסור. החגיגה עם החברות הייתה מתקיימת רק שבועיים אחרי. בזמן בו אפילו היא עצמה כבר בקושי זוכרת את תחושת הגדילה שביום החשוב הזה.

אליהו הפתיע השנה.

"שבת בבית מלון מול הכותל?" דמעה בהתרגשות. "אתה יודע שזה היה החלום שלי מאז הפעם הראשונה שהם פרסמו מודעה בעיתון! ועוד ביום הולדת שלי! ובחודש מנחם-אב! זה... מושלם!"

"אבל", נזכרה להיבהל. "זה לא יקר מדי?"

ועוד עכשיו, עם כל הגזירות החדשות של ליברמן. הם יהיו מהראשונים להיפגע, זה ברור. אליהו אברך כולל אלוף שתורתו אומנותו. היא תצטרך לעבוד יותר כדי לכסות את העלות, או לעבוד פחות כדי להיות עם הילדה בבית... טוב שלפחות יש לה את הלימודים המובטחים עם המשכורת הנפלאה. לא כולם שרדו את המסלול, חברות טובות נשרו בדרך, רק היא עדיין שם, חושקת שיניים ושורדת בדרך ליעד המובטח.

"קצת יקר אבל שווה כל פרוטה". השיב בקול מתנגן.

שיר חדש החל להתנגן גם בליבה.

לא מטאפורית. שיר. שיר חדש של ממש החל לזמר בליבה ובמוחה. כבר זמן רב שזה לא קרה. השיר הלך והתעצם בשבת ייחודית בין החומות. קרם עור וגידים מול אבני הכותל הגדולות. חילק את עצמו יפה לבתים ולפזמון ברוח מרפסת האבן הקרירה, על צלחת ענבים. "יש ענבים עם לב אדם", הרהרה בחיוך מול שערי אבן קשתיים.

ביום ראשון בערב, אחרי העבודה, תלך למיכלי להקליט את השיר. יהיו בו מילים על ירושלים. אלפי בני ישיבות ינועו בקצב לצליליו. עשרות אלפי לבבות יתחברו ויחושו את קדושת העיר דרך הלחן הנפלא. מצעדים יפתחו בו וכבוד העיר יתפאר דרכו.

>>>

בבוקר, פתחה באיחור את המחשב. טיילה קצת בפורום המקצועי עוד לפני שפתחה את המייל.

ושם, בג'ימייל, חיכה לה הסלע האימתני. מוכן לצנוח, להתרסק ולרסק.

"פיטורין". טען המכתב באותיות אדומות.

"גם את קיבלת?" קפצו לה הודעות מחברות בפינה הימנית של הג'ימייל.

ופתאום ראתה את כל החדר בשחור. הביטה בפליאה אפטית בנורת הפלורוסנט, שדלקה כרגיל דרך החושך.

ניגשה לחלון, לנשום אוויר ואור. אך גם בחוץ, נראה שהשמיים הכהים התחברו אל האדמה. לא מותירים מרווח שאינו לחוץ ומועק.

לראשונה בחייה הבינה את הביטויים "השמיים נפלו" ו"עולמה חשך". חבל, העדיפה שלא להבין אותם עד סוף ימיה.

>>>

חזרה לפורום. כבר עלו שם אשכולות על זה. הרוב גינו. פה ושם היו כאלו שהסבירו, אך עד שהחליטה האם להתנחם – נמחקו האשכולות על דבריהם. אולי עדיף כך. אך את החלומות שנמחקו, איש לא יוכל להסביר.

רק שעתיים לאחר מכן, כשהצליחה לחזור לשפיות, הבחינה והבינה שהשיר התאייד גם הוא. כבה בתוכה. קמל בלי להשאיר זכר.

ככל שניסתה להיאחז בצליל מצליליו, בתו מתוויו - כך חזר אליה שוב ושוב ההד מהקיר.

אפס.

לא יודעת איך, מצאה את עצמה צועדת ברחוב, המומה. אבלה. כי לקחה מיד ד' כפליים.

אך מה זה היה לו לרחוב שנוהג כמנהגו?

חבורת בנות עליזות בקוקו מקפץ וצחוק מתגלגל דילגו רגל-רגל בין הכביש למדרכה בדיון על מחנה קיץ מתקרב.

זוג מודרני יצא ממכולת עם שקיות מלאות וחיוכים גדולים. צפצף בשלט והכניס הכול לתא מטען של רכב עדכני.

אברך בחליפה רבנית הנהן בשביעות רצון גורפת לתוך הטלפון שלו.

מה קורה לכם? העולם השתגע?!

רצתה לצעוק. רצתה לזעוק. לא רצתה לסיים במוסד סגור.

המשיכה לצעוד בפנים חתומות.

<<<

אחרי שעה של צעדה ארוכה ללא תכלית, המם חום השמש את מוחה. נכנסה לחצר אבן ירושלמית מוצלת, קרסה על ספסל עץ חום-ירוק מקולף, נשען לקרן בית.

הרכינה ראש אל הקיר, קור נגע ברקותיה. המייל נשכח ממנה, גם האתר על אשכולותיו. רק הניגון האבוד כאב את עצמו דרכה. בכתה את הבית הראשון. ייבבה את הבית השני. התייפחה גם את הפזמון.

כשקמה, השמיים היו שחורים כבר לכל הדעות.

קולות מניין חצרות עקשן הזכירו לה:
אם לא באתרא הדין - בכל אתר ואתר.
אם יש שכר לפעולתה - הוא יהיה שכר נמוך, בינתיים.
ומזוני רוויחי, ופורקנא - מן קדם אבוהון די בשמיא.

ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה.
 
נערך לאחרונה ב:

castamir

מהמשתמשים המובילים!
folded-hands_1f64f (1).png
folded-hands_1f64f (1).png


ולכל מי שביקש הסבר, הנה מה שלא נמחק:

 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
הופ, נמחק.
folded-hands_1f64f (1).png
folded-hands_1f64f (1).png


ולכל מי שביקש הסבר, הנה מה שלא נמחק:

אפשר הסבר מי מה ומו? עדיף באישי... שלא יימחק לפני שאראה ואז הסקרנות תעשה בי שפטים.
*
הכתיבה שלך היא לא טובה, היא בכלל לא בליגה. הכתיבה שלך מייצרת חוויה.
להישאב, להיסחף, לעוף. אתה לוקח את הקורא במדוייק לחוויה שאתה כותב לו, ופשוט כיף להתגלגל משורה לשורה בסיפורים שלך.
 

castamir

מהמשתמשים המובילים!
folded-hands_1f64f (1).png
folded-hands_1f64f (1).png


הכתיבה שלך היא לא טובה

ריגשת ונגעת.

תודה על הפרגון הנדיב, ועל שאתה מוכיח שקנאת סופרים וכותבים לא סותרת לפרגון מלבב. הלוואי ונלמד ממך.
לגופה של טענה, אני אטען טענת "מי שמדבר" ושהכתיבה שלך בעצמך היא מסע חוויתי וסוחף בכל פעם מחדש ברמה מעל כולם,
ובמקום הזה בו רבנו יימתח חבל וייבנה בית המקדש.
 

אהרון1

משתמש פעיל
folded-hands_1f64f (1).png
folded-hands_1f64f (1).png




ריגשת ונגעת.

תודה על הפרגון הנדיב, ועל שאתה מוכיח שקנאת סופרים וכותבים לא סותרת לפרגון מלבב. הלוואי ונלמד ממך.
לגופה של טענה, אני אטען טענת "מי שמדבר" ושהכתיבה שלך בעצמך היא מסע חוויתי וסוחף בכל פעם מחדש ברמה מעל כולם,
ובמקום הזה בו רבנו יימתח חבל וייבנה בית המקדש.

אחלה פרגונים. ג”א מצטרף להנ”ל לשני הכיוונים.

אגב, אומרים שהסיפור עם האחים שרבו על טובתו של השני, תחזיקו חזק, לקוח מהקוראן, ואין לו מקור בחזלי”נו.
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
גם אתה רוצה לפתוח אשכול של תורה?
להתפרנס מלייקים בלי לחשוש למחיקה ובחמ לעזוב את הכולל?
לזכות לאתרא שעיטרה לו אימו?

תשאלו את רוברט. כן כן. מהאתגר הסמוך.

ובכולופן, ר' @castamir ג"א מצטרף לכל הפרגונים הנ"ל.
וכמו שאמרו: "כשיש לך את זה אז יש לך את זה"
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מה ההבדל בעצם?
כל דבר שיש לו מקור אצלנו, הוא וודאי קרה.
אך ישנם דברים שקרו והם אינם מוזכרים (אם כי "הפוך בה והפוך בה...", כך שמסתבר לומר שת"ח יכולים להבין האם זהו סיפור אמיתי או לא).
השערתי היא שלא מסעיר כל כך היכן נכתב הסיפור במקור, אלא הידיעה שהוא אינו וודאי, ויתכן שהוא ארע רק בדמיון.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
folded-hands_1f64f (1).png
folded-hands_1f64f (1).png




ריגשת ונגעת.

תודה על הפרגון הנדיב, ועל שאתה מוכיח שקנאת סופרים וכותבים לא סותרת לפרגון מלבב. הלוואי ונלמד ממך.
לגופה של טענה, אני אטען טענת "מי שמדבר" ושהכתיבה שלך בעצמך היא מסע חוויתי וסוחף בכל פעם מחדש ברמה מעל כולם,
ובמקום הזה בו רבנו יימתח חבל וייבנה בית המקדש.
אגב קנאת סופרים,
אני בהחלט מוריק מקנאה למקרא טקסטיך הנאים והמדהימים...
פעם קראתי טקסט כלשהו פה בפורום, ובעקבותיו כתבתי את זה:

אבל מה, אם כבר מקנאים, למה שלא תדע מזה ותתמוגג?

תודה לך על הפרגונים החוזרים, חחח....
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
אגב קנאת סופרים,
אני בהחלט מוריק מקנאה למקרא טקסטיך הנאים והמדהימים...
פעם קראתי טקסט כלשהו פה בפורום, ובעקבותיו כתבתי את זה:

אבל מה, אם כבר מקנאים, למה שלא תדע מזה ותתמוגג?

תודה לך על הפרגונים החוזרים, חחח....

ואם כבר בלינקוקים והקפצות עסקינן, אז בעקבות אשכול הקנאה המוזכר אני כתבתי את זה:
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה