בדקתי שוב את הפתק. הכתובת היא הכתובת הנכונה, אבל זה ממש לא מה שציפיתי לראות. אני דמיינתי מתחם מצוחצח עם רצפה בוהקת, תאורה בהירה, כמעט מסנוורת, וריח עדין של רעננות.
במציאות עמד שם רק ביתן טחוב, עשוי קרשים עבשים.
פתחתי את הדלת החורקת בהגזמה.
"כאן זה המכון להסרת שיער בלייזר?"
"יא" ענה העבדקן שישב מתחת למאוורר הצולע.
"אממ, יש לי תור לעכשיו. לסידור זקן".
"אין שום בעיה". העבדקן הסתובב אחורנית וקרא, "הגיע הקליינט".
מהחדר האחורי צץ איש גדול מימדים, עטור בזקן ג'ינג'י עבות ומפואר. בידיו פינצטה אימתנית. "למי צריך להסיר פה שיער?"
"מהה? מי אתה?"
"אני לייזר".
במציאות עמד שם רק ביתן טחוב, עשוי קרשים עבשים.
פתחתי את הדלת החורקת בהגזמה.
"כאן זה המכון להסרת שיער בלייזר?"
"יא" ענה העבדקן שישב מתחת למאוורר הצולע.
"אממ, יש לי תור לעכשיו. לסידור זקן".
"אין שום בעיה". העבדקן הסתובב אחורנית וקרא, "הגיע הקליינט".
מהחדר האחורי צץ איש גדול מימדים, עטור בזקן ג'ינג'י עבות ומפואר. בידיו פינצטה אימתנית. "למי צריך להסיר פה שיער?"
"מהה? מי אתה?"
"אני לייזר".