ממש לא מוסכם.
הדפים שהבאתי לעיל מבוססים על המדע והמידע העדכני ביותר שקיים נכון להיום.
הפחתת הפחמימות מטפלת בשורש הבעיה,מכיוון שעודף הפחמימות מעמיס על התאים, שכבר לא יכולים לקבל כמויות של סוכר מיותר. ואז הם מפתחים התנגדות לאינסולין, שהוא המפתח שמאפשר לסוכר להכנס לתא.
הוספת המינרל כרום משפרת את תפקוד קולטן האינסולין שנמצא על כל תא ותא.
אז כבוד הרב, כיצד היית מייעץ לאנשים שכבר חלו במחלה הקשה הזו (סוכרת) לפעול?
הרב יובל הכהן אשרוב: אני מדבר עכשיו אל חולי סוכרת. סוכרת זו מחלה שהופכת להיות יותר ויותר נפוצה, ליותר אחוזים מהאוכלוסיה יש את זה והבעיה היא לא סוכרים. בדרך כלל הבעיה היא לא סוכר, כמו שכולם חושבים, אלא הבעיה היא אכילת יתר.
זוהי מחלה של החברה המודרנית, של שפע ואכילת יותר. צריך להסביר את העניין הזה. סוכרת זו מחלה שהסוכר לא מצליח להיכנס לתאים ברמה מספיקה בגלל אחת משתי סיבות או שתיהן. אחת, זה מיעוט אינסולין. השנייה, יותר נפוצה במבוגרים זהinsulin resistance תנגודת אינסולין.
האינסולין זה חומר שפותח את התאים ומאפשר לסוכר להיכנס פנימה. כשברמה נמוכה אין מספיק פותחנים כאלה שמאפשרים לסוכר להיכנס. ובמקרה השני כשיש תנגודת בתאים, אפילו שיש מספיק אינסולין, הסוכר לא יכול להיכנס לתוך התאים. אז הסיבה הראשונה של מיעוט אינסולין נובעת מעייפות של הלבלב. הלבלב מתעייף לא בגלל עודף סוכר. זה גם יכול להיות, אבל בדרך כלל בגלל עודף אכילה.
אכילת יתר של בעיקר שומנים ומספר שתיים זה חלבונים. כי הלבלב לא מייצר רק אינסולין הוא מייצר אנזימים גם לחלבון וגם לשומנים. אז כשאדם אוכל פי 3 ממה שהגוף שלו אמור לעכל ביום, וזה הרבה מהאוכלוסייה ככה, הלבלב – כמו כל בלוטה אחרת, במשך הזמן מתעייף וחומרי הגלם ליצור ההורמון האנזים יורדים, אז נוצר מצב של מיעוט אינסולין, זו בעיה פחות שכיחה מאשר הבעיה השנייה.
הבעיה השנייה היא insulin resistance שאפילו שהלבלב מתפקד טוב, הגוף לא מצליח לקלוט את האינסולין בתאים. יש פסולת שומנית.
המחקרים הכי מודרניים מראים שהפסולת השומנית היא הבעייתית, זו פסולת שחוסמת את האינסולין מלהתיישב על רצפטורים. לתא יש רצפטורים בתאים לאינסולין, לכן זה שהרפואה תיתן עכשיו תרופות או אינסולין זה לא יעזור לפתור את הבעיה עצמה משום שלא עשו ניקוי של התאים מהפסולת.
הרפואה נותנת חומרים שגורמים ללבב לייצר יותר אינסולין, זה הכדורים, או במקרה היותר גרוע… נותנת אינסולין במקום, אבל היא לא מאפשרת לגוף לקלוט אותו. אחר כך יש רמות עולות ומתגברות של אינסולין שאנשים מגיעים להזריק רמות גבוהות כשהאינסולין עצמו הוא בעייתי.
יש שני פתרונות להחלמה מסוכרת: אחד, לתת ללבלב מנוחה כדי שישקם את עצמו. זה מתייחס לבעיה הראשונה וזה על ידי אכילה שמאפשרת ללבלב מנוחה, כלומר לא מצריכה אותו לייצור מטורף של חומרים. והדבר העיקרי הוא ניקוי הגוף מרעלים, מפסולת שומנית בעיקר.
לכן הבריאות הטבעית מדריכה אנשים בעיקר למעט בצריכת השומן וחומרים המייצרים פסולת לא רצויה והתוצאות הן כמעט מידיות.
אם האדם מתנקה לגמרי הוא יכול להבריא מסוכרת. אדם מבוגר שמתנקה לגמרי ונותן מנוחה ללבלב יכול אחרי זה לחיות בלי אינסולין וכדורים והסוכר שלו מאוזן. כמובן שהוא בודק את עצמו ורואה שזה מאוזן.