בקשה 'שנה ראשונה'-לחיי הזו"ציות=באמצע? עבר לכם?

אם הבנות :) · אתמול ב- 15:39

נכתב ע"י miri:
התחתנתי בתקופת ההתנתקות

אפשר להגדיר חתונה כ'התנתקות'

פשוש · אתמול ב- 15:49

בלילה הראשון שכחנו לכבות את הבוילר עד למחרת בלילה שבאנו שוב להתקלח...
העמדתי מכונת כביסה בלי לשים אבקת כביסה ומרכך. לא הבנתי למה לא יצאה מכונה מריחה כמו של אמא...
הלכנו רק לאושר עד כדי "לעשות קניה" וקנינו תמיד כמות הזויה של חטיפים של אוסם. מהמבצעים המטורפים שלהם: 20 בחמישים או משהו בסגנון.

בטוח יש עוד...
אני צריכה להיזכר...

חצרון · אתמול ב- 16:04

לא אשכח איך בתשעת הימים של השנה ראשונה, אשתי החליטה לפנק בסלמון משהו משהו, תוך כדי שאני אוכל היא מספרת לי על המתכון המיוחד, וכשאני עם הביס בפה רגע לפני הבליעה, אני שומע שזה עם יין... עוד רגע ואני רץ לירוק את זה לפח לנגד עיניה הנדהמות....

נ.ב. אינני פוסק הלכה בעניני תשעת הימים שלום בית ובין אדם לחבירו, אלא מעשה שהיה כך היה, וכל אחד ישאל את רבותיו (עם הביס בפה...)

ידיעת התורה · אתמול ב- 16:13

שכל קניה של לחם וחלב בסופר הופכת לחווית שופינג...

משה3030 · אתמול ב- 16:15

אנחנו התחתנו גם בערב פסח
הלכנו למחרת החתונה(עם הפראק!!!!)
לחנות מכשירי חשמל כדי לקנות .....מערכת סטריאו..

חנילוש · אתמול ב- 16:40

התחתנו באלול. לבעלי עוד לא היה כולל ולא עדכנתי אותו שאני חוזרת לעבוד יום אחרי השבע ברכות האחרון, בבוקר בעלי שאל אותי:
מה אני אעשה היום,
לא קלטתי את הסיטואציה או שהרמז לא היה מספיק שקוף, והצעתי לו בשיא הכנות שילך להטביל את הכלים או אם לא איכפת לו שיכין לשטיפה, ובערב שאני יחזור אני יבשל משהו נחמד..

אור ציון · אתמול ב- 18:27

מכירים את זה ששבועיים אחרי החתונה אתם בטוחים שזהו! אתם מכירים אחד את השני אבל עד הסוף?!
אז יצאנו לצימר בטבריה פחות מחודש אחרי החתונה לשבת, התכוננו בהתרגשות ולא היה יותר מבסוטים מאיתנו!
באנו לדירה התארגנו שמנו על הפלטה הכנו הכל, והשבת נכנסת....
ואז הבנו שאנחנו שתינו לבד בסוף העולם רחוק מהמשפחה מהבלאגן והרעש של סעודות וכו...
התיישבנו לסעודה הוא בהה בי ואני בהיתי בו וכאילו מה עכשיו?!
זה היה מביך!!
התביישנו לשיר, לספר, לזרום............
היום כשאנחנו מסתכלים על זה אנחנו לא גומרים לצחוקקק
זוצים יקרים לא יוצאים לחופשה זמן כל כך קצר אחרי החתונה תנו עוד קצת זמן להכרות, לפתיחות וללמידה!
חופשה דורשת קרבה ופתיחות!
(וביננו מתי הזמן הזה ש"עכשיו אנחנו באת מכירים"??

)

tuehh · אתמול ב- 18:39

נכתב ע"י ידיעת התורה:
שכל קניה של לחם וחלב בסופר הופכת לחווית שופינג...

זוכרת את הקנייה הראשונה של זה---
כל השבע ברכות אכלנו לחמניות מושקעות תוצרת בית,
יום אחרי השבע ברכות הלכנו לקנות לחם,
וואוו איזה טעים זה היה!!
אכלנו לחם עם חביתה והתרגשנו שאנחנו מכינים בבית שלנו אוכל!!

ושלא תטעו לפני החתונה שנאתי לחם!!

משה3030 · אתמול ב- 18:44

נכתב ע"י אור ציון:
מכירים את זה ששבועיים אחרי החתונה אתם בטוחים שזהו! אתם מכירים אחד את השני אבל עד הסוף?!
אז יצאנו לצימר בטבריה פחות מחודש אחרי החתונה לשבת, התכוננו בהתרגשות ולא היה יותר מבסוטים מאיתנו!
באנו לדירה התארגנו שמנו על הפלטה הכנו הכל, והשבת נכנסת....
ואז הבנו שאנחנו שתינו לבד בסוף העולם רחוק מהמשפחה מהבלאגן והרעש של סעודות וכו...
התיישבנו לסעודה הוא בהה בי ואני בהיתי בו וכאילו מה עכשיו?!
זה היה מביך!!
התביישנו לשיר, לספר, לזרום............
היום כשאנחנו מסתכלים על זה אנחנו לא גומרים לצחוקקק
זוצים יקרים לא יוצאים לחופשה זמן כל כך קצר אחרי החתונה תנו עוד קצת זמן להכרות, לפתיחות וללמידה!
חופשה דורשת קרבה ופתיחות!
(וביננו מתי הזמן הזה ש"עכשיו אנחנו באת מכירים"??

דווקא אני יצאתי עם אשתי חודש וחצי אחרי החתונה לשבת במירון
והיה מצוין, חוץ מזה שהתקמצנו על המחיר וישנו בצימר זול על מיטה מתרוממת (היי רייזר).....

DvoraVidman · אתמול ב- 18:48

נכתב ע"י שוקולד עילית:
קושי גדול נוסף הוא הצורך בשיתופיות בכל דבר
וסוג של ביטול העצמאות
אבל לאט לאט לומדים להנות מזה

לומדים נפרדות, בכל אופן אמורים ללמוד.

אור ציון · אתמול ב- 18:50

נכתב ע"י משה3030:
דווקא אני יצאתי עם אשתי חודש וחצי אחרי החתונה לשבת במירון
והיה מצוין, חוץ מזה שהתקמצנו על המחיר וישנו בצימר זול על מיטה מתרוממת (היי רייזר).....

את החופש נתתי כדוגמא
הרעיון שרציתי להוציא משם זה העניין הזה שבטוחים שאין עוד זוג שזורם ומכיר כמונו בעולם!!
ולנו יש את הקשר הכי עמוק ואנחנו יודעים הכככלללל אחד על השני...
ואז נתקלים בסיטואציה שהופה!.........

שוקולד עילית · אתמול ב- 19:13

נכתב ע"י DvoraVidman:
לומדים נפרדות, בכל אופן אמורים ללמוד.

הסבירי

ידיעת התורה · אתמול ב- 19:18

נכתב ע"י אור ציון:
זוצים יקרים לא יוצאים לחופשה זמן כל כך קצר אחרי החתונה תנו עוד קצת זמן להכרות, לפתיחות וללמידה!
חופשה דורשת קרבה ופתיחות!

נכון מאוד!!! הזכרון של החופש שנכשל עדיין מורגש!!!!!!
לאט ובריא.

ד. פריד · אתמול ב- 19:19

נכתב ע"י אור ציון:
מכירים את זה ששבועיים אחרי החתונה אתם בטוחים שזהו! אתם מכירים אחד את השני אבל עד הסוף?!
אז יצאנו לצימר בטבריה פחות מחודש אחרי החתונה לשבת, התכוננו בהתרגשות ולא היה יותר מבסוטים מאיתנו!
באנו לדירה התארגנו שמנו על הפלטה הכנו הכל, והשבת נכנסת....
ואז הבנו שאנחנו שתינו לבד בסוף העולם רחוק מהמשפחה מהבלאגן והרעש של סעודות וכו...
התיישבנו לסעודה הוא בהה בי ואני בהיתי בו וכאילו מה עכשיו?!
זה היה מביך!!
התביישנו לשיר, לספר, לזרום............
היום כשאנחנו מסתכלים על זה אנחנו לא גומרים לצחוקקק
זוצים יקרים לא יוצאים לחופשה זמן כל כך קצר אחרי החתונה תנו עוד קצת זמן להכרות, לפתיחות וללמידה!
חופשה דורשת קרבה ופתיחות!
(וביננו מתי הזמן הזה ש"עכשיו אנחנו באת מכירים"??)

לפחות זה יוצר חוויה שאפשר לדבר עליה כשאין על מה לדבר...
בכל מקרה חלק לא מבוטל מבניית קשר זה חוויות משותפות.

דינדושה · אתמול ב- 19:39

הדבר שהייתי הכי מופתעת ממנו זה שהחיים כל כך יפים וזורמים
אחרי כל הנאומים בסמינר שצריך להקריב ולוותר והקושי להסתגל לחיים אחרים ושונים
חיפשתי אותם את החורים ואת הקושי
הייתי אומרת כל הזמן שכנראה זה לא שידוך מוצלח כי אנחנו מדי מסתדרים ביחד

*קופי ופרסום* · אתמול ב- 20:09

נכתב ע"י פשוש:
בלילה הראשון שכחנו לכבות את הבוילר עד למחרת בלילה שבאנו שוב להתקלח...
העמדתי מכונת כביסה בלי לשים אבקת כביסה ומרכך. לא הבנתי למה לא יצאה מכונה מריחה כמו של אמא...
הלכנו רק לאושר עד כדי "לעשות קניה" וקנינו תמיד כמות הזויה של חטיפים של אוסם. מהמבצעים המטורפים שלהם: 20 בחמישים או משהו בסגנון.

בטוח יש עוד...
אני צריכה להיזכר...

חיבים עוד..

נכתב ע"י חצרון:
לא אשכח איך בתשעת הימים של השנה ראשונה, אשתי החליטה לפנק בסלמון משהו משהו, תוך כדי שאני אוכל היא מספרת לי על המתכון המיוחד, וכשאני עם הביס בפה רגע לפני הבליעה, אני שומע שזה עם יין... עוד רגע ואני רץ לירוק את זה לפח לנגד עיניה הנדהמות....

נ.ב. אינני פוסק הלכה בעניני תשעת הימים שלום בית ובין אדם לחבירו, אלא מעשה שהיה כך היה, וכל אחד ישאל את רבותיו (עם הביס בפה...)

חח

נכתב ע"י DvoraVidman:
לומדים נפרדות, בכל אופן אמורים ללמוד.

נא להרחיב

נכתב ע"י שוקולד עילית:
הסבירי

מצטרפת

נכתב ע"י ידיעת התורה:
נכון מאוד!!! הזכרון של החופש שנכשל עדיין מורגש!!!!!!
לאט ובריא.

DvoraVidman · אתמול ב- 20:13

נכתב ע"י שוקולד עילית:
הסבירי

אדגים בסיפור ששמעתי פעם בהרצאה מפי הרב עמי ברעם (ארגון 'התקשרות').
הוא סיפר שלפעמים בא אליו זוג והם אומרים לו ש'הם באותו ראש'.
אז הוא שואל אותם, מי הוריד למי את הראש?
באופן טבעי לשני אנשים אמור להיות שני ראשים...
יש תהליך בריא שקורה עם הנישואים שמאד מאד מנסים להתמזג. ולעשות כל דבר ביחד וכולי.
ובאמת טבעי שמישהו מהצדדים ירגיש שזה יותר מדי בשבילו.
אבל עם הזמן אמורים לפתח נפרדות: לדעת להיות גם לחוד וגם ביחד. שני אנשים שחיים יחד באהבה ואחוה ושלום ורעות - והם שני אנשים. עם שטחים מאוחדים ועם שטחים נפרדים.

ניהול 1 · אתמול ב- 20:21

אחד ה-סיפורים
סיפר לנו המדריך, לא אנקוב בשמו. (יהודי מפורסם).

היה זה תקופה קצרה אחרי החתונה, אני לומד במיר, ואחד החברים שואל אותי אם יש מצב לקבל את הדירה לשבת בשביל אורחים.
כמו בעל טוב, מספר אותו מדריך, אמרתי לו שאשאל את הרבנית.
הרבנית הצעירה לא הסכימה בשום אופן, אמרה שהבית מבולגן וכו' וכו'.
חזרתי אליו עם התשובה, והוא אמר את התשובה המוכרת: אני, לא אכפת לי שיהיה מבולגן, זה בשביל זוג צעיר בלי ילדים רק לינה וכו' וכו'.
אוקי, עניתי, אל תדאג יהיה בסדר.

יום שישי, הכיור מלא בסירים, הבית במצב סביר מינוס, ודקה לפני שאנחנו יוצאים מהבית אני דוחף מפתח לארון חשמל מחוץ לבית.
אחרי שיצאנו אני מתקשר לחבר, כשהרבנית לא בטווח האזנה, ומספר לו איפה המפתח ושידאג שהכל יהיה בדיוק כמו שהשארתי אותו, שלא יזיזו כלוםםםם.

אנחנו חוזרים הביתה במוצ"ש, ואכן הבית נשאר בדיוק באותו מצב. אני משחרר אנחת רווחה.
אבל אז, כששמעתי את הצעקה של הרבנית מהאמבטיה, קלטתי שלנשים יש חוש ריח מפותח מידי, ואין מצב שהן לא ישימו לב שמישהו היה כאן בשבת.
היא הבחינה באיזו חתיכת טישו שהייתה במקום אחד ועברה למקום אחר, או משהו דומה לזה, והיא הזדעזעה כל כך כשהבינה שהיה כאן מישהו בשבת. לקח לה תקופה מאוד ארוכה להתאושש מזה.
ואני, מספר אותו מדריך, למדתי שיעור חשוב בחיים. על תחילת החיים.

*קופי ופרסום* · אתמול ב- 20:45

נכתב ע"י ניהול 1:
אחד ה-סיפורים
סיפר לנו המדריך, לא אנקוב בשמו. (יהודי מפורסם).

היה זה תקופה קצרה אחרי החתונה, אני לומד במיר, ואחד החברים שואל אותי אם יש מצב לקבל את הדירה לשבת בשביל אורחים.
כמו בעל טוב, מספר אותו מדריך, אמרתי לו שאשאל את הרבנית.
הרבנית הצעירה לא הסכימה בשום אופן, אמרה שהבית מבולגן וכו' וכו'.
חזרתי אליו עם התשובה, והוא אמר את התשובה המוכרת: אני, לא אכפת לי שיהיה מבולגן, זה בשביל זוג צעיר בלי ילדים רק לינה וכו' וכו'.
אוקי, עניתי, אל תדאג יהיה בסדר.

יום שישי, הכיור מלא בסירים, הבית במצב סביר מינוס, ודקה לפני שאנחנו יוצאים מהבית אני דוחף מפתח לארון חשמל מחוץ לבית.
אחרי שיצאנו אני מתקשר לחבר, כשהרבנית לא בטווח האזנה, ומספר לו איפה המפתח ושידאג שהכל יהיה בדיוק כמו שהשארתי אותו, שלא יזיזו כלוםםםם.

אנחנו חוזרים הביתה במוצ"ש, ואכן הבית נשאר בדיוק באותו מצב. אני משחרר אנחת רווחה.
אבל אז, כששמעתי את הצעקה של הרבנית מהאמבטיה, קלטתי שלנשים יש חוש ריח מפותח מידי, ואין מצב שהן לא ישימו לב שמישהו היה כאן בשבת.
היא הבחינה באיזו חתיכת טישו שהייתה במקום אחד ועברה למקום אחר, או משהו דומה לזה, והיא הזדעזעה כל כך כשהבינה שהיה כאן מישהו בשבת. לקח לה תקופה מאוד ארוכה להתאושש מזה.
ואני, מספר אותו מדריך, למדתי שיעור חשוב בחיים. על תחילת החיים.