התייעצות טיפול רגשי - תאום ציפיות

דעת ובינה

משתמש רשום
נושא שמתבשל לי כבר הרבה זמן עקב מעורבות וצפיה בכמה מחזורי טיפול רגשי של מבוגרים וילדים.

בתור התחלה, מדובר רק על טיפול אצל מטפלים בעלי הכשרה אקדמית רשמית רלוונטית.

אורך הטיפול - נכון שלא קוצבים מראש פרק זמן לטיפול, אבל מה הנורמה?
נניח מבוגר שהלך לטיפול רגשי קבוע במשך כמה שנים (אך לא עקב בעיה ספציפית במיוחד), אם לא היה מפסיק מיוזמתו זה כנראה היה ממשיך הלאה והלאה. איש מקצוע אחר ששמע על הסיטואציה אמר שזה נשמע לו נורמלי לגמרי , ואם היה לו כסף הוא היה הולך גם לטיפול כזה.

הצבת מטרות - תפקידו של מי להציב יעדים לטיפול ולדגום מדי תקופה האם הטיפול מתקדם? של המטפל? של המטופל? של אף אחד משניהם וצריך לתת לעסק לזרום?

אחרי כמה זמן סביר לומר שניסינו ולא רואים התקדמות ממשית וספק אם יש תועלת להמשיך?
רלוונטי גם כששולחים ילד ורואים שהוא לא ממש מתחבר, מתי נכון להגיד די.
 

אימון- והנחייה בNLP

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
הצבת מטרות - תפקידו של מי להציב יעדים לטיפול ולדגום מדי תקופה האם הטיפול מתקדם? של המטפל? של המטופל? של אף אחד משניהם וצריך לתת לעסק לזרום?
באופן כללי הצבת המטרות צריכה להיות של המטפל והמטופל (הרי צריכים לדעת על מה הוכים לעבוד)
אבל תפקידו של המטפל לוודא עם המטופל מה הבעיה באמת, ולא רק מה שנראה בעיני המטופל (אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים) ולראות מה יעזור לו באמת להתקדם ולאמת/עמת את זה עם המטופל וכך אחרי שיש מטרה /ות ברורה/ות
אפשר להתחיל לעבוד וכמובן חלק מרכזי בהצבת מטרה (עכ"פ באופן מקצועי ואמיתי) היא גם לבדוק לאורך התהליך האם וכמה זה מתקדם ולשנות /להבהיר את המטרה בהתאם למטרה
 

artheraphy@

משתמש רשום
ראשית, אלו מחשבות שראויות להערכה בעיניי! שימת לב לפרטים, הבנה בסיסית שיש צורך בהכשרה רלוונטית ומוכרת בתחום, שלצערי -כמטפלת באומנות- לא תמיד מייחסים לכך חשיבות ונגרמים נזקים בגוף ובנפש.

ובקשר לשאלותייך- אני חושבת שזה תלוי בעיקר לגבי סיבת הפניה לטיפול- אם הטיפול הוא ממוקד קושי ספציפי, והמטופל הגיע עם ציפייה לסיוע בתחום, יש מעקב ועדכון אם ישנה התקדמות או לא, ומסיימים בהתאם.

במידה והטיפול הוא דינאמי, כזה שמלווה את האדם לאורך חייו ומסייע בהבנות שונות ומקדם מאוד, כמובן!
אז ישנה משמעות לשיח עם המטפל גם על נושא כזה, ברגע שהמטופל יחוש צורך לסיים את הטיפול מתוך תחושת הישג/ מיצוי/ קושי כלכלי- הוא ידווח למטפל ויתכוננו לקראת הסיום. כמובן שגם מנגד- אם המטפל מבין מהטיפול כי המטופל השיג מטרות משמעותיות שמספיקות לו כרגע, הוא יציף את זה בעצמו.

הצבת המטרות מתרחשת בעיקר בתחילת הטיפול, המטופל והמטפל בונים אותה יחד, או שהמטפל בונה אותה עבור המטופל והוא זכאי וראשי לדעת מהן, כמובן!

ובקשר לחיבור למטפל- קשה לאמוד זאת בכמות טיפולים לדעתי. כי יהיו כאלה שאחרי חודש כבר ירגישו שלא רוצים לנסות עוד וימשיכו למטפל אחר בעוד אדם אחר יחליט לתת הזדמנות ארוכה יותר לקשר.
בכל מקרה- לא להישאר איפה שלא מרגישים התקדמות, לא לדשדש ללא מטרה, ולהציף כל מה שמרגיש. זה תמיד לב הטיפול.
בהצלחה!
 

ברוכה תהיי

משתמש מקצוען
כשבנאדם הולך/ שולח ילד לטיפול- יש לו סיבה. הסיבה היא מטרת הטיפול הגלויה. למשל- ילד עם בעיות בגמילה ללא כל הסבר רפואי (ובפרט אם כבר נגמל בעבר)- ישלחו לטיפול כדי לבדוק את התחום הרגשי.
המטרה הגלויה: גמילה. אם לאחר פרק זמן ההורים לא יראו שיפור בתחום הזה הם עשויים לחוש שהטיפול לא יעיל.
בטיפול יתכן שיעלו נושאים של שליטה, של חרדה ואולי אף של חוויות אלימות שונות, וברוב שיטות הטיפול המטפל יעסוק בבעיות השורשיות יותר מאשר בבעיה הגלויה. (לרוב ישלבו גם הדרכת הורים- תלוי בגיל הילד).
במקרה כזה, המטרה של ההורים בטיפול מאד ברורה, אך יתכן שמאד גדולה. אני מצפה מהמטפל שיעשה תיאום ציפיות עם ההורים ויפרוט את המטרה הגדולה לשלבים קטנים יותר בהתאם לנתונים. אם המטפל לא עושה זאת- מומלץ להורים לברר לאחר מס פגישות מה המטפל מתרשם ומה יעד ריאלי מבחינתו לפרק הזמן הקרוב. במידה והזמן חולף ושינוי לא ניכר- שוב שואלים את המטפל לדעתו ולפי התשובה בוחנים את הצעדים הבאים.

ישנם בעיות שהמטרה בהם יחסית ממוקדת ויתכן שטיפול קצר מועד (כ12 מפגשים) יספיק, אך ישנן סיבות רחבות ועמוקות יותר שמצריכות יותר אורך רוח. למשל קשיים בהתקשרות יגררו טיפול עמוק יותר, ומובן פחות (-הטיפול הוא בקשר עצמו ופחות בתוכן ספציפי).

לשאלות שלכם בהחלט יש מקום,
כדאי להפנות אותם לאיש הטיפול ולהבין יותר את סיבת ההתמשכות.

כמובן שאם לא רואים התקדמות תמיד אפשר לסיים, וזה תלוי גם כמה המטרה הראשונית היתה קונקרטית וניתנת למדידה.
 

מלכה שליסל

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
ראשית, אלו מחשבות שראויות להערכה בעיניי! שימת לב לפרטים, הבנה בסיסית שיש צורך בהכשרה רלוונטית ומוכרת בתחום, שלצערי -כמטפלת באומנות- לא תמיד מייחסים לכך חשיבות ונגרמים נזקים בגוף ובנפש.

ובקשר לשאלותייך- אני חושבת שזה תלוי בעיקר לגבי סיבת הפניה לטיפול- אם הטיפול הוא ממוקד קושי ספציפי, והמטופל הגיע עם ציפייה לסיוע בתחום, יש מעקב ועדכון אם ישנה התקדמות או לא, ומסיימים בהתאם.

במידה והטיפול הוא דינאמי, כזה שמלווה את האדם לאורך חייו ומסייע בהבנות שונות ומקדם מאוד, כמובן!
אז ישנה משמעות לשיח עם המטפל גם על נושא כזה, ברגע שהמטופל יחוש צורך לסיים את הטיפול מתוך תחושת הישג/ מיצוי/ קושי כלכלי- הוא ידווח למטפל ויתכוננו לקראת הסיום. כמובן שגם מנגד- אם המטפל מבין מהטיפול כי המטופל השיג מטרות משמעותיות שמספיקות לו כרגע, הוא יציף את זה בעצמו.

הצבת המטרות מתרחשת בעיקר בתחילת הטיפול, המטופל והמטפל בונים אותה יחד, או שהמטפל בונה אותה עבור המטופל והוא זכאי וראשי לדעת מהן, כמובן!

ובקשר לחיבור למטפל- קשה לאמוד זאת בכמות טיפולים לדעתי. כי יהיו כאלה שאחרי חודש כבר ירגישו שלא רוצים לנסות עוד וימשיכו למטפל אחר בעוד אדם אחר יחליט לתת הזדמנות ארוכה יותר לקשר.
בכל מקרה- לא להישאר איפה שלא מרגישים התקדמות, לא לדשדש ללא מטרה, ולהציף כל מה שמרגיש. זה תמיד לב הטיפול.
בהצלחה!
מצטרפת לכל מילה!
סיכמת את זה מעולה. ברור, מאיר עיניים, וקולע לטעמי.

מוסיפה על כך, לתשומת ליבך @דעת ובינה שציינת פה בעצמך
נניח מבוגר שהלך לטיפול רגשי קבוע במשך כמה שנים (אך לא עקב בעיה ספציפית במיוחד), אם לא היה מפסיק מיוזמתו זה כנראה היה ממשיך הלאה והלאה. איש מקצוע אחר ששמע על הסיטואציה אמר שזה נשמע לו נורמלי לגמרי , ואם היה לו כסף הוא היה הולך גם לטיפול כזה.
זה גופא מסביר את הסיבה של סדרת פגישות ארוכה שמתפרשת על פני שנים
ומתחבר למה ש @artheraphy@ תיארה כ"מלווה את האדם לאורך חייו".
ולכן התשובה לשאלתך "מה הנורמה?"
תשתנה בהתאם לסגנון גישה של אסכולה טיפולית ולמטרתו של הלקוח בטיפול.
בגדול, נכון להיום, טיפול פסיכותרפי (שיחתי) של כמה שנים, הוא בעיקר רלוונטי בשני סוגי מקרים:
1.
התמודדות מתמשכת עם קושי מסוים / נתונים מאתגרים
שמתרחשים בחייו של האדם באופן פעיל לאורך זמן
(לדוג' טיפול בהורה מזדקן, הורות לילד עם צרכים מיוחדים,
גידול ילדים באופן חד הורי, זוגיות מורכבת וכו')
במקרים כאלו בדרך כלל אין "בעיה ספציפית"
אלא קושי כללי שכולל בתוכו מגוון אתגרים, שמתעוררות בצמתים שונים,
וחשוב תמיכה עקבית, ליווי קבוע, אוורור של רגשות,
יכולת לשתף ולהיוועץ באנקדוטות שדורשות הכרעה ודרכי פעולה
והעצמת כושר ההתמודדות של האדם עם ובמקביל לגלים שסוערים כל הזמן.
במקרים האלו, אולי אי אפשר לומר ש"חובה" ללכת לטיפול כל שבוע במשך שנים
אם כי, ברוב המקרים מן הסוג הזה, סביר שזה יצדיק מפגשים לאורך זמן.
אפשר אולי בלי. עדיף - עם.
זו נורמה הגיונית. יש שיאמרו - מומלצת ביותר. אם בן אדם יעדיף אחרת - זה גם נורמלי.

2.
יש אנשים שרואים בטיפול רגשי מקבילה ל"טיפול פנים" או "חדר כושר" לנפש,
וכמו שהם הולכים לשחיה פעם בשבוע, להליכה כל יום, לקוסמטיקאית כל שלושה שבועות,
מאווררים מזרנים כל שישי, ומשתתפים בחוג מחול מדי יום שני
ככה הם גם מעוניינים להשקיע באופן עקבי ורציף בנפש, כדי לטפח את בריאותה,
לעשות השתדלות למנוע את היווצרותם של משברים, לשפר את החוסן הנפשי שלהם באופן כללי,
ולהצליח לשוט באופן מיטבי עם אתגרים החיים הקלאסיים (בינינו, למי אין?)
אנשים כאלו בד"כ מעוניינים בפגישות קבועות לאורך שנים.
אפשר בלי. הבן אדם בוחר עם.
זו לא שאלה של "נורמה", זה עניין של זכות בחירה ולוקסוס לא רע שהפך אפילו לאופנה.
(הדא הוא שנאמר לך:
איייייי, לו הייתי רוטשילד, איי דיד די דיד די די בם...
כל שבוע הייתי די בי בם, הולך לי לטיפול רגשי.....)

3.
כמובן ישנם המקרים בהם אופי הקושי מחייב טיפול, תמיכה, ליווי ומעקב רציף (ובלתי רלוונטי אחרת)
כגון: הפרעות אישיות קליניות, מחלות נפש, פוסט טראומה מורכבת וכדומה.
אי אפשר בלי.
זו הנורמה המקצועית הבסיסית. זו ברירת המחדל. (ואם לא - זה מחדל!)

עכשיו,
היות שבשביל רוב האנשים לעמוד בסדרת פגישות כל כך ארוכה, יהווה אתגר
הן מהפן הכלכלי והן מצד משאבים רבים נוספים שזה דורש
אז מי שעושה את זה אם הוא לא חייב - זה בדרך כלל סוג של מותרות. מותרות נהדרות אפשר לומר.
והוא פשוט ימשיך לעשות את זה עד שירגיש מיצוי, עד שידלדלו לו המשאבים, או עד עד שהמטפל יעשה הסבה😄
אם זה נורמלי או לא - תחליט בעצמך:)

הערה חשובה:
ככל הידוע לי, הנורמה בטיפול רגשי באומנות (לא בשיחה)
הוא בד"כ רב-מפגשי עקב אופיו ובהתאמה למהותו.
גם פה נושא תיאום הצפיות ומעקב תוצאות כמובן רלוונטי.

וכעת לסיפור (לא😉) קצר לפני השינה:

פרק א':
פעם, פעם לפני הרבה שנים, לא הייתה כמעט בחירה
אם רצית טיפול רגשי - זה רק מה שהיה להציע לך:
הטיפול הפסיכודינמי היה סגנון הטיפול השולט וכמעט היחידי
(מה שמכונה: הגל הראשון של הפסיכותרפיה)
ומהותו הייתה טיפול ארוך מועד,
בד"כ לפחות פגישה אחת (ובמקרים רבים לפחות 2) בשבוע
במשך שנים רבות.

פרק ב':
הנורמה הזו בהדרגה פינתה את מקומה לטובת נורמות אחרות
עם התפתחות הגל השני של הפסיכותרפיה - בעיקר CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי)
שהוכח כיעיל לא פחות, ולפעמים בהחלט אף יותר, למגוון רחב של מצבים.
והבשורה הגדולה, מעבר ליעילות המוכחת, הייתה:
התקצרות משך הטיפול: בממוצע סביב 12-15 פגישות.
אופי הטיפול הזה גם מזמין הצבת מטרות ממוקדת ומדידה יותר.
אלו שתי אסכולות, הזרמים המרכזיים, שכולנו כנראה גדלנו עליהם
הם עדיין מקובלים ושימושיים עד היום
ההתפתחות המבורכת הזו הרחיבה את אפשרויות הבחירה של לקוחות (כאשר ניתן לאפשר זאת)
והנגישה את הטיפול הרגשי למגוון רחב של אנשים ומשאבים.
ובעיקר: תרמה תכל'ס לתוצאות בשטח, כיוון שצמצמה את תופעת הנשירה מטיפולים, עקב אורכם...

פרק ג':
במקביל מתפתחות כל העת גישות ממוקדות נוספות (הגל השלישי של הפסיכותרפיה)
שרלוונטיות ויעילות להפליא בהרבה מקרים (לא בכולם!)
כשהן מתאימות, והלקוח יכול להרשות לעצמו בחירה
יש להן פוטנציאל להיות קצרות מועד אפילו עוד יותר ולא על חשבון עומק, רוחב ואורך ההשפעה.
(כך שניתן להיעזר במספר מפגשים קצר, החל מ-2 בד"כ.
ולא פחות מכך כיוון שתמיד צריך פגישת אינטייק)
ופה כמובן יש גם מקום לתיאום ציפיות, לבירור צרכים ומטרות, ולמתן אפשרות בחירה.

כל השיטות והגישות - כבודן ויעילותן במקומן מונח.
הבחירה באחת מהן על פני (או בשילוב) אחרות - תלויה, קשורה ומושפעת מהרבה גורמים ושיקולים.
וחשוב שתיעשה על ידי איש מקצוע מוסמך ואחראי (בעדיפות על + עניו ואנושי: )
וכמובן, בכל דרך שנבחרת, יש אחריות משותפת על המטפל (בעיקר) ועל הלקוח
להיות כנים והוגנים ולשמור על הזכויות של כל הצדדים,
להציב מטרות במשותף מתוך שקיפות ותיאום ציפיות,
ולקיים מדי פעם "סיכומי ביניים" שיבחנו את יעילות הפגישות ואת הצפי לסיומם.

פרולוג:
עד עצם היום הזה, מייחלת האנושות כולה
לחיות באושר ובעושר וברווחה נפשית גדולה
הלוואי שכבר נזכה כולנו למנוחת הנפש עד בלי די
עם בוא גואל שיאמר לצרותינו - די.
 
נערך לאחרונה ב:

ככר השוק

משתמש מקצוען
מנסיון עם כמה וכמה מטפלים, לכמה מבני המשפחה- אחרי 3-4 מפגשים רואים אם יש פוטנציאל או לא.
אחרי 7-8 מפגשים אמורים לראות התקדמות.
היתה לנו מטפלת באומנות שמהרגע הראשון לא היה נראה לי יעיל. נתתי לזה עוד קצת, והיא לשמחתי (כי לא היה לי את הבטחון לעמוד ולומר- זה שטויות במיץ, ממבו ג'מבו לא מקצועי, לא מתאים לי, כי היתה לה הסמכה מתאימה) פיטרה את הילד אחרי 6 מפגשים.
עוד פסיכולוג לאדם מבוגר שאחרי 7 מפגשים היה ברור שאין טעם להמשיך, ופסיכולוג אחר לנער שאחרי 5-6 מפגשים הנער אמר שזה לא תורם לו כלום, והיה נכון להפסיק.
צריך בשביל זה יכולת שיחה וניתוח עם הילד\ נער\ אדם, כדי שיוכלו להחליט על סמך הבנה ולא סתם כי אין כח.
בניגוד לנסיון הזה, היה לנו נסיון עם תהליכים ארוכים מצוינים ומעולים. בעיקר בטיפולי פסיכותרפיה אצל עו"סים. 3-5 שנים של טיפול, שאם אפשר היה לפרגן את זה לכל אחד, היינו עושים זאת.
מטפל טוב עושה תיאום ציפיות. היתה לנו פגישה שבה המטפל אמר- השגנו את המטרות, הוא יכול להמשיך לבד. אנחנו העדפנו להמשיך, אז קבענו מטרות יותר מתקדמות. אחרי עוד שנה הורדנו תדירות מפגשים ועדיין העדפנו להמשיך, אבל המטפל שיקף כל הזמן שאנחנו בשלב הפריוילגיה.
 

משבצת 2

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
ואם המטפל של הילד אומר שרואה התקדמות
ואני כאמא לא מרגישה את זה? (ואפילו רואה קצת נסיגה - הילד חוזר מנבסוט אבל לא אני רואה שיפור במה שרציתי שישתפר)
(אחרי כ-5 מפגשים)
מה אומרים המומחים?
 

סופר דגול

משתמש רשום
לא הספקתי לקרוא כאן הכל.


לדעתי חלק מדרישות הסף להיות מטפל, זה שאפשר לשאול אותך את השאלות הללו, ולקבל תשובה מספקת ומניחה את הדעת.
זה גם בסדר אם לוקח כמה שבועות עד שמבינים טוב יותר את התשובה שלך.

אבל אם אי אפשר לשאול אותך שאלה כזאת, או שהתשובה שלך לא משכנעת, יהיה מאד קשה להיעזר בך.
 

ככר השוק

משתמש מקצוען
ואם המטפל של הילד אומר שרואה התקדמות
ואני כאמא לא מרגישה את זה? (ואפילו רואה קצת נסיגה - הילד חוזר מנבסוט אבל לא אני רואה שיפור במה שרציתי שישתפר)
(אחרי כ-5 מפגשים)
מה אומרים המומחים?
תבקשי שיפרט במה ההתקדמות.
אחרי 5 פגישות אם הילד מבסוט- כדאי להמשיך עוד כמה פגישות כי זה אומר שהקשר נוצר, וכדאי לתת לזה צ'אנס.

הסתייגות- רק אם מדובר במטפל מוסמך, עם תואר מתאים, עם הנחיה מתאימה שיודע איך תהליך טיפול מקצועי אמור להראות.
 

ברוכה תהיי

משתמש מקצוען
תבקשי שיפרט במה ההתקדמות.
אחרי 5 פגישות אם הילד מבסוט- כדאי להמשיך עוד כמה פגישות כי זה אומר שהקשר נוצר, וכדאי לתת לזה צ'אנס.

הסתייגות- רק אם מדובר במטפל מוסמך, עם תואר מתאים, עם הנחיה מתאימה שיודע איך תהליך טיפול מקצועי אמור להראות.
מוסיפה: כדאי לשקול לחזור לממליצים ולברר יותר לעומק איך היתה ההתרשמות שלהם מהטיפול, מקצב ההתקדמות ומהליך הסיום.

בנוסף, כדאי לשאול במוסד הלימודים של הילד (גן?) אם הם רואים הבדל.
5 פגישות אצל ילד יתכן שעדיין לא רואים שיפור, אבל אם עוד 2-3 מפגשים עדיין לא תחושו שום שינוי- תבקשו הסברים שיתיישבו על דעתכם.
 

מה השאלה?!

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
נושא שמתבשל לי כבר הרבה זמן עקב מעורבות וצפיה בכמה מחזורי טיפול רגשי של מבוגרים וילדים.

בתור התחלה, מדובר רק על טיפול אצל מטפלים בעלי הכשרה אקדמית רשמית רלוונטית.

אורך הטיפול - נכון שלא קוצבים מראש פרק זמן לטיפול, אבל מה הנורמה?
נניח מבוגר שהלך לטיפול רגשי קבוע במשך כמה שנים (אך לא עקב בעיה ספציפית במיוחד), אם לא היה מפסיק מיוזמתו זה כנראה היה ממשיך הלאה והלאה. איש מקצוע אחר ששמע על הסיטואציה אמר שזה נשמע לו נורמלי לגמרי , ואם היה לו כסף הוא היה הולך גם לטיפול כזה.

הצבת מטרות - תפקידו של מי להציב יעדים לטיפול ולדגום מדי תקופה האם הטיפול מתקדם? של המטפל? של המטופל? של אף אחד משניהם וצריך לתת לעסק לזרום?

אחרי כמה זמן סביר לומר שניסינו ולא רואים התקדמות ממשית וספק אם יש תועלת להמשיך?
רלוונטי גם כששולחים ילד ורואים שהוא לא ממש מתחבר, מתי נכון להגיד די.

כל מילה.
תחשבו כמה זה הזוי שדברים כל כך בסיסיים בטיפול
לא מקבלים את ההתייחסות הראויה.
אני חושב שזה מסביר למה כל כך הרבה אנשים הולכים
לכל מיני 'מטפלים' בלי תואר אקדמאי. כי בדרך כלל רק הם
מבטיחים שינויים תוך פרק זמן קצוב.

ועיקר הכאב שבדבר, שהרבה שצרכים ללכת לטיפול, ואפי' רוצים,
לא הולכים. או הולכים ונושרים באמצע, בגלל הבעיות הללו.
הם מרגישים שכל האירוע לא ברור, ואין להם כבר את האנרגיה להשקיע.
 

שלמה מרלר

משתמש פעיל
מאוד מאוד כואב שיש מטפלות שאין להם כל הכשרה בסיסית [רק מה שהם המציאו על עצמם ...על ילדיהם בעליהם
ומשוקות לציבור במילים מושכות ....
מפרסומת בעיתון כח הפרסום לעניין בב"ב
חשוב לברר ולהתייעץ אחרי ברור מעמיק מי המייעץ ....
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ש'

קסא שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (ומדבריך) וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי:קסב שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב:קסג שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי:קסד שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:קסה שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל:קסו שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יי וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי:קסז שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ וָאֹהֲבֵם מְאֹד:קסח שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

בעלי חיים בראשי תיבות • אתגר 134

לוח מודעות

למעלה