הורים לפלפים הם אסון לילד באותה מידה שההורים מנותקים רגשית ועובדים כמו רובוט ללא אינטלגנציה רגשית.
(כמובן שהתוצאה שונה לגמרי)
ילד חייב גבולות, זה בריא לו אפילו שזה קשה לו.
וזה יכול גם להיות אינדיקציה להורות בריאה.
וזה לא סותר שזה חייב להיות מתוך מחשבה איך בדיוק וכמה, כי הגישה המדוייקת היא אינדיבידואלית,
חנוך לנער ע"פ דרכו - ולא דרכך.
כל החששות על התמכרות בעתיד לא לגמרי קשורים כי הוא כבר לא יהיה ילד + הסיכון קיים תמיד + אי טיפול התנהגותי רק ישפיע לרעה ועוד.
לא לגמרי, אבל יש כן קשר גדול, כי בסוף הנפש שלו מחפשת משהו והשאלה היא למה.
אז צריך בזה עיקר העבודה, אבל גבולות חייב שיהיה.
ניכר שחלק גדול מהמגיבים אין להם בכלל ילד בגיל הזה וזה משעשע,
ולא, אח/אחות לא נחשב.
ומי מדבר על התעסקות עם ילדים או נוער ביום יום וקורסי השתלמות בנושא.
מי מאלו שהגיב ממקום שפוחד להיות הורה סמכותי ומשמעותי או לא מאמין בילד אכן צריך טיפול, וסיכוי לא רע שגם הילד כבר.
אגב הבינה:
1. שיחה ישירה:
- קבע שיחה רצינית: דבר עם הילד בצורה ישירה וברורה על החשיבות של המצב ומה הבעיה בהתנהגות שלו. הסבר מדוע זה מפריע לך ואילו השפעות זה יכול להיות על חייו.
2. הגבלת גישה:
- הגבל את הגישה לתכנים: אם מדובר בתכנים חדשותיים או באתרים מסוימים, שקול לחסום את הגישה או להגביל את הזמן שהילד יכול לבלות מול המסך.
3. פיתוח חלופות:
- הצע פעילויות אחרות: עזור לו למצוא תחביבים חדשים או פעילויות שיכולות למלא את זמנו ולספק עניין בצורה בריאה יותר.
4. תמיכה מקצועית:
- שקול ייעוץ: אם אתה מרגיש שהמצב חמור מדי, פנייה לפסיכולוג או יועץ מקצועי עשויה להיות מועילה. הם יכולים לסייע במציאת דרכים להתמודד עם ההתמכרות.
5. מעקב מתמיד:
- היה מעורב: המשך לעקוב אחרי ההתנהגות של הילד ולוודא שהוא מבין את הגבולות שהצבת. חשוב על שיחות שוטפות כדי לבדוק את המצב.
6. גישה עקבית:
- היה עקבי בגבולות: אם אתה מציב גבולות, הקפד לעמוד בהם. זה חשוב לשמור על הסדר.
אם אתה מרגיש שיש צורך בתמיכה נוספת או שיש לך שאלות ספציפיות נוספות, אני כאן כדי לעזור!
4o mini