ברוך ר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
יש מישהו שקרא ויודע לומר איך הספר?
הכריכה נראת מגרה...
לא קראתי את הספר הזה, אבל מקריאה של סיפורים אחרים שלו
כתיבה ממש מותחת ויפה
זה סיפורים קצרים, לא בכמות של ספר עם התחלה וסוף (לא פרקים לדוגמה שמשאירים אותך באמצע המתח כדי שתקנה את הספר בשביל ההמשך) שנשלחת בחינם למייל או זמין להורדה מידית, כך שאפשר להוריד ולהתרשם מהסגנון
 

דן כהן

משתמש צעיר
נועם-שבת-1-216x326.png
 

פינגווין במדבר

משתמש רשום
דופליקטים זה ספר פנטזיה.
הסופרת מגדירה אותו כפנטזית מתח, אבל למעשה, ספר פנטזיה בלי עלילה טובה ומותחת הוא סתם ספר לא טוב.
יש כאילו שהמילה פנטזיה מרתיעה אותם, בדרך כלל - הריאלים מביננו. כאילו המילה משדרת שדונים, כשפים חדי קרן ודברים מדומיינים ומופרכים.
אבל האמת היא שפנטזיה יכולה להיות, והיא כבר, מדהימה.
ספרים מציאותיים עוסקים באנשים שיכלו להיות ומספרים את המסע שלהם ואת האמירה שלהם בעולם.
ספרי פנטזיה עוסקים בשאלה של "מה אם העולם היה אחרת", מביאים כיווני מחשבה שונים, שאלות עמוקות והרבה דמיון ועניין.
בפרולוג אנחנו מכירים את פרופסור קיילי, שהקים בית יתומים באמצע ערבות סיביר והקדיש לו את חייו, הכול עוצר כשמטאוריט עצום פוגע בכדור הארץ ביערות לא הרחק מבית היתומים.
המטאוריט הביא אותו כוחות טבע חדשים, שמשנים את העולם כפי שהכרנו אותו עד עכשיו.
כשפרופסור קיילי נוגע בו בפעם הראשונה, הוא פתאום רואה את עצמו מנקודה מרוחקת, כמו צופה על עצמו מהצד.
כך הוא מבין שהכוח של העצם הזה עצום.
במשך שנים הוא חוקר אותו ואת יכולותיו, הניסויים האלו מחלישים אותו, אבל הוא ממשיך. בידיעה שעומד לפניו משהו שגדול ממנו.
הוא החליט להקים את מסדר הדופליקטים, אנשים נאמנים רק להם יועבר הכוח והם ישמרו שלא יפול לידיים הלא נכונות.
הם עושים זאת באמצעי החזק ביותר - שתיקה, הם לא מגלים לעולם על קיומם, רק ליובנטים - הצעירים שמצטרפים בכל דור מחדש. - עד כאן הרקע.
הספר מתחיל לתאר לנו כיצד העולם נראה היום - אחרי שנת 2100.
הסיפור מתחיל בדני, צעיר שומר תורה ומצוות שמתגורר בפרדייס.
בשביל להבין, העולם עכשיו מחולק ל5 ממלכות ( לכן יש 5 כרכים, כרך לכל ממלכה ), העולם החליט לחלק את עצמו לפי תפיסות עולם ולמנוע מלחמות בין ארצות:
סיים - שחרטה על דגלה שוויון בין האנשים, אין מעמדות, הממשלה מספקת בשלמות את צרכי האזרחים, את הבדלי ממון או אפשרויות.
פיוצ'ר - חרטה על דגלה קדמה טכנולוגית.
אינבידואל - הממלכה שמתרכזת בפיתוח האישי של כל אזרח, כל אחד ומה שמתאים לו.
אוטוקארט - מאמינים בשלטון מלוכני ששולט על העם.
פרדייס - מאמינם בחיים המחוברים לטבע, לחזור למהות האמיתי של האדם ( בעצם ההפך מפיוצ'ר ) שם רוב שומרי התורה והמצוות גרים.
בגיל 16, קרה לדני משהו מוזר, הוא לא מסוגל לזכור דבר מהעובר עליו, כל יום הוא רושם בספר את זכרונותיו וקורא בהם כדי להיזכר כל בוקר.
הוא מבין שכך לא יוכל להתקבל לישיבה אליה רצה, גם לא להשתדך. והוא מחליט להצטרף לדבר הטוב ביותר עבורו כרגע. בכל שנה, ישנה משלחת של בחורים צעירים, המוכשרים ביותר מכל העולם, מעמידים אותם במשימות בכל ארץ ובוחנים את היכולות שלהם. בסוף המסע הם יוצאים חזקים מאי פעם ותופסים עמדות מפתח בעולם.

זו ההתחלה, אני לא אוהבת לעשות ספויילרים, למעשה אני לא אוהבת לתאר ספרים בכלל ( :, אני מרגישה שאני הורסת, הכי טוב זה לדעתי לקרוא.
מקסימום, לא אין לי בעיה שזה יהיה קצת מוגזם נטע לביא כתבה סדרה אח לצרה שהגיבור נצל ממות שוב ושוב מבצע פעילוית הזויות שבמציאות אין סיכוי לשרוד אבל בעולם הספרות הכל יכול לקרות גם בדמיון יש שלבים אגדות חד קרן
זה הזיה איך שעולם הספרות השתנה מהקצה לקצה הנושאים הפתיחות וכו...
 
נערך לאחרונה ב:

RU1

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
נשמע נורא...(אוהבי יונה ספיר לא להתעצבן😤😆) אין לי בעיה שזה יהיה קצת מוגזם נטע לביא כתבה סדרה אח לצרה שהגיבור נצל ממות שוב ושוב מבצע פעילוית הזויות שבמציאות אין סיכוי לשרוד אבל בעולם הספרות הכל יכול לקרות גם בדמיון יש שלבים אגדות חד קרן והזיות של דוליפקטים...מה זה המילה הזאת???
זה הזיה איך שעולם הספרות השתנה מהקצה לקצה הנושאים הפתיחות וכו...
הכול בעיני המתבונן והכול עניין של טעם.
למי שגדל בארבע קירות של ריאליזם וסיפורים בנאליים - לא יתחבר אבל אין צורך לצאת בסופרלטיבים שליליים שסתם מקטינים את מי שכן אוהב.
אני לא מתכוונת לומר לך את דעתי על הספרים של ליבי קליין למרות שדעתי עליהם ברורה.
זה בסדר לא להתחבר - אבל אפשר לכבד את מי שכן
 

המשועמם הלאומי

משתמש רשום

מיכלינה

משתמש צעיר
צילום מקצועי
זה בסדר לא להתחבר - אבל אפשר לכבד את מי שכן
מישהו מכיר סופר/ת שכולם פה אחד אוהבים?
לא נראה שיש דבר כזה במציאות
תמיד יהיו את אלו המעריצים והמתלהבים, ויהיו גם האלו שלא יתחברו בכלל...
 

פינגווין במדבר

משתמש רשום
הכול בעיני המתבונן והכול עניין של טעם.
למי שגדל בארבע קירות של ריאליזם וסיפורים בנאליים - לא יתחבר אבל אין צורך לצאת בסופרלטיבים שליליים שסתם מקטינים את מי שכן אוהב.
אני לא מתכוונת לומר לך את דעתי על הספרים של ליבי קליין למרות שדעתי עליהם ברורה.
זה בסדר לא להתחבר - אבל אפשר לכבד את מי שכן
לא התכונתי להקניט סליחה שלא הסברתי את עצמי נכון אני כנראה הבעיה והסגנון שלי ראלי ומרובע זה כמובן דעתי זכותו של כל אחד לסתור ולא להסכים לא רוצה להכעיס אף אחד בפרט לא לפני יוכ בתקוה להבנה
אין פה שום כוונה רעה זו אשכול פתוח לכל הסגנונות והדעות כל אחד והטעם שלו וזכותו להביע זאת בפומבי.
 

שמש שוקעת

משתמש פעיל
לא התכונתי להקניט סליחה שלא הסברתי את עצמי נכון אני כנראה הבעיה והסגנון שלי ראלי ומרובע זה כמובן דעתי זכותו של כל אחד לסתור ולא להסכים לא רוצה להכעיס אף אחד בפרט לא לפני יוכ בתקוה להבנה
אין פה שום כוונה רעה זו אשכול פתוח לכל הסגנונות והדעות כל אחד והטעם שלו וזכותו להביע זאת בפומבי.
לא נראה לי שהסגנון שלך ראלי ומרובע אם את אוהבת את הספרים של ליבי קליין .
 

קראנצ' פיסטוק

משתמש פעיל
מישהו מכיר סופר/ת שכולם פה אחד אוהבים?
לא נראה שיש דבר כזה במציאות
תמיד יהיו את אלו המעריצים והמתלהבים, ויהיו גם האלו שלא יתחברו בכלל...
לענ"ד, דווקא יש סופרת שעונה על ההגדרה הזאת -

אסתר קווין.

ברוב הספרים של הסופרות הטובות, יש משהו קיצוני
מתח חזק מאוד, רגש חזק מאוד...
משהו עוצמתי ובועט שגורם לקוראים שמתחברים לסגנון, לעוף על הספר
כי הוא בדיוק כמו שהם אוהבים - ובקיצוניות.

ולכן כמעט לא נוצר מצב שכולם פה אחד אוהבים סופרת מסוימת
כי לכל אחד יש העדפות שונות,
והקוראים שפחות מתחברים לז'אנר - מתקשים לקרוא את הספר דווקא בגלל שהוא טוב מידי בתחומו.

יש קוראים שיגידו ש -
הספרים של יונה ספיר - מותחים מידי
הספרים של דבורי רנד - אומנותיים מידי
הספרים של מיה קינן - עמוקים מידי
הספרים של ליבי קליין - קשים מידי
הספרים של רותי קפלר - נועזים מידי.... וכו'

אבל הסגנון של אסתר קווין - הוא קלאסי
לא יותר מידי רגש ולא יותר מידי מתח
שילוב של עלילות בנויות היטב עם כתיבה משובחת.

אולי לכן לא שמעתי עד עכשיו חובב קריאה אחד, שלא אוהב את הספרים שלה.
 

דרור יקרא

משתמש פעיל
לענ"ד, דווקא יש סופרת שעונה על ההגדרה הזאת -

אסתר קווין.

ברוב הספרים של הסופרות הטובות, יש משהו קיצוני
מתח חזק מאוד, רגש חזק מאוד...
משהו עוצמתי ובועט שגורם לקוראים שמתחברים לסגנון, לעוף על הספר
כי הוא בדיוק כמו שהם אוהבים - ובקיצוניות.

ולכן כמעט לא נוצר מצב שכולם פה אחד אוהבים סופרת מסוימת
כי לכל אחד יש העדפות שונות,
והקוראים שפחות מתחברים לז'אנר - מתקשים לקרוא את הספר דווקא בגלל שהוא טוב מידי בתחומו.

יש קוראים שיגידו ש -
הספרים של יונה ספיר - מותחים מידי
הספרים של דבורי רנד - אומנותיים מידי
הספרים של מיה קינן - עמוקים מידי
הספרים של ליבי קליין - קשים מידי
הספרים של רותי קפלר - נועזים מידי.... וכו'

אבל הסגנון של אסתר קווין - הוא קלאסי
לא יותר מידי רגש ולא יותר מידי מתח
שילוב של עלילות בנויות היטב עם כתיבה משובחת.

אולי לכן לא שמעתי עד עכשיו חובב קריאה אחד, שלא אוהב את הספרים שלה.
אולי אני ??
 

קראנצ' פיסטוק

משתמש פעיל
וחוצמיזה
כמובן שזה לא באופן גורף
ברור שגם אליה יהיו כאלה שלא מתחברים
מה שנקרא, אפילו מרדכי היה רצוי רק לרוב אחיו...

אבל בגדול -
וכתבתי מה שכתבתי אחרי שראיתי אהדה של המוןןןן אנשים לספרים שלה
ואפס התנגדות.
זו המסקנה שהגעתי אליה
אבל אתם לא חייבים לאהוב, אין לי מניות אצל אף אחד...
 

מיכלינה

משתמש צעיר
צילום מקצועי
וחוצמיזה
כמובן שזה לא באופן גורף
ברור שגם אליה יהיו כאלה שלא מתחברים
מה שנקרא, אפילו מרדכי היה רצוי רק לרוב אחיו...

אבל בגדול -
וכתבתי מה שכתבתי אחרי שראיתי אהדה של המוןןןן אנשים לספרים שלה
ואפס התנגדות.
זו המסקנה שהגעתי אליה
אבל אתם לא חייבים לאהוב, אין לי מניות אצל אף אחד...
אני חושבת שדווקא בגלל זה, שאין מידי מתח ואין מידי רגש וכו'- גם לא מתחברים אל הספרים שלה חזק מידי, לא נראה לי שיש לה מעריצים. קוראים את הספר, נהנים מהעלילה, מהכתיבה וממשיכים הלאה... לדעתי רק סופר שמניע חזק איזה רגש בלב (מתח, התרגשות)- רק אותו מעריצים, ורק לו גם יש מתנגדים...
 

מיכלינה

משתמש צעיר
צילום מקצועי
בדיוק.
זה מה שהתכוונתי.
לכל מי שמעריצים אותו - יש גם מתנגדים,
אבל היא הצליחה להיכנס לשורה של הסופרות הטובות, ולהישאר קלאסית
אז זהו, שהיא סופרת טובה, אבל לא זכתה להערצה נלהבת... לא ירוצו לקנות את הספרים שלה חסרי נשימה...
 

שני שמר

משתמש פעיל
אבל היא הצליחה להיכנס לשורה של הסופרות הטובות, ולהישאר קלאסית
בול!
נכון בכללי בעולם, מי שהוא קלאסי/ ממלכתי וכו , בסוף פחות מוצאים בו ענין..
וזה לא רע ולא טוב..
אבל נהוג לומר שבעולם ה"אומנות" (משחק/שירה/כתיבה) אם יש לך "מתנגדים"- אתה בדרך הנכונה! :)
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

געגוע קיצי • אתגר 138

לוח מודעות

למעלה