הנושאים החמים
הנושאים החמים
באתי לעולם אצל שבט קטן בעומק יער עבות. מימיי הראשונים הרגשתי שהמשפחה שלי שונה מיתר בני השבט. בעוד שרוב אנשי השבט כיסו את גופם בקצת עלים ועורות, הוריי - ובמיוחד אמי - עטפו את עצמם מכף רגל ועד ראש.
בכל יום, עם זריחת השמש, אבי הצטרף ללוחמי השבט במסע הציד. אך בשונה משאר השבט שאכלו כל חיה שנקרתה בדרכם, הוריי טעמו רק מבשר חיות מסוימות, וגם זאת רק לאחר שאבי הרג אותן בדרך מיוחדת.
בני השבט ראו בנו חלק מהם, אך בשל מנהגינו המוזרים הם שמרו ממנו מרחק. כשהשמש נטתה לשקוע, לאחר שכל בני השבט גמרו את הארוחה המשותפת, אמי לימדה אותי קולות שרק ההורים שלי הבינו. היא סיפרה לי שהם הגיעו ממקום רחוק מעבר ליער ולנהרות, שהם מאמינים באיש קדוש בשם מוחמד, וכמוהם יש המוני אנשים שמאמינים בו.
היא לימדה אותי את דרכי האיש הקדוש, ביניהן את הימים הקדושים שבהם לא אוכלים ולא שותים. אמי הראתה לי סימנים מיוחדים, ואמרה שיום אחד אוכל להשתמש בהם כדי לדבר באמצעות הקולות שהיא לימדה אותי עם אחי הגדול, מוחמד, שקרוי על שם אותו איש ונשאר במקום ממנו הם באו.
בעיניים עצובות אמי סיפרה לי על אומץ ליבו של מוחמד ועל הסכנות שעמד בפניהן למען האיש הקדוש. היא לא ידעה מה קרה לו אחרי שאנשים רעים תפסו אותו והרחיקו אותנו לכאן כיוון שחשבו עליו שהוא איש רע.
כשכוחם של הוריי אזל והם כמעט מתו, אמי ביקשה שאמצא כלי קסום שמסומנים עליו הסימנים המיוחדים, אסמן עליו את הסימנים 056-294524 ואז אוכל לדבר בשפה הסודית שהיא לימדה אותי כדי לגלות מה עלה בגורלו של מוחמד. שמרתי את דבריה בליבי כמו אוצר יקר.
יום אחד, ראינו חיה ענקית מתקרבת אלינו מבעד לעצים. לוחמי השבט התכוננו למלחמה. הם לקחו בידיהם את האבנים המחודדות ואת מקלות העץ וטיפסו על העצים כדי להרוג את החיה המפחידה. להפתעתנו הרבה, החיה לפתע נעצרה ויצאו ממנה אנשים שנראו ממש דומים לנו. הם חילקו לנו מתנות מוזרות – פירות מתוקים שנדבקו לשיניים ומקלות קסם שאפשר להדליק איתן אש.
לאחר כמה דקות האנשים הוציאו מירכיהם אבנים קטנות ושטוחות הביטו בהן וחייכו בעליצות. הסתכלנו עליהם וניסינו להבין מה מעשיהם. לאחר זמן הבנתי שאלו הם הכלים הקסומים שאמי דיברה עליהם. מיד נזכרתי במה שהיא אמרה לי לפני מותה וביקשתי להחזיק באחת האבנים הקסומות.
שמחתי מאוד שסוף סוף אוכל לגלות מה עלה בגורלו של אחי הגדול. העזתי אפילו לדמיין שאולי יום אחד הוא אני אראה אותו יוצא מהחיה המפחידה הזו.
אחד האנשים הסביר לי איפה עלי לגעת כדי לסמן את הסימנים שאמי לימדה אותי. הצמדתי את האבן לאוזני ושמעתי מתוכו קולות דומים לאלו שאמי לימדה אותי. מיד אמרתי: "אהלן וסהלן, מוחמד, כיף חאלק?", אבל האיש אמר בזעם: "זה לא מוחמד, זה ישראל! מוחמד היה מחבל שרצח יהודי ובשל כך הוצא להורג וכל משפחתו גורשה לג'ונגל, ביי!"
@ממשלת ישראל?
בכל יום, עם זריחת השמש, אבי הצטרף ללוחמי השבט במסע הציד. אך בשונה משאר השבט שאכלו כל חיה שנקרתה בדרכם, הוריי טעמו רק מבשר חיות מסוימות, וגם זאת רק לאחר שאבי הרג אותן בדרך מיוחדת.
בני השבט ראו בנו חלק מהם, אך בשל מנהגינו המוזרים הם שמרו ממנו מרחק. כשהשמש נטתה לשקוע, לאחר שכל בני השבט גמרו את הארוחה המשותפת, אמי לימדה אותי קולות שרק ההורים שלי הבינו. היא סיפרה לי שהם הגיעו ממקום רחוק מעבר ליער ולנהרות, שהם מאמינים באיש קדוש בשם מוחמד, וכמוהם יש המוני אנשים שמאמינים בו.
היא לימדה אותי את דרכי האיש הקדוש, ביניהן את הימים הקדושים שבהם לא אוכלים ולא שותים. אמי הראתה לי סימנים מיוחדים, ואמרה שיום אחד אוכל להשתמש בהם כדי לדבר באמצעות הקולות שהיא לימדה אותי עם אחי הגדול, מוחמד, שקרוי על שם אותו איש ונשאר במקום ממנו הם באו.
בעיניים עצובות אמי סיפרה לי על אומץ ליבו של מוחמד ועל הסכנות שעמד בפניהן למען האיש הקדוש. היא לא ידעה מה קרה לו אחרי שאנשים רעים תפסו אותו והרחיקו אותנו לכאן כיוון שחשבו עליו שהוא איש רע.
כשכוחם של הוריי אזל והם כמעט מתו, אמי ביקשה שאמצא כלי קסום שמסומנים עליו הסימנים המיוחדים, אסמן עליו את הסימנים 056-294524 ואז אוכל לדבר בשפה הסודית שהיא לימדה אותי כדי לגלות מה עלה בגורלו של מוחמד. שמרתי את דבריה בליבי כמו אוצר יקר.
יום אחד, ראינו חיה ענקית מתקרבת אלינו מבעד לעצים. לוחמי השבט התכוננו למלחמה. הם לקחו בידיהם את האבנים המחודדות ואת מקלות העץ וטיפסו על העצים כדי להרוג את החיה המפחידה. להפתעתנו הרבה, החיה לפתע נעצרה ויצאו ממנה אנשים שנראו ממש דומים לנו. הם חילקו לנו מתנות מוזרות – פירות מתוקים שנדבקו לשיניים ומקלות קסם שאפשר להדליק איתן אש.
לאחר כמה דקות האנשים הוציאו מירכיהם אבנים קטנות ושטוחות הביטו בהן וחייכו בעליצות. הסתכלנו עליהם וניסינו להבין מה מעשיהם. לאחר זמן הבנתי שאלו הם הכלים הקסומים שאמי דיברה עליהם. מיד נזכרתי במה שהיא אמרה לי לפני מותה וביקשתי להחזיק באחת האבנים הקסומות.
שמחתי מאוד שסוף סוף אוכל לגלות מה עלה בגורלו של אחי הגדול. העזתי אפילו לדמיין שאולי יום אחד הוא אני אראה אותו יוצא מהחיה המפחידה הזו.
אחד האנשים הסביר לי איפה עלי לגעת כדי לסמן את הסימנים שאמי לימדה אותי. הצמדתי את האבן לאוזני ושמעתי מתוכו קולות דומים לאלו שאמי לימדה אותי. מיד אמרתי: "אהלן וסהלן, מוחמד, כיף חאלק?", אבל האיש אמר בזעם: "זה לא מוחמד, זה ישראל! מוחמד היה מחבל שרצח יהודי ובשל כך הוצא להורג וכל משפחתו גורשה לג'ונגל, ביי!"
@ממשלת ישראל?
נערך לאחרונה ב:
