אין לי ספק שלגרושים ולגרושות ולילדיהם - כקבוצה - מגיעים כל הכבוד הבסיסי והעזרה והחמלה, כמו לכל אדם, ובפרט לאדם במצוקה. ולדעת שהם עוברים ברוב המקרים גהינום.
עם זאת, מה שנכתב לעיל -אני מבינה מאיפה זה מגיע - אם כי לא מסכימה.
המצב בעולם וגם בציבור החילוני - שיש אצלם אחוז מבהיל של גירושין.
שם - ואני מדגישה - שם ברור שזה נובע גם מהשקפה מעוותת מאוד על מוסד הנישואין, ועל בית יהודי בכלל.
ובואו - חלק מהמתגרשים שם - פחות קשה להם מהרבה סיבות, שלא ניכנס אליהן.
לפעמים יש החוששים שלא 'נידבק' מהם במידה כזו או אחרת, כמו שאנחנו נדבקים לצערינו בכל מיני השפעות מערביות אחרות.
והאמת, אף אחד מאיתנו לא מחוסן לגמרי מהשפעות הסביבה!
ואף אחד לא רוצה להגיע למצב שהמושג גירושין אצלינו יהיה כמו אצלם - מושג לגטימי לגמרי מלכתחילה, שלא צריך סיבה רצינית כדי לעשות זאת.
אני רוצה להרגיע: המצב כעת אצלינו רחוק מאוד מלהיות כזה!
ובע"ה - גם לא יהיה.
אנחנו מלכתחילה מתייחסים לנישואים בצורה אחרת לגמרי, וילד מחונך לזה לכל אורך הדרך, בצורה עקיפה וגם ישירה.
וזו הדרך לשמור על זה - להמשיך לבסס את גודל וחשיבות הנישואין והבית היהודי וההתחשבות ההדדית וכו'. בדרך החיובית.
כשגדלים כך - ומי אצלנו לא גדל כך - לא מפרקים בגלל זוטות, ולא רואים בזה דבר מלכתחילה.
לא צריך בשביל זה לגנות את עניין הגירושים.
כי הלא אנשים בציבור שלנו עושים את זה בלית ברירה! בדרך כלל אחרי המון סבל, לפעמים הרבה יותר מידי!
ומה שנראה מבחוץ, הוא אף פעם לא האמת! ודאי לא כל האמת!
אם נמשיך לחנך בצורה חיובית לחשיבות הבית בכלל, וחשיבות הבית היהודי בפרט וההשקעה בו, ויחד עם זה נקבל באהבה ובחמלה ובכבוד בסיסי את מי שנאלץ לפרק - בע"ה רק טוב יצא מזה.
מי ששייך לציבור בו עניין הבית היהודי יש בו כל-כך הרבה חשיבות, דווקא הוא יכול להבין כמה זה נורא עבור אלה מאיתנו שגם הם בהכרה הזו - ובכל זאת נאלצו לפרק!
הנושאים החמים
הנושאים החמים
