היה הייתה אדמה צחיחה.
יבשה הייתה האדמה, עצובה, מבטה נוגה.
בתוך תוכה ידעה האדמה כי ראוי לה יותר. הן לפעמים ראתה חלקות אדמה מוריקות,
עצים עמוסי פירות עסיסיים נתנו את ריחם, וגם היא ידעה בתוך תוכיותה כי ראוי לה יותר.
וביום מן הימים, עת הגתה האדמה ביגונה, נשבה הרוח וטיפה של גשם נגעה בה.
הרגישה האדמה כי טוב יהיה אם תסכים לה לטיפה להיספג בה.
ותרכך האדמה.
וגרעין שנשאה הרוח נעמד בפתחה. סובלני.
רצתה האדמה לתת מקום, לפתוח פיתחה לגרעין, אך לא נתנה.
הן גרעין אחד הוא זה, גרעין קטן, ומה כבר ערך יש בו.
ועל מקומו הביטה, ואיננו כי לקחו הרוח.
ועברו הימים והנה שוב גרעין בפתחה, ותמלא האדמה חמה, הן רוצה היא עצים רבי פארות,
ומה מקום לגרעין מזערי יש כאן.
וברבות השנים התרצתה האדמה להבין
ובהגיע הגרעין, הסכימה לפתוח את פיה.
יבשה הייתה האדמה, עצובה, מבטה נוגה.
בתוך תוכה ידעה האדמה כי ראוי לה יותר. הן לפעמים ראתה חלקות אדמה מוריקות,
עצים עמוסי פירות עסיסיים נתנו את ריחם, וגם היא ידעה בתוך תוכיותה כי ראוי לה יותר.
וביום מן הימים, עת הגתה האדמה ביגונה, נשבה הרוח וטיפה של גשם נגעה בה.
הרגישה האדמה כי טוב יהיה אם תסכים לה לטיפה להיספג בה.
ותרכך האדמה.
וגרעין שנשאה הרוח נעמד בפתחה. סובלני.
רצתה האדמה לתת מקום, לפתוח פיתחה לגרעין, אך לא נתנה.
הן גרעין אחד הוא זה, גרעין קטן, ומה כבר ערך יש בו.
ועל מקומו הביטה, ואיננו כי לקחו הרוח.
ועברו הימים והנה שוב גרעין בפתחה, ותמלא האדמה חמה, הן רוצה היא עצים רבי פארות,
ומה מקום לגרעין מזערי יש כאן.
וברבות השנים התרצתה האדמה להבין
ובהגיע הגרעין, הסכימה לפתוח את פיה.