יש לי ילד בן 4 שנכנס לגן,
לילד יש כמה אתגרים שמטופלים, בויסוח חושי הפרעות אכילה וכו',
מהגן שלחו מכתב להורים שיש ילד אחד אלרגי לחלב
(הודגש כמה פעמים שזו לא אלרגיה שעלולה להוביל למצב מסוכן בצורה כלשהי, ובטח שלא מסכן חיים)
אך דרשו לא לשלוח עם הילדים מוצרי חלב כלל. וביקשו מאוד להקפיד.
באמת שאני רוצה להתחשב והכל, אבל לא מצליחה להבין את ה*תרבות* החדשה הזאת.
הילד שלי שנה שעברה לא אכל כלום! ולקח כמה חודשים עד שמצאנו את הנוסחה היחידה בה הסכים לאכול בגן.
(קורנפלקס עם חלב שקונים במארז לילדים, לחם לבן עם גבינה, מעדן ושוקו)
ועכשיו זה נורא נורא מגביל שלא לומר על גבול הבלתי אפשרי עבורנו, ואני מנסה להבין את ההורים,
עם כל האמפתיה, לו היה לי ילד רגישות ברמה קלה כזאת (וגם כנראה מעבר) לא הייתי מבקשת מ31 ילדים שנה שלמה לא להביא מוצרי חלב לגן, שהגננת תנסה להשגיח מעט על הילד בזמן האוכל, ושלא יביאו ממתקים חלביים נניח,
אבל הגבלה כל כך גורפת לשנה שלמה ל31 ילדים בגלל אלרגיה קלה מאוד של ילד אחד נשמע לי כ"כ לא הוגן והזוי. אני טועה? מה הייתם עושים במקומי?
לילד יש כמה אתגרים שמטופלים, בויסוח חושי הפרעות אכילה וכו',
מהגן שלחו מכתב להורים שיש ילד אחד אלרגי לחלב
(הודגש כמה פעמים שזו לא אלרגיה שעלולה להוביל למצב מסוכן בצורה כלשהי, ובטח שלא מסכן חיים)
אך דרשו לא לשלוח עם הילדים מוצרי חלב כלל. וביקשו מאוד להקפיד.
באמת שאני רוצה להתחשב והכל, אבל לא מצליחה להבין את ה*תרבות* החדשה הזאת.
הילד שלי שנה שעברה לא אכל כלום! ולקח כמה חודשים עד שמצאנו את הנוסחה היחידה בה הסכים לאכול בגן.
(קורנפלקס עם חלב שקונים במארז לילדים, לחם לבן עם גבינה, מעדן ושוקו)
ועכשיו זה נורא נורא מגביל שלא לומר על גבול הבלתי אפשרי עבורנו, ואני מנסה להבין את ההורים,
עם כל האמפתיה, לו היה לי ילד רגישות ברמה קלה כזאת (וגם כנראה מעבר) לא הייתי מבקשת מ31 ילדים שנה שלמה לא להביא מוצרי חלב לגן, שהגננת תנסה להשגיח מעט על הילד בזמן האוכל, ושלא יביאו ממתקים חלביים נניח,
אבל הגבלה כל כך גורפת לשנה שלמה ל31 ילדים בגלל אלרגיה קלה מאוד של ילד אחד נשמע לי כ"כ לא הוגן והזוי. אני טועה? מה הייתם עושים במקומי?