נראה לי שכשפוגשים אדם לא צריך לשאול אותו מידי שאלות. לא על ילדים, לא על עבודה, ולא על גיל (שאלה נפוצה ששואלים רווקים ורווקות) לא על דירה ולא על בן זוג, ולא על שאר דברים אישיים.
מה כן? אפשר לדבר קודם כל על מה שמשותף בהווה - במקרה הזה המלון וכו'. או בלימוד או להבדיל פוליטיקה וכו'.
אם רוצים יותר היכרות, אפשר פשוט לספר על עצמו: היה קשה לי למצוא מקום להשאיר את הילדים. אני לומד/עובד במקום זה וזה וכדו'. ואם הבן אדם השני ירצה, הוא ישתף מעצמו!
(או לחילופין, אם האדם השני פתח נושא, ודאי אפשר לזרום אתו).
זה אולי נשמע ממש ללכת על ביצים, אבל זה לא ככה בפועל. כיוון שאם מספרים על עצמו, באופן טבעי האדם השני משתף גם הוא. ואם קורה שלא - סימן שיש לו סיבה שהוא לא רוצה.
זו יכולה להיות סיבה ספציפית כגון שאין לו ילדים ולא בא לו לדבר על זה עם כל אחד, או שהוא לא גאה בכולל או בעבודה שלו, או שכללית הוא לא אוהב לשתף בפרטים אישיים.
כששואלים שאלות ישירות - אדם שלא מעוניין מרגיש בחקירה וצריך ללכת על ביצים כדי להתחמק מצד אחד, ולא לפגוע מצד שני, או שהוא מרגיש מוכרח לענות מה שהוא לא רצה. האם זה כן טוב לתקשורת בריאה וזורמת?
מה כן? אפשר לדבר קודם כל על מה שמשותף בהווה - במקרה הזה המלון וכו'. או בלימוד או להבדיל פוליטיקה וכו'.
אם רוצים יותר היכרות, אפשר פשוט לספר על עצמו: היה קשה לי למצוא מקום להשאיר את הילדים. אני לומד/עובד במקום זה וזה וכדו'. ואם הבן אדם השני ירצה, הוא ישתף מעצמו!
(או לחילופין, אם האדם השני פתח נושא, ודאי אפשר לזרום אתו).
זה אולי נשמע ממש ללכת על ביצים, אבל זה לא ככה בפועל. כיוון שאם מספרים על עצמו, באופן טבעי האדם השני משתף גם הוא. ואם קורה שלא - סימן שיש לו סיבה שהוא לא רוצה.
זו יכולה להיות סיבה ספציפית כגון שאין לו ילדים ולא בא לו לדבר על זה עם כל אחד, או שהוא לא גאה בכולל או בעבודה שלו, או שכללית הוא לא אוהב לשתף בפרטים אישיים.
כששואלים שאלות ישירות - אדם שלא מעוניין מרגיש בחקירה וצריך ללכת על ביצים כדי להתחמק מצד אחד, ולא לפגוע מצד שני, או שהוא מרגיש מוכרח לענות מה שהוא לא רצה. האם זה כן טוב לתקשורת בריאה וזורמת?
נערך לאחרונה ב: